Page 13 - זרעים - אדר תשע"ב
P. 13
יומן מסע
ב”ה
קטעים נבחרים מתוך יומן המסע לאתיופיה
ומוסרית .בזאת ניבחן. עדיאל בר שלום ,רכז מחלקת מעורבות חברתית של בני עקיבא
ארץ מהממת אתיופיה .הנופים מרהיבים ,החּום והירוק משמשים יצא למסע לאתיופיה עם משלחת של תנועות הנוער הישראליות.
בערבוביה פסטורלית ,מרחבים אינסופיים .רוב מוחלט של ביומן המסע שלפניכם הוא פותח צוהר אל המרגש והמיוחד של
האוכלוסייה חי בכפרים הפזורים על פני השטח ,בבידוד מוחלט
מהמרחב האורבני .מרבית הדרכים אינן סלולות ,חיות מהלכות קהילה שלא תמיד אנחנו מיטיבים להכיר את שורשיה.
בחופשיות לאורך הדרך .כל עצירה יזומה של האוטובוס מזמינה “אני לא רוצה לדבר איתו ,אין בינינו כלום .מבחינתי הוא לא חלק
אלינו בתוך שניות ספורות מקומיים המשתוקקים למעט תשומת מהעם שלי .אני שונא אותו .אין לי איתו שום דבר במשותף .הוא
לב מהתיירים התורנים ,וגם קצת מעבר לכך כמובן .נתקלנו בדלות
האיום הכי גדול של המדינה הזו”...
ובחוסר כל שלא ניתן לתאר במילים. זהו לקט ,לא חריג לצערי ,של משפטים אופייניים שנשמעים
במיוחד נגע בי יוהנס -הילד בן ה 11-שלפני 4שנים עזב את בית בתקופה האחרונה מכיוונים שונים בחברה שבה אנו חיים.
הוריו בכפר ועבר לגור בעיר כדי לרכוש השכלה בבית הספר .בזמן למעשה ,מאז רצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז”ל לפני כ16-
הנותר הוא חוטב עצים לפרנסת בני משפחתו .הוא חולם להיות שנה ,נוצר קרע מובנה בין חלקים שונים בחברה ובין תנועות
וטרינר ,בטענה שצריך מישהו שיטפל בחיות ,המשמשות מקור
פרנסה מרכזי .לשאלתי -רופא ילדים מעניין אותו פחות ,הלוא הנוער השונות.
בני האדם שימושיים פחות למסחר ולתעסוקה .איזה עולם הפוך. אירועים שונים המתרחשים במרחב הציבורי-חברתי -מדיני בשנים
האחרונות רק מחדדים את המחלוקת ומוסיפים אש למדורת
בהצלחה יוהנס ,תחזיק מעמד. הקיטוב .למיטב הבנתי הדלה ,דווקא תנועות הנוער ,הפועלות
לאחר יומיים של התעסקות אינטנסיבית ב”מאקרו” של אתיופיה ברובן המוחלט על בסיס מצע ערכי ,חברתי וחינוכי -עליהן למצוא
-היסטוריה ,קשר נצרות -יהדות ,האגדה על ארון הברית שנלקח את הדרך לסמן יחד את המשותף והמחבר על פני המפריד
ונשמר עד היום באתיופיה ,דרכי הגעת היהודים לאתיופיה
והמושלים השונים והשפעתם -התחלנו להעמיק בסיפור היהודי והמפלג.
רגע לפני העלייה למטוס ,לאחר כחצי שנה של עבודת הכנה
ובסיפור המסע. משותפת ומאומצת ,אני חש שאת היעד הראשון כבר כבשנו .יש
לצדו של דניאל וקנין המדריך האגדי יצא איתנו למסע גם עמרם כאן חבורה של 17חברים וחברות ,שהתקבצו יחד על בסיס מכנה
אקלום ,אדם מיוחד במינו ,אנציקלופדיה מהלכת בנושא של משותף רחב ומרתק ,ויוצאים כחבורה אחת למסע שורשים -של
יהדות אתיופיה ועדות חיה לסיפור המסע לארץ ישראל .הגענו פרטים ,של קהילה ,של חברה ושל עם .כנציג תנועת בני עקיבא -
לתחנה הראשונה -הכפר בית מריה .עמרם שיתף בהתרגשות על
הזיכרונות מנוף ילדותו -הילדות ,החיים בכפר ,האווירה המיוחדת אני גאה להיות חלק מהחבורה הזו.
והאחריות על המרעה ,כמו גם על הדיבורים על ארץ הקודש, “אני רוצה מאוד לדבר איתם .יש בינינו הרבה מאוד .מבחינתי הם
החיים היהודיים ,הקשר העמוק של בני הכפר עם המנהיג הרוחני חלק משמעותי מאוד מהעם שלי .אני אוהב אותם .יש לנו הרבה
-הקייס הראשי של אזור טיגריי -קייס ממהרי יצחק ,וגם -על חג מן המשותף .כולנו יחד -התקווה הגדולה של המדינה הזו( ”...לקט
הסיגד המסורתי ,היום שבו הכפר בית מריה לובש חג וחוגג את
העלייה להר ,יחד עם כל היהודים באזור .לאדם הרכוב המערבי של משפטים קצת פחות אופייניים שהלוואי ויישמעו יותר)...
הממוצע -קשה לתפוס את גודל המעמד :אנשים שהלכו ימים נתב”ג .תפילת הדרך .על המטוס בין שמים לארץ .הזדמנות לקחת
ושבועות ברגל ,רק כדי לזכות לעלות יחד להר ולהתפלל יחד עם פסק זמן משגרת החיים השואבת ולהתבונן קצת על המציאות
ממעוף הציפור .רגעים של שלווה ושפיות .בליל מוזר ולא שגרתי
הקייסים על ירושלים ,ציון ,בית המקדש ואחדות ישראל. של רגשות עוטף אותי .התרגשות ,דריכות ,חוסר ודאות ואפילו -
התחלנו לטפס .עבר והווה משתלבים יחד לרגעים מרגשים
וייחודיים .מגיעים לאוכף ,רגע לפני שיא הגובה .עמרם עוצר. ישנו כבר הגעגוע לארץ.
“כאן עמדו הקייסים” .אני עוצם עיניים ומנסה לדמיין את גודל פעמים בחייו של אדם ,עליו להרחיק מעט כדי לחדד את
המעמד ,מנסה לינוק קצת מהזיקה ,מהכיסופים ,מאהבת הארץ הפרספקטיבה ואת נקודת המבט על המתרחש סביבו .כך כאנשים
ומהחלום האותנטי .בני פותח תנ”ך ומקריא פסוקים רלוונטיים פרטיים וכך כאומה .אני חש שהבחירה לצאת למסע שורשים
מספר נחמיה ,וחותם בפסוק “אם אשכחך ירושלים .”...דממה. באתיופיה -יש בה ממד של יציאה החוצה כדי לזהות ולהפנים
איש-איש ומחשבותיו .מעבירים בינינו תמונות שנגה הכינה מראש
ובהן העולים להר ,תפילות הקייסים והנופים הנשקפים מההר. נקודות מהותיות שמצויות כאן פנימה.
רגע של חיבור עמוק .מילותיו של עמרם לאחר החוויה על ההר אני יוצא למסע אישי ,תנועתי ולאומי גם יחד .מסע שמבקש ללמוד,
להעמיק ,להתחבר ולהבין את הסיפור המרתק והמורכב של יהדות
נגעו בכולנו.
“זה היה אחד הרגעים המרגשים בחיי .בן רגע הפך הסיפור האישי אתיופיה לאורך הדורות.
מסע אמיץ שיבקש גם לשאול שאלות נוקבות וחדות ,ולא פחות
מכך -להצליח למצוא תשובות ואולי אף לייצר חלק מהן.
אנו ,נציגי ההנהגות של תנועות הנוער הציוניות במדינת ישראל,
יוצאים למסע מחייב .מסע של קבלת אחריות חברתית ,חינוכית
זרעים -עלון תנועת בני עקיבא בישראל | אדר תשע"ב 14