Page 19 - זרעים - כסלו תשע"ה
P. 19
שמיטה .חודש ארגון .כסלו תשע"ה .דצמבר 2014
ובלי לפחד שיקרה להם משהו בלילה .דיברנו המון על נתינת להדרכה .במסע סוכות הראשון שלי כמדריכה קלטתי
כלים למדריכים כיצד להתמודד עם חניכים כבדי שמיעה ,איך שלושה חניכים עם שתלים באוזניים ,מבקשים להטעין
את השתלים במקום הלינה כדי שיוכלו לשמוע ,ומסרבים
לקבל את האחר". לבקשתם .אומרים להם שאי אפשר להטעין מכשירים .גם
"קבוצת התמיכה שנבנתה במחוז יהודה עוזרת לי ,נותנת כמדריכה עשו לי בעיות בעניין ההטענה .אמרו לי שזה מקום
לי הרגשה טובה ,שיש עוד אנשים כמוני שמתמודדים עם לקומונריות ,לא למדריכות .זה עורר בי את השאלה' :מה?
אותם קשיים" ,אומרת שירה זלינגר ,חניכה משבט הרא"ה עדין בתנועה דברים לא השתנו? למה חניך כבד שמיעה צריך
שלומדת באולפנת צביה חפץ חיים" .בעקבות פעילות
הקבוצה אני מרגישה שבמפעלי התנועה נותנים לנו מענה לפחד?'"
מתאים ,שיש שינויים ברמה הארצית בבני עקיבא .אם כי, "אני ממש זוכרת ,בתור חניכה ,שהתלבטתי האם לצאת
לצערי ,עדיין אין שינוי ברמה המקומית ,היום-יומית ,ששם למסעות או לא .חששתי שהמכשירים ייהרסו ,לא ידעתי
בעצם מתנהלת עיקר הפעילות .אני מחכה ליום שבו אשתתף איפה אני אטעין אותם ,איך אוודא שהם לא נפגעים בזמן
בפעולה ואבין את מה שנאמר בה בלי לבקש עזרה מאף אחד. ההטענה ,ואיך אתמודד אם יהיה מסלול עם מים או מלחמת
בשביל זה צריך להנגיש את הסניף ,אפילו ברמה הבסיסית של מים .הגעתי למסקנה שאם אנחנו ,כבדי השמיעה ,לא נדבר
אקוסטיקה ,ולקיים הסברה מתאימה למדריכים ולחניכים". על הדברים ,אז לא יקרה כאן שינוי".
"לפני כמה שבועות התרוקנו לי הסוללות של מכשירי
השמיעה במהלך פעולה" ,מוסיפה זלינגר" ,לא שמעתי את "בתור חניכה ,היתה לי התלבטות האם
הנעשה בפעולה ,והייתי מאוד מבולבלת ונסערת כשלא לצאת למסעות או לא ,התלבטתי
שמעתי את המדריכות שלי מדברות ,ולא הצלחתי לקרוא האם מכשירי השמיעה יהרסו ,איפה
את השפתיים שלהן .להיות חניכה כבדת שמיעה זה לא דבר אני אטעין אותם ,איך אוודא שהם לא
פשוט ,זה אומר להרגיש מחוץ לעניינים כשעושים חזרות נפגעים בזמן ההטענה ואיך אתמודד
לדגלנות או פויקה בחושך ,כי אין לך את האפשרות לקרוא
שפתיים .זה להיות מנותקת מכולם כשיורד גשם או במקלחות אם יהיה מסלול עם מים"
של המחנה ,בגלל שאסור להרטיב את מכשירי השמיעה,
להיות מנותקת מכולם
ובנוסף ,לא להבין מה קורה בפעולות בגלל ההד שבחדר".
פריינטה פרסמה הודעה בקבוצת הפייסבוק של תנועת
יד על הדופק בני עקיבא ,שבה הזמינה חניכים ומדריכים כבדי שמיעה
במחוז יהודה לקחת חלק בקבוצת תמיכה .עשרה חניכים
גם לירון ,חניכה כבדת שמיעה ממושב ראם ,מעידה שפעילות ומדריכים נענו לקריאה והגיעו לפגישה הראשונה ,שבה
הקבוצה הביאה לידי שינוי ,אך עדיין יש נקודות שדורשות
חיזוק" .הייתי רוצה שתהיה היום יותר נגישות ומודעות השתתפה הרכזת הארצית של שבטי יובל ,אורית חזן.
לקשיים שחווה חניך כבד שמיעה .אם יש צעקות בסניף של "אנחנו נפגשים אחת לחודשיים ,כל פעם במקום אחר
ילדים ,אני לא שומעת כלום ,ולא תמיד מתאפשר לי לקרוא מונגש .במפגשים אנחנו משתפים אחד את השני בחוויות
את השפתיים של המדריכים .אני שמחה שהקמנו את קבוצת אישיות שאנחנו נתקלים בהן בתנועה ,נותנים אחד לשני
התמיכה שפועלת למען מטרה אחת :נגישות .מאז שהיא עצות .בנוסף ,יש לנו גם קבוצת וואטסאפ שבה אנחנו שומרים
קמה הרבה דברים יותר מונגשים בתנועה ,אבל עדיין יש לאן על קשר יום -יומי" ,מסבירה פריינטה" .בפגישות הראשונות
של הקבוצה השתתפה הרכזת הארצית של שבטי יובל ,אורית
לשאוף". חזן ,שאמרה שהתנועה רוצה לעזור בנושא ושזה תלוי בנו.
"בימים אלו ,אנחנו מנסים להסדיר את עניין האקוסטיקה הכנו רשימה של דברים שצריך לשפר כדי להקל על כבדי
בסניפים" ,מוסיפה פריינטה" .רוב הסניפים לא מונגשים השמיעה ,ובאמת התחוללו שינויים .במסעות ובמחנות יש
לכבדי שמיעה .יש היום חוק שקובע שיש להנגיש מקומות היום אפשרות להטעין את השתלים והמכשירים בלי בעיות,
ציבוריים ,אבל עולה השאלה האם סניף הוא מקום ציבורי,
האם המדינה צריכה להנגיש אותו או לא .אנחנו בקשר עם
משרד החינוך בנושא".
בתור חניכה כבדת שמיעה ,איזה מסר היית רוצה להעביר
לתנועה?
"אני רוצה לומר למדריכים :אם יש לכם חניך שהוא שונה,
תתעניינו בו ,תשאלו אותו איך הוא מתמודד עם הדברים .גם
אם נראה לכם שהכול בסדר ,תהיו עם יד על הדופק .חוץ מזה,
אני מרגישה שקבוצת התמיכה במחוז יהודה עושה טוב ומאוד
עוזרת .הייתי רוצה שגם במחוזות אחרים יהיו קבוצות תמיכה,
כדי לתמוך בכמה שיותר כבדי שמיעה בתנועה".
19