Page 13 - זרעים - כסלו תשע"ה
P. 13
שמיטה .חודש ארגון .כסלו תשע"ה .דצמבר 2014
מנהיגות שקטה
יעל רון
דרישת שלום אחרונה מתמר פני קצת יותר מחודש נהרגה ל
תמר אריאל ז"ל באסון
תמר אריאל נהרגה לפני קצת יותר מחודש באסון מפולת
השלגים בנפאל ,בגיל .25במשך ארבע שנים הדריכה תמר מפולת השלגים בנפאל ,תמר
בסניף בני עקיבא משואות יצחק .בשירות הלאומי הדריכה היתה מדריכה וקומונרית
באולפנת בני עקיבא אבן שמואל בקרית גת ,ולאחר מכן
הייתה קומונרית בסניף בני עקיבא קיבוץ עלומים .תמר בבני עקיבא .כעת ,מספרים
התגייסה לחיל האוויר ,הגיעה לדרגת קצונה והייתה לנווטת לנו חניכים ,מדריכים
הדתייה הראשונה .בשנות פעילותיה בתנועה זכו עשרות
חניכים ,מדריכים וקומונריות להכיר אותה ולהתחנך על ידה, ופעילים בתנועה על דרכה
וכולם מעידים שהייתה לה "כריזמה שקטה" ,שהיא עשתה הייחודית ומעוררת ההשראה.
את העבודה ,סחפה אחריה לעשייה ,אבל בשקט ,בצנעה ,בלי
"היינו שנה בלי קומונרית ,אהבנו את החופש ,את זה שאף
לעשות רעש. אחד לא מקבל בשבילנו החלטות .כששמענו שיש בחורה
"תמר הצליחה ,בשקט שלה ,לתפוס את צוות ההדרכה שאולי תיכנס אלינו לסניף כקומונרית ,החלטנו לשכנע אותה
בעלומים" ,מספרת רונית וינשטיין ,רכזת החינוך הבלתי- לא לבוא .נציגים מצוות ההדרכה ניגשו אליה ,סיפרו לה שאין
פורמאלי בתנועת בני עקיבא ,שעבדה בצמוד לתמר באותן צורך בסניף בני עקיבא בקיבוץ ,שילדי הקיבוץ נמצאים אחד
שנים" .היא באה לקיבוץ בתקופה שבה לא היה סניף מסודר, עם השני גם אם יש סניף וגם אם אין .היא הקשיבה לכל
והתחילה לקיים ישיבות מדריכים ,ללמד את המדריכים להכין הטענות ואמרה' :הבנתי ,אני באה' .כשהנציגים חזרו וסיפרו
פעולות ולכתוב דו"חות על הפעולות .בחודש ארגון ,כשלסניף לכל צוות ההדרכה מה היה בפגישה ,לא הבנתי מה נסגר עם
לא היה מבנה שבו החניכים יכולים לצבוע את הקירות ,תמר הבחורה הזו ,שמספרים לה כאלו דברים ועדיין היא בוחרת
הציעה לשים בריסטולים גדולים במקלט שבו פעל הסניף, לבוא ,אבל זה מאוד התאים לתמר ,הבחירה להיות קומונרית
ולצייר עליהם .זה באמת מה שהם עשו" דווקא בקיבוץ 'עלומים' .היא כנראה הרגישה את האתגר".
"כל דבר היה לה פשוט .בשבוע הראשון של הקומונה, כך מספרת איילת קיי ,שהייתה מדריכה בצוות שאותו
היה לה רעיון להתקין מדפים במקלט ,לשפץ את הגינה .היא הובילה תמר אריאל ,כשהייתה קומונרית בסניף בני עקיבא
סיפרה לי על הרעיונות שלה ,ואני אמרתי לה שאדבר עם בעלי שבקיבוץ עלומים" .תמרי לא הייתה מכינה צ'ופרים מפוצצים
המקצוע בקיבוץ שיעזרו לנו בזה ,אבל תמר אמרה שהיא כבר עם בריסטולים ונצנצים ,היא הייתה מביאה פתק פשוט אבל
שוחחה אתם על זה .הייתי המומה .זה היה בסך הכול השבוע עמוק עם דברים שנכנסו ישר אל הלב ,דברים שהתחברנו
הראשון שלה ,היא עוד לא הכירה את אנשי הקיבוץ ,אבל אליהם ,שהיו נכונים לנו .אני זוכרת שהיא הציעה לנו להשתתף
היא לא התביישה ,היא ישר ביררה ופעלה .היא עשתה הכול בתחרות ה'פיזמונסניף' ואנחנו לא זרמנו ,תמיד היינו מקבלים
בפשטות ,לא עשתה עניין משום דבר .הייתה לה משפחה את המקומות האחרונים .אבל תמר לא ויתרה לנו ,הכניסה בנו
מאמצת בקיבוץ ,אבל היא הציעה שלמשפחה המאמצת היא אנרגיות לפעול .כתבנו שיר ,הלחנו ,החניכים עלו לבמה והיה
תגיע לארוחת ערב שבת ,ובסעודה שלישית היא תלך כל פעם טוב ,זכינו במקום השני .היו לה שאיפות גבוהות .היא סחפה
למשפחה אחרת בקיבוץ ,כדי להכיר את המשפחות של כל את כולנו אחריה ,וגרמה לנו כצוות לעשות דברים מתוך רצון
החניכים .אחת המדריכות בצוות סיפרה לי שבאחת הישיבות,
שלנו .היא הייתה מאוד מיוחדת".
13
