Page 16 - זרעים - סיוון תשע"ה
P. 16
הרב ישראל סמט איך מחליטים האם כדאי לפתוח את האוזניים הרב חיים נבון:
ראש תוכנית "ראשית" באוניברסיטת למוזיקה שמגיעה אליי? "בכל בתי
בר אילן ורב הגרעין התורני בלוד ראשית ,מכירים בכך שמוזיקה איננה דבר הכנסת שבהם
האם יש מוזיקה טובה ומוזיקה 'פרווה' .היא נושאת אתה תוכן .משום מה אנחנו התפללתי
רעה? כזו שראוי לשמוע וכזו שאין מאוד בררנים ואניני טעם לגבי מה שנכנס לנו לתוך בשנות
הפה ,אך די מזלזלים כשמדובר במה שנכנס לנו לתוך
ראוי? הנפש .זה נכון לגבי סרטים וספרים ,וזה נכון כמובן ילדותי ,נעוריי
נבחן זאת משלוש נקודות מבט: ובחרותי ,תמיד
מוזיקה :יש מוזיקה שמוליכה להתעלות .אך ישנן לגבי מוזיקה. היה פער גדול
גם מנגינות ש'דופקות את הראש' .ישנם סוגי מוזיקה המשימה שלנו היא להיות אמתיים עם עצמנו
שמעוררים באדם יצרים אפלים או אלימות .אלו ולפתח חיישנים רגישים .להתחיל להיות בררנים בין מספר
ודאי שליליים .אך בדרך כלל בעם ישראל מקובלת יותר גם לגבי המוזיקה שאנחנו שומעים .לזכור שגם המתפללים
האמירה :מנגינה אינה מקבלת טומאה .בארצות אם נדמה לנו שהיא רק נכנסת מאוזן אחת ויוצאת בימות החול
המזרח וגם בארצות המערב הייתה המוזיקה היהודית מהשנייה ,היא מותירה בנפש שלנו טביעת אצבע. לבין מספר
דומה לזו של השכנים הלא-יהודים .הרב עובדיה יוסף האם נהיה יותר אגרסיביים ,תזזיתיים ושליליים, המתפללים
זצ"ל היה משתמש בתפילה במנגינות של זמרת או שאולי יותר עדינים ,שמחים וחיוביים? למוזיקה
שאנחנו שומעים ולמי שיצר אותה יש השפעה גדולה בשבת .זו
מצרית. תופעה עתיקה
מילים :רוב השירים מלווים במילים שמבטאות על כך.
תכנים שונים .האם תכנים אלו ראויים? שאלה זו מאוד".
קיימת ביחס לכל צריכה של תרבות ,בין אם היא יהונתן יעקובי יהונתן יעקובי:
לועזית ובין אם היא עברית .אנחנו חייבים לפתח ר"מ בישיבת בני צבי ,כותב ופעיל
בעצמנו מידה של ביקורת ביחס לתכנים ,אלו מהם במוקד "חברים מקשיבים" ומנגן אני מנגן
בחתונות
ניתן לצרוך ואלו לדחות. בחתונות ונחשף לסוגי
הרב ליכטנשטיין זצ"ל ,ראש ישיבת הר-עציון, כל מעשה צריך להיבחן בשתי מוזיקה רבים.
היה נוהג לתבל את שיחותיו בשירים פרי עטם של רמות :ההלכה והכדאיות .ההלכה אומרת מה מותר יש במוזיקה
משוררים לא-יהודים .היו שתמהו על ההנהגה הזו. לעשות .כידוע ,לא כל דבר שמותר לעשות גם כדאי לועזית הרבה
האם הדבר ראוי ומתאים? קודם מתן תורה ,קיבל לעשות .ההלכה לא אוסרת מוזיקה בגלל שהיא עוצמה,
משה רבינו את עצת יתרו על דרך הנהגת העם .האור לועזית! המוזיקה היחידה שאסורה היא מוזיקה אמנות ורגש
החיים הקדוש כתב על כך כי "יש באומות גדולים של עבודה זרה או מוזיקה שמעוררת באדם הרהורי משמעותיים
בהבנה ובהשכלה" .אם כן ,אין לדחות תכנים רק מפני עבירה .אבל לא כל מה שמותר כדאי .כבר ידועה מאוד שקשה
שלא-יהודים אמרו אותם .יש להפעיל שיקול דעת עוצמתה של המוזיקה והשפעת המקצב ,הכלים,
המילים ,נפש המלחין וכדומה .ודאי שעל השומע למצוא
בשעה שפוגשים בהם! במוזיקה
תרבות :מוזיקה איננה רק מנגינה ותוכן .מוזיקה לבחון את הדברים האלה לפני השמיעה. 'יהודית' .מותר
היא גם זהות! שמיעת מוזיקה לועזית היא חלק עניין מיוחד למוזיקה לועזית הוא ההקשר להשתמש
ממגמה של יצירת הזדהות עם התרבות שבה נוצרה החברתי .הציבור החליט ,בתופעות ארוכות טווח, בעוצמה הזו,
המוזיקה הזו .את המוזיקה מלווה גם סוג מסוים של להתייחס לדברים מסוימים כמגדירים את האדם. אך בזהירות!"
ריקוד ,לבוש ,התעניינות בזמר ובאורחות חייו וכדומה. מי שיאמר לשון הרע לא חצה את הקווים ,אבל מי
זו לא שאלה של תוכן כזה או אחר ,אלא של זהות שאכל חזיר עבר את הגבול .לא בגלל האיסור ,אלא
ועולם ערכים .שמיעת מוזיקה לועזית מצריכה הבנה
ומודעות למסרים ולעולם התרבותי המתלווה אליה. בגלל המוסכמות החברתיות.
לסיכום :אין מניעה ולעתים יש גם ערך בשמיעת מי ששומע מוזיקה לועזית בחברה שאינה רגילה
מוזיקה לועזית ,אך ככל צריכה של תרבות זרה ,הדבר לכך משדר לעצמו ולאחרים שהוא נמצא במקום
אחר .עלולה להיות כאן 'נבואה שמגשימה את עצמה'
צריך להיעשות במידה ועם מסננים מתאימים. – השומע משתייך ,בגלל מוסכמה ציבורית ,לאנשים
ש'פחות מקפידים' .תהליך כזה עלול להשפיע על
השומע בצורה שלילית .אינני אומר שחובה על כל
אדם לענות תמיד על ציפיות החברה .אני כן אומר
שצריך לקחת בחשבון את כל ההשפעות והסיכונים
שבדבר .גם את ההשפעה הזו.
אני מנגן בחתונות ונחשף לסוגי מוזיקה רבים.
יש במוזיקה לועזית הרבה עוצמה ,אמנות ורגש
משמעותיים מאוד שקשה למצוא במוזיקה 'יהודית'.
מותר להשתמש בעוצמה הזו ,אך בזהירות! לילדיי
אמליץ להיחשף לעניין מאוד בזהירות ובהדרגה ,ורק
אם הם חשים בכך צורך .בהצלחה.
16