Page 4 - זרעים - אדר תשע"ב
P. 4
הריאיון המרכזי
הסטטוס הזה תפס אינו נדרש להתמודד כלל עם סירוב או כישלון .כאשר מדובר
מקום חזק כל כך ,שגם אם בכניסה להדרכה ,לעתים זוהי האכזבה הראשונה המשמעותית
אתה מציע משהו אחר ,אנשים אינם של הילד-הנער ,כאשר הוא מגלה שכישוריו אינם מספיקים
מוכנים לקבל את זה .לגרעיני נחשון יש לדבר שהוא חפץ בו .איננו מקילים ראש באכזבה הזו ,אך צריך
אמנם עוד מקום לצמוח ,בעיקר בתחום של למצוא דרכים להתמודד עם האכזבה הזו ,ולפתח אצל הנער את
משימות ההגשמה ,אך כיום הם מתפתחים היכולת לרדת לשורש העניין ולהבין ממה בדיוק נובעת האכזבה
ומתקדמים מאוד ב”ה ,והחבר’ה שם עושים -האם בגלל הרצון האמיתי לתרום ,או בגלל הסטטוס“ .במידה
דברים מדהימים .אבל כל זה עדיין אינו מצליח מסוימת אנחנו מלקים את עצמנו על זה ”.מספר סנדלר בגילוי
להוות מענה .כל הניסיונות שלנו מתקבלים לב“ :בחנוכה האחרון היו המיונים לקומונה ,והנה לפי הטופס
בצורה יפה ,אבל הכול מתמוסס ביום הראשוני במיונים עולה כי בת שלא הייתה מדריכה תשאיר
שבו מתחילה תקופת הכניסה חצי מהטופס שלה ריק .חלק גדול מהשאלות הן על ההדרכה.
היום כשאתה בא לצו ראשון בצבא זו גם שאלה ששואלים אותך
להדרכה -האם היית מדריך בתנועת נוער .זה מעמד חברתי שיש בו
הווי ,סמינריונים .כיום במחלקת ההדרכה אנחנו מבינים שכבר
פצוע ומתוסכל ומכניס איתו את כל מערכת הכוחות והלחצים מהגיל הצעיר עלינו לדבר עם החניכים על מכלול משימות
של עולם המבוגרים. ההגשמה שקיימות בתנועה ,ולא רק ב’’שפה’ של מדריכים”.
סיפרת לי כי ההורים גם שותפים להיסטריה ולמאבק על
“החשש שלהם במובנים מסוימים הוא נכון .הורה לילד שיודע הכנסת הבן שלהם להדרכה .איך התופעה הזו באה לידי
שההדרכה תתרום לבן שלו כל כך הרבה ,ותיתן לו תוכן ,מה
אתה מצפה ממנו? כל הורה רוצה להעניק לבן שלו את הכלים ביטוי?
הכי טובים לחיים .ודאי שאנחנו מבינים את החשש של ההורה, “ההורים יעשו הכול כדי להבטיח את הדרך שהילד שלהם רוצה
יש כאן חשש אמיתי ועמוק לעתידו של הילד בכמה מעגלים - ללכת בה .התחושה היא כי ילד שלא יהיה מדריך הוא בעצם
חברתי ,רוחני וגם ערכי .אני כהורה מבין מאוד שהחשש הוא ‘מודר חברתית’ .תיכנס לישיבה תיכונית או לאולפנה קלאסית
אמיתי ביותר ,יש כאן הורה וילד ותראה ששבעים אחוז מהכיתה הם מדריכים ,אבל אם תיכנס
מאוכזבים ,אבל צריך להתעורר. לבית ספר לא דתי ,תמצא אולי עשרה אחוזים מהכיתה שהם
יש ויהיו עוד הרבה שלבים בחיים
שהילד ירצה משהו ולא בטוח בכלל פעילים בתנועת נוער.
שיצליח להשיג אותו .אינני יודע בלחץ של ההורים אתה מבין
לנתח את זה לעומק ,אבל גם שהם באמת חוששים .הכניסה
הנער תלמיד י”א שהשתתף להדרכה נתפסת אצלם כנקודה
בגיבוש ליחידה מסוימת בצבא שיפוטית ביחס לכוחותיו של
וקיבל תשובה שלילית יצטרך הילד .הם גם חוששים שאם הילד
להתמודד עם זה כחלק מתהליך שלהם לא יהיה מדריך הוא יאבד
ההתבגרות שלו .מצד אחד מסגרת שתובעת ממנו רף של
אני מבין את ההורה ,אבל הצד שמירת מצוות ואורח חיים דתי.
שמאזן ומכניס את הילד לשפיות אנחנו מנסים להסביר להם שיש
ולפרופורציות גם אינו קיים במקרים מסוימים .בסניף של
חמישים חניכים ,גם אם יתהפך העולם ,לא נצליח להכניס עוד מכלול שלם של שיקולים”.
את כולם להדרכה .למה ההורה לא יכול לומר לבן שלו‘ :טוב, באילו התנהגויות של הורים אתם
לא התקבלת ,בוא נחשוב על דרכי פעילות ועשייה אחרות’. נתקלים? אנחנו נפגשים במכלול
התגובה היא לרוב לבוא בהאשמות כלפי המדריכים והקומונרית רחב של תגובות קיצון של הורים -מהורה שבוכה לרכז בשיחת
שלא בחרו את הבן שלהם .זו נטייה טבעית של הורה ,אבל טלפון ועד להורה שמאיים על הרכז ,והורה שמסוגל לצרוח על
צריך להיות ברור שההחלטה אם להכניס את החניך להדרכה הרכז “הרגתם לי את הילד” .חוץ מהורים שממש מפעילים
אינה מתקבלת באופן שרירותי או בהטלת מטבע .יש תהליך מערכת מטורפת של קשרים ולחצים מצד חברי כנסת ,ראשי
שמלווה על ידי המחוז ,וההחלטה מתקבלת על סמך היכרות ערים ודמויות מרכזיות בציבור ,נתקלנו גם בהורים שתקפו
של שנתיים בין המדריך והחניך המועמד .נכון ,יש לנו עוד קומונריות ואף יזמו עליהן חרם בסניף .במקרים רבים אנו
הרבה מה לשפר באופן הליווי לפני התהליך ואחריו ,ובמחלקת פשוט עומדים בהלם ואיננו מאמינים שבסופו של יום דווקא
הדרכה אנו נמצאים בתהליך עומק של חשיבה כיצד לשפר גם הרכז צריך להיות המבוגר האחראי שמנסה להכניס את העסק
לפרופורציות הנכונות שלו .נכון ,האכזבה האדירה היא של
הילד אבל אין ספק שעולם המבוגרים מוסיף כאן המון שמן
למדורה ..צריך לזכור שכאשר עולם המבוגרים נכנס לסניף זהו
‘פיל בחנות חרסינה’ ,על אחת כמה וכמה כשהוא נכנס כואב,
זרעים -עלון תנועת בני עקיבא בישראל | אדר תשע"ב 5

