Page 14 - זרעים - כסלו תשע"ה

‫בגבעות ליד המשק‪ ,‬וחילקה לכל אחד מכתב תודה להורים‬ ‫באדיבות המשפחה‬
‫ומכתב אישי שעד היום נוגע בנקודות עמוקות‪.‬‬
‫המדריכים אמרו לתמר שלא מתאים להם ללבוש עניבה‪ .‬היא‬
‫"כחניכה‪ ,‬התרשמתי שתמר חיה את מה שהיא מדברת‬ ‫ביקשה שכל אחד מהמדריכים יגיד את דעתו‪ ,‬למה הוא לא‬
‫עליו"‪ ,‬מספרת רותם (שם בדוי)‪ ,‬חניכה של תמר ממשואות‬ ‫רוצה עניבה‪ .‬היא הקשיבה לכולם ואז סיכמה שמשבת הבאה‬
‫יצחק‪" .‬לפעמים מדריכים סתם ממציאים פעולות‪ ,‬אבל‬ ‫כולם באים לסניף עם עניבה ותלבושת‪ .‬כלומר‪ ,‬היא שמעה‬
‫הפעולות שתמר העבירה היו פעולות שנגעו בה‪ ,‬על דברים‬ ‫אותם‪ ,‬אבל החליטה לא בצורה קשה‪ .‬היא נתנה את המקום‬
‫משמעותיים שיצאו מהלב‪ .‬הייתה פעולה אחת שבה היא‬
‫שאלה אותנו ְלמה יותר קל להגיע ‪ -‬ללחם שנמצא בבאר או‬ ‫לכל אחד‪ ,‬אבל לא פחדה‪ .‬המדריכים ממש העריצו אותה"‪.‬‬
‫ללחם שנמצא על העץ‪ .‬התשובה הייתה שיותר קל להגיע‬ ‫"בזמן שתמר הייתה קומונרית בקיבוץ‪ ,‬התחיל מבצע‬
‫ללחם שנמצא על העץ‪ ,‬כי מישהו היה שם קודם ושם אותו‬ ‫'עופרת יצוקה'"‪ ,‬מספרת איילת קיי‪" ,‬במקום שתקופת‬
‫שם‪ .‬הפעולה הזו נחרתה בלבי‪ ,‬וחשבתי עליה אחרי מותה של‬ ‫המבצע תשאיר חותם טראומתי על החניכים והמדריכים‬
‫תמר‪ .‬יש בזה משהו מאוד תמרי‪ .‬תמרי קמה ועשתה‪ ,‬פעלה‪,‬‬ ‫שמתגוררים בעוטף עזה‪ ,‬התקופה הזו זכורה לנו כחיובית‪,‬‬
‫כתקופה מאחדת‪ .‬זו תחושה שנוצרה הרבה בזכות תמר‪ .‬היינו‬
‫היא זו שהניחה את הלחם"‪.‬‬ ‫נפגשים‪ ,‬מכינים ביחד מרקים ועוגות לחיילים‪ ,‬אוספים להם‬
‫פליזים ויוצאים בלילה לחלק אותם‪ .‬החיילים היו אוכלים את‬
‫תמרי לא היתה מכינה צ'ופרים‬ ‫המרקים והעוגות‪ ,‬היו מבסוטים‪ ,‬אנחנו היינו מבסוטים‪ ,‬וכולנו‬
‫מפוצצים עם בריסטולים ונצנצים‪,‬‬ ‫הרגשנו שקורה משהו גדול ושאין מקום לפחד‪ .‬חברה טובה‬
‫היא היתה מביאה פתק פשוט אבל‬ ‫סיפרה לי שבאחד הלילות שהיא טיילה עם תמר בקיבוץ‪,‬‬
‫עמוק עם דברים שנכנסו ישר אל‬ ‫ומעליהם טס מטוס קרב‪ .‬תמר הסתכלה עליו במבט משתהה‪,‬‬
‫חלומי‪ ,‬ואמרה‪ :‬איזו עבודה מדהימה הם עושים‪ .‬הם זוכים‬
‫הלב‪ ,‬דברים שהתחברנו אליהם‬ ‫להטיס מטוס‪ ,‬ומצד שני לשמור על המדינה‪ ,‬להגן עליה‪.‬‬
‫כשהתחילה את קורס הטיס רצינו להראות לה כמה אנחנו‬
‫"כל מי שהיא פגשה קיבל ממנה יחס אישי"‪ ,‬מוסיפה‬ ‫אוהבים ומחזקים אותה‪ .‬היא לא יכלה לדבר בטלפון במהלך‬
‫רותם‪" ,‬תמיד היא הייתה מתעניינת‪ ,‬היה לה באמת אכפת‪.‬‬ ‫הקורס‪ ,‬אבל היינו משאירים לה הודעות אצל התורן בבסיס‪,‬‬
‫כמה ימים לפני סוף קורס הטיס‪ ,‬אחיה‪ ,‬שהוא בשבט שלנו‪,‬‬
‫התקשר אליי ואמר שיש לו כרטיסים לטקס סיום הקורס של‬ ‫והוא היה מעביר לה אותם"‪.‬‬
‫תמר‪ ,‬והיא שואלת האם בנות השבט רוצות לבוא‪ .‬ההזמנה‬ ‫לימים הפכו תמר ואיילת לחברות טובות‪ .‬שתיהן התגייסו‬
‫הזו ממש הרשימה אותי‪ .‬היינו חניכות שלה לפני הרבה שנים‪,‬‬ ‫לחיל האוויר‪ ,‬שירתו בבסיסים שונים ושמרו על קשר דרך‬
‫ועדיין‪ ,‬כשהיא קיבלה את הכרטיסים היא חשבה עלינו‪ .‬היא‬ ‫המייל הצבאי והטלפון הסודי‪" .‬אם פגשתי מישהו מהטייסת‬
‫הייתה יכולה לחלק את זה לאנשים אחרים‪ ,‬והיא בחרה בנו‪.‬‬ ‫של תמר‪ ,‬הייתי שולחת לה ממתקים ופתקים‪ ,‬וכך גם היא"‪,‬‬
‫תמר הייתה מאוד טוטאלית בנתינה שלה‪ .‬היא חילקה הרבה‬ ‫מספרת איילת‪" ,‬הייתה בינינו תקשורת מגניבה‪ ,‬מיוחדת‪ .‬לפני‬
‫אהבה‪ ,‬וזה משהו שאמרנו גם בחייה; אלה לא דברים שחשבנו‬ ‫כמה חודשים‪ ,‬אחד הטייסים שלי הלך להעביר סדנה בטייסת‬
‫עליהם רק במותה‪ .‬כשהייתי קומונרית‪ ,‬כל הזמן סיפרתי‬ ‫של תמר‪ .‬התלהבתי מכך שהוא הולך לפגוש את תמרי‬
‫לצוות ההדרכה שלי סיפורים משמעותיים שהיו לי עם תמר‪.‬‬ ‫וביקשתי שימסור לה דרישת שלום‪ .‬אני שכחתי מזה‪ ,‬אך‬
‫אחרי האסון סיפרתי להם שזו המדריכה שתמיד דיברתי‬ ‫לאחר האסון הוא התקשר אליי וסיפר לי שבסדנה שהעביר‪,‬‬
‫תמר הייתה מאוד רצינית ומקצועית‪ ,‬אבל כשהוא תפס אותה‬
‫עליה‪ .‬תמר היא דמות מלווה"‪.‬‬ ‫במסדרון ומסר לה את דרישת השלום ממני‪ ,‬כל הרצינות‬
‫"תמר רצתה להוציא את מלוא כוחותיה אל הפועל"‪,‬‬ ‫שלה נפלה‪ ,‬הפנים שלה אורו והיא חייכה‪ .‬בשבילי‪ ,‬הסיפור‬
‫מוסיף יאיר רוזנברג‪ ,‬רכז מחוז דרום לשעבר‪" .‬במפגש‬
‫הראשון שלי עם תמר‪ ,‬סיפרתי לה על תפקיד הקומונה‬ ‫הזה היה דרישת שלום אחרונה מתמר"‪.‬‬
‫בקיבוץ‪ .‬ניסיתי להפחיד אותה‪ ,‬להגיד לה כמה המשימה הזו‬
‫קשה‪ ,‬שצריך להחיות את הסניף מחדש‪ ,‬אבל היא אמרה שזה‬ ‫הניחה את הלחם על העץ‬
‫מצוין‪ ,‬שהיא לא מיצתה את כל היכולות שלה בשנת השירות‬
‫הראשונה והיא רוצה לתת עוד‪ ,‬ומחפשת לקחת פרויקט‬ ‫גם ממרחק של שנים‪ ,‬החניכים של תמר זוכרים את הפעולות‬
‫מאתגר‪ .‬מה שאפיין את תמר זו מנהיגות שקטה‪ .‬היא לא‬ ‫שהעבירה להם‪ ,‬ואת פעולת הפרידה שבה עשתה אתם טיול‬
‫הייתה מהנואמות‪ ,‬היא פשוט קמה ועשתה‪ .‬היא לא הייתה‬
‫מהקומונריות שצועקות ועושות 'הוא‪-‬הא'‪ ,‬אלא היא פשוט‬
‫חיה את זה‪ .‬בשקט העצמתי שלה היא עשתה את כל מסלול‬
‫חייה ולא נשברה‪ ,‬שמרה על הדברים שהיא מאמינה בהם תוך‬

‫כדי העשייה המדהימה שלה"‪.‬‬

‫‪14‬‬