Page 10 - זרעים - סיוון תשע"ו
P. 10
שלך כשאתה נשוי ,אין כאן בכלל ספק ,אבל בהשקפות העולם ובאורח החיים ,וכשמגיעים יעל חמו:
אנחנו צריכים לשאול את עצמנו האם היציאה של לאוניברסיטה נפגשים עם הרבה אנשים ששונים "אני מרגישה
סטודנטים דתיים לעולם הרחב נוראה כל כך? גם מאתנו" ,מספרת גם יעל חמו מצפת ,סטודנטית שמעצם זה שאני
במחיר של ירידה רוחנית יש משהו בלהרוויח את לתקשורת באוניברסיטת אריאל" .אני לא אומרת לומדת במקום
שזה רע ,אבל זה כן משהו שצריך להתמודד אתו שהוא מעורב
העולם הרוחני שלך לאחר יגיעה והתמודדות". ולהבין איך לעכל אותו .בשנה א יצאתי למסיבת הרבה פעמים
פורים של האוניברסיטה ,ואחר כך הבנתי שזה יוצא לי לדבר
בירור מעמיק ממש לא מתאים לי ולא הלכתי עוד לדברים האלה. על מה זה להיות
יש בזה משהו כיף ,כי אתה חווה המון דברים ואף דתי ,מהי כשרות
גם אבי טוען שיש נקודה חיובית בפתיחות אחד לא אומר לך מה לעשות .אתה בונה את עצמך
שקיימת באוניברסיטאות" .אני אוהב את התהליך ומעצב את עצמך ,אבל מצד שני אתה הרבה פעמים ומהי שבת.
שאני עושה עם עצמי ,שאני שואל את עצמי למה ההתמודדות היא
אני עושה דברים ,ממה הם נובעים ,ולא הולך נופל – ואני נפלתי לא מעט". יום-יומית אבל גם
בעיניים עצומות אחרי מה שאומרים לי כפי שהיה הבירור שנעשה
בתיכון .מובן שיש פה גם ממד של עצלנות או נוחות, חיים משותפים הוא הרבה יותר
ברור שאני לא עושה דברים רק בגלל שהשקעתי
בהם מחשבה והגעתי למסקנות וחקרתי .אבל אני נראה כי ההתמודדות נובעת בעיקר מחוסר מעמיק"
שלם עם עצמי מבחינה דתית .אני לא מרגיש שאני המסגרתיות הדתית .בעולם האקדמי הסטודנט
עושה משהו שאני לא רוצה .לו רציתי אני מרגיש הדתי נפגש עם דילמות חדשות בכל מיני נושאים, מירי גאולה:
שיכולתי לשלוט בזה כי אני רואה אנשים שעושים וההתמודדויות מועצמות כאשר הסטודנטים חיים "בהתחלה ממש
את זה .זה משהו שאני עובר אבל אני מודע אליו במעונות ,כי שם האירועים לא תופסים אותם רק
ואני סבבה אתו ,זה לא משהו שאני מרגיש שקורה באירועי שיא של האוניברסיטה ובלמידה היום- הקפדתי על
חצאית מעל
לי בעל כרחי". יומית אלא גם בחיים שאינם קשורים ללימודים. הפיג'מה ,על
"לכל דבר יש יתרונות וחסרונות" ,מוסיפה מירי, "המעבר הכי גדול שיש הוא החיים המשותפים חולצה ארוכה
"אמנם היה לי קשה והיו לי הרבה החלטות שהייתי בין בנים בנות .זה מה שיוצר סיבוכים לא קטנים ,כי ולא קצרה ,אבל
צריכה לקבל ,ועל חלקן אני מתחרטת ,אבל אני מי זה משהו חדש שמושך אותך דווקא לדבר עם בנות עם הזמן את
שאני היום בזכות אותן החלטות ,ואני אוהבת את מי ולהיות בחברתן" ,מספר מור סבג ( ,)25סטודנט שנה רואה את הבנות
שאני עכשיו .לפעמים צריך לצאת לעולם בשביל ב בהנדסת בניין באוניברסיטת אריאל" .אם אתה האחרות ,את
גר במעונות הנושא הזה עוד יותר פתוח ,כולם עם מתרגלת לבנים
כולם .במעונות אתה יכול למצוא את עצמך בכיף ואומרת לעצמך
הולך להגיד מזל טוב לאיזה מישהי ונשאר אצלה 'אז מה ההבדל
בקרוון במשך שעות .אין מה לעשות ,המגורים בין ארוך לקצר?'"
מושכים לסיטואציות כאלה".
בקיץ שעבר התחתן מור עם דפנה ,שהכיר בשנתו
הראשונה באוניברסיטה" .כשאתה רווק אתה
מתלהב שיש פתאום הרבה בנות ועוד יותר מזה,
דתיות .גם הכי קשוחים בעולם לא יכולים להגיד
שהם לא חושבים למצוא איזה מישהי באוניברסיטה,
ככה העולם עובד .יש התעסקות בנושא בנים-בנות
כשאתה רווק ,לפחות במחשבה .פתאום מישהי
נראית לך ואתה חושב על זה .יש כאלה שישאירו
את זה בתחום המחשבה ויש כאלה שידברו אתה.
כשאתה נשוי – חלאס .זהו ,מצאת את הבחורה
ואתה כבר לא מתעסק בדברים האלה".
האם סטודנטים נשואים נמצאים פחות
בהתמודדות יום-יומית דתית באוניברסיטה
כחלק מבחירה בתשתית ערכית ודתית לבית
שלהם? האם ההימנעות מההתמודדות הזו
שלילית או חיובית? גם נעה התחתנה במהלך
לימודי התקשורת באריאל ,והיא מעידה:
"הרבה יותר פשוט לשמור על הערכים הדתיים
10