Page 12 - זרעים - אדר תשע"ב

‫פעולה לשבת ‪ #‬פעולה לשבת ‪ #‬פעולה לשבת ‪#‬‬

‫שאלה‬

‫* למה מתכוון רבי נחמן כאשר אומר שהיהלום לא היה שלו?‬
‫* בשל מה זכה העני לתבואה כה רבה?‬

‫* מה המיוחד בתבואה לעומת היהלום?‬

‫משימה‬ ‫מדי פעם בחיינו אנו מוצאים ‘יהלומים’‪ ,‬הזדמנויות‬
‫שהקב”ה מאיר את עינינו לראותן‪ .‬אולם היהלומים אינם‬
‫שלנו‪ .‬כאשר אנו עמלים להגשים את אותה הזדמנות‪,‬‬
‫לעתים היהלום אובד ואנו נתקלים בקשיים מרובים‪ ,‬והלב‬
‫כאילו אומר‪“ :‬הלוואי שלא הייתי יוצא למסע מלכתחילה”‪.‬‬
‫אולם אז עלינו לזכור שהמתנה הראשונית אולי נסתרת‬
‫כרגע‪ ,‬אך העמל וההשתדלות שלנו בעקבותיה ‪ -‬הם נשארים‬
‫רכושנו‪ ,‬והם שווים כפליים מהמתנה הראשונית‪ .‬לפחות‬

‫כפליים‪...‬‬
‫בתחילת הסיפור ישנה מציאה‪ ,‬ואף בסופו יש מציאה‪.‬‬
‫המציאה שבתחילתו של הסיפור היא מקרית‪ .‬המציאה שבסופו של‬
‫הסיפור היא שכר על העמל והרצון להגשמת ההזדמנות שאיתה‬
‫נפגשנו בתחילה‪ .‬אמנם המציאה הראשונה נוצצת‪ ,‬ואילו המציאה‬
‫השנייה היא בסך הכול תבואה‪ .‬אך מתברר שדווקא בתבואה הזו‪,‬‬
‫הלא נוצצת‪ ,‬טמונה האמת‪ .‬טמונים החיים שלנו ממש‪.‬‬
‫הסיפור הזה יכול לעורר אותנו מעט להסתכלות אחרת‪ ,‬פנימית‬
‫יותר‪ ,‬על החיים שלנו ממש‪ .‬אתם מוזמנים לנסות את המשימה‬

‫הבאה‪ ,‬ואולי גם להוסיף דברים משל עצמכם‪...‬‬

‫נסו לחשוב ‪ -‬מה מבין הדברים כאן הם‬ ‫שמוצא יהלום‪ .‬יש מי שמגלה בעצמו איזה‬
‫‘יהלום’ בעבורכם‪ ,‬ומה מביניהם ‘תבואה’‪:‬‬ ‫ניצוץ של תכונה טובה ‪ -‬רגישות‪ ,‬הבנה‬

‫כניסה להדרכה ‪ /‬כניסה לגרעין‬ ‫פנימה‪ ,‬משהו ייחודי‪ ,‬משהו טוב‪.‬‬
‫קבלת תפקיד בחב”ב‬ ‫לא תמיד קל להוציא את הכוחות המיוחדים‬
‫הצלחה במבחן‬ ‫שבנו אל הפועל‪ .‬מחשבות מקננות בלב‪ :‬איך‬
‫עזרה לאבא ואימא בבית‬ ‫אנשים יגיבו? מה יגידו עלי? אולי זה יהיה לי‬
‫קשה מדי? ומי אמר שזה בכלל טוב? ואולי‬
‫מעמד חברתי גבוה בין החברים שלי‬ ‫כדאי להמשיך בשגרה‪ ,‬להתנהג ‘כמו כולם’‪,‬‬
‫שמחה‬
‫להישאר בינוני‪...‬‬
‫צ’ופר לשבת‬ ‫אך כדי שאוכל להרוויח את ערכו של היהלום‬
‫שלי‪ ,‬לא די שאגלה אותו‪ ,‬עלי לצאת למסע‪.‬‬
‫“אמר רבי יצחק‪ :‬אם יאמר לך אדם ‘יגעתי ולא מצאתי’ ‪ -‬אל תאמן; ‘לא יגעתי ומצאתי’;‬ ‫“וסיים רבי נחמן‪ ,‬שהיהלום לא היה שלו‪,‬‬
‫אל תאמן; ‘יגעתי ומצאתי’ ‪ -‬תאמן” (בבלי‪ ,‬מגילה ו’)‪.‬‬ ‫והראיה ‪ -‬שנאבד ממנו‪ ,‬והתבואה הייתה‬
‫שלו‪ ,‬והראיה ‪ -‬שנשארה אצלו‪ .‬וכל מה‬
‫“… אל תאמין למי שאומר שיגע ולא מצא‪ ,‬מפני שהיגיעה עצמה היא מציאה גדולה מאין‬
‫כמותה”‪.‬‬ ‫שהגיע לעניינו הוא רק כי החזיק מעמד”‪.‬‬
‫מפתיע שכך מסיים רבי נחמן‪ .‬היינו מצפים‬
‫(רבי מנחם מנדל מקוצק)‬ ‫שהאמירה תהיה הפוכה לגמרי‪ ,‬הרי היהלום‬
‫היה שלו והוא אבד לו‪ ,‬ודווקא התבואה‬
‫לא היתה שייכת לו ‪ -‬וניתנה לו כ’מתנה’‪,‬‬

‫במקרה!‬

‫זרעים ‪ -‬עלון תנועת בני עקיבא בישראל | אדר תשע"ב ‪13‬‬