Page 16 - זרעים - כסלו תשע"ה

‫הדרך לשמיטה‬
‫דאורייתא?‬

‫אמיר סנדלר‬

‫עוד כמה שנים נזכה ובאמת תהיה שמיטה מהתורה‪ ,‬אבל לא‬ ‫מיר סנדלר‪ ,‬סמזכ"ל מחלקת‬ ‫א‬
‫מתוך עצמה של עלייה ארצה‪ ,‬אלא מכוח ההתבוללות הנוראה‬ ‫הדרכה בבני עקיבא מספר‬
‫על מסע הקהילות שעשה‬
‫שמכה ללא רחם בכל קהילה וקהילה?‬
‫בקיץ האחרון באירופה‪ ,‬ועל‬
‫על המרפסת בבאזל‬ ‫התובנות שחזר איתן לכאן‪,‬‬

‫מתוך ההבנה ש"את אחיי אנוכי מבקש" איננו רק שיר או‬ ‫הישר לשנת השמיטה‪.‬‬
‫ססמה‪ ,‬יצאנו רכזים מכלל תנועות הנוער בישראל למסע‪,‬‬
‫מסע בעקבות מי שחלם‪ ,‬האמין וחזה‪ ,‬ומסע למפגש עם אחינו‬ ‫זכינו ונכנסו לשנת השמיטה‪ ,‬שנה מופלאה המבקשת לעצור‬
‫את מרוץ החיים ולשחרר את שעבודנו לחומר כיחידים‬
‫בקהילות השונות בגולה‪.‬‬ ‫וכחברה‪ ,‬וישר רצים מפרשים ובעלי דעה ומבקשים לתת‬
‫ביום השני למסע‪ ,‬ישבנו באווירה הנעימה והנוחה בחצר‬ ‫טעמים לשנת השמיטה‪ .‬חלקם יבקשו את הטעם החברתי‬
‫יפה בבודפשט‪ ,‬רוצים להתחיל עוד יום של צעידה בעקביו של‬ ‫וחלקם את הטעם הסביבתי‪ ,‬יש שיעסקו בצד ההלכתי ויבקשו‬
‫חוזה המדינה‪ ,‬שסיפורו הוא סיפורנו ‪ -‬סיפור של עם שמתעורר‬ ‫לבחון מה עדיף ‪ -‬אוצר הארץ או היתר מכירה (מצטער‪,‬‬
‫לתחייה‪ .‬ואז מוצגת השאלה במלוא העצמה‪ :‬למה?? למה‬ ‫לפחות מבחינתי‪ ,‬יבול נכרי הוא מחוץ למשחק‪ ,)...‬וחבריהם‬
‫הרצל היה מוכן למסור הכול למען מדינת היהודים? מה גרם לו‬ ‫יבקשו לחזק את זכויות העובד המשועבד למעסיקו‪ ,‬המבקש‬
‫לצאת מאזור הנוחות האישי והמשפחתי‪ ,‬ולהתחיל להשתגע‬
‫ברחבי העולם בשביל חלום שהוא ספק מציאות ספק הזיה‪,‬‬ ‫להרוויח ללא הפסקה‪.‬‬
‫כאשר כל הדרך הוא מוציא את כל כספו‪ ,‬ולו ולמשפחתו‪,‬‬ ‫ובתוך כל הדיון הנחמד נורא הזה‪ ,‬כאילו נעלמה לה‬
‫מהמסך הנקודה הכי כואבת וחשובה‪ .‬כי בזמן שאנו דנים‬
‫ברמה האישית‪ ,‬אין מכך שום רווח ותמורה?‬ ‫ובודקים‪ ,‬שכחנו את העובדה הכל כך פשוטה‪ ,‬והיא שגם את‬
‫וככל שממשיכים במסע‪ ,‬השאלה רק יותר זועקת ומכה‪.‬‬ ‫השמיטה הזו אנחנו עדיין לא זוכים לקיים מהתורה‪ .‬הרי ידוע‬
‫אנו מגיעים לבית הקברות בווינה‪ ,‬ואל מול הקבר הריק אנו‬ ‫שכל עוד רוב עם ישראל איננו חי בארצו‪ ,‬אין חיוב שמיטה‬
‫חוזרים ופוגשים את הסיפור הטראגי של משפחתו של הרצל‪,‬‬ ‫מהתורה‪ .‬הרב קוק כתב שהשמיטה ניתנה "לאומה זו שהיא‬
‫ומבינים עד כמה הרצל פשוט מסר את נפשו‪ ,‬כספו ומשפחתו‬ ‫מסודרת על מכונה"‪ ,‬ואנו כבר מתקרבים בצעדי ענק לשבעים‬
‫שנות ריבונות וממשלה‪ ,‬אך עדיין‪ ,‬רוב עמנו לא הצליח לשמוע‬
‫על חלומה של המדינה‪ .‬ואז חוזרת ועולה השאלה למה‪.‬‬ ‫את הקול הקורא "לך‪-‬לך"‪ ,‬המבקש להמשיך את מגמת‬
‫אנחנו פוגשים יהודים בבודפשט ובווינה‪ .‬בגדול הם חיים‬
‫טוב‪ ,‬ומול כל שאלה שלנו על ציונות ועלייה‪ ,‬הם מבקשים‬ ‫ההליכה‪.‬‬
‫לשמר את הקיים בגולה‪ ,‬להסתדר במציאות הקיימת ולא‬ ‫אפשר לדבר על צדק ועל חברה‪ ,‬אבל האם אנחנו באמת‬
‫לעשות דברים שלשיטתם ייקחו אותם אל הלא נודע‪.‬‬ ‫מאמינים שנזכה יום אחד לשים קץ לגלות הארוכה ולקבץ‬
‫וכשאתה יושב מולם או עומד לידם בתפילה הכל כך גלותית‬ ‫את נידחי עמנו? איך אנו נותנים לנתון כל כך כואב לעבור‬
‫וזרה הזו‪ ,‬אתה שואל את עצמך‪ :‬איך הרצל לא נפל באותו‬ ‫לידנו ללא מחשבה? האם עצרנו ושאלנו את עצמנו מה‬
‫הבור? הרי גם הוא יכול היה לבקש להישאר בתוך הבועה‪ .‬מה‬ ‫בכוחנו לעשות היום כדי שהשמיטה הבאה תהיה שמיטה‬
‫ראה הרצל להשתגע ולעזוב את החלום האירופי למען איחוד‬ ‫מהתורה? האם אנחנו מבינים שאם לא נעצור ונחשוב‪ ,‬אזי‬

‫יהודי העולם לחבורה מאוחדת ושלמה?‬
‫אנחנו מגיעים לבאזל‪ ,‬עומדים על המרפסת‪ ,‬ומנסים‬

‫‪16‬‬