Page 9 - זרעים - סיוון תשע"ו

‫סיוון תשע"ו ‪ .‬יוני ‪2016‬‬

‫יש לי שכנים בנים‪ .‬כמובן‪ ,‬בהתחלה יש דיסטנס‬ ‫"לאוניברסיטה מגיעים בנים‪ ,‬בוגרי ישיבות‪ ,‬שעד‬ ‫נעה‪:‬‬
‫ושומרים מרחק‪ ,‬אבל לאט לאט מתקרבים‪ ,‬יושבים‬ ‫לפני כמה שנים בקושי היו מדברים עם בנות‪,‬‬ ‫"אני זוכרת‬
‫לארוחות יחד‪ ,‬רואים סרטים‪ ,‬עושים שבתות – והקו‬ ‫שמסיבות היו בשבילם חטא‪ ,‬והיום המצב מבחינתם‬ ‫פעם שהלכתי‬
‫בין 'ידידים' ל'שכנים' מיטשטש‪ .‬הם כמו אחים‪.‬‬ ‫הפוך לגמרי‪ .‬גם אני הייתי כזה‪ ,‬בחיים לא חשבתי‬ ‫בקמפוס ואחד‬
‫נתקלתי בשאלה מה הם הגבולות שלי‪ .‬בהתחלה‬ ‫שאצא לבר‪ ,‬בטח לא בחברת בנות‪ ,‬והופ‪ ,‬זה קורה‬ ‫החברים ניגש‬
‫ממש הקפדתי על חצאית מעל הפיג'מה‪ ,‬על חולצה‬ ‫וזה נחמד‪ .‬את שואלת אם זה טוב? לא יודע‪ ,‬אבל זה‬ ‫אליי‪ ,‬אמר לי‬
‫ארוכה ולא קצרה‪ ,‬אבל עם הזמן את רואה את הבנות‬ ‫שלום והדביק‬
‫האחרות‪ ,‬את מתרגלת לבנים ואומרת לעצמך 'אז מה‬ ‫כיף‪ ,‬זה טוב לי עכשיו ואלו החיים"‪.‬‬ ‫לי שתי נשיקות‬
‫ההבדל בין ארוך לקצר? והנה גם היא במכנסיים‪."'...‬‬ ‫החיים בקמפוס שמציג מוטי (שם בדוי)‪ ,‬בוגר‬ ‫ללחיים‪ .‬זו‬
‫"עד שיצאתי לאוניברסיטה הייתי במסגרות‬ ‫ישיבת הסדר וסטודנט למתמטיקה באוניברסיטת‬ ‫סיטואציה שלא‬
‫דתיות‪ ,‬לא חזקות וסגורות‪ ,‬אבל תמיד הייתה‬ ‫בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,‬מעוררים את השאלה המתבקשת‪:‬‬ ‫קרתה בשום‬
‫המשענת הדתית"‪ ,‬משתפת גם נעה (שם בדוי)‪,‬‬ ‫מה באמת קורה לבוגרי ישיבות ואולפנות בעולם‬ ‫מצב קודם לכן‬
‫בוגרת לימודי אדריכלות ועיצוב פנים באוניברסיטת‬ ‫האקדמי‪ ,‬בוגרים שיוצאים מהמסגרות הדתיות‬ ‫ולא ממש יכלה‬
‫אריאל‪" .‬באוניברסיטה קרה משהו אחר‪ .‬אין מבוגר‬ ‫– לפעמים לראשונה בחייהם – ונחשפים לחיים‬ ‫לקרות‪ ,‬וכאן‬
‫אחראי שיגיד מה לעשות‪ ,‬יצביע ויאמר אסור או‬ ‫עשירים מבחינה חברתית‪ ,‬שונים באופיים ממה‬ ‫הייתי צריכה‬
‫מותר‪ ,‬את נפגשת עם המון סגנונות של אנשים‬ ‫שהיו רגילים עד כה? האם הרמה הרוחנית יורדת?‬ ‫להחליט מה‬
‫ואת לא רוצה להיות לבד‪ ,‬רוצה להיות חלק מההווי‬ ‫האם אפשר לכמת את זה? האם התהליך חיובי או‬
‫החברתי שממש לא תואם לעולם הערכים שלך‪,‬‬ ‫לעשות"‬
‫וצריך להתמודד עם זה‪ .‬אני זוכרת פעם שהלכתי‬ ‫שלילי?‬
‫בקמפוס ואחד החברים ניגש אליי‪ ,‬אמר לי שלום‬ ‫בטקס חגיגי שהתקיים בראש חודש סיוון הוענק‬
‫והדביק לי שתי נשיקות ללחיים‪ .‬זו סיטואציה שלא‬ ‫לתנועת‪ ‬בני עקיבא תואר "דוקטור לשם כבוד"‬
‫קרתה בשום מצב קודם לכן ולא ממש יכלה לקרות‪,‬‬ ‫מאוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ .‬תואר זה הוא אות הוקרה‬
‫וכאן הייתי צריכה להחליט מה לעשות‪ .‬אני זוכרת‬ ‫על מסירות התנועה ועל מחויבותה לעם ולמדינת‬
‫שבאותו רגע התנהגתי כרגיל‪ ,‬אבל כמה ימים אחר‬ ‫ישראל‪ ,‬על ערכי הציונות והצדק המניעים אותה‪ .‬עם‬
‫כך כשנסעתי עם אותו בחור בטרמפ אמרתי לו שאני‬ ‫קבלת הפרס יצאנו לבחון מהו מקומם באוניברסיטה‬
‫מאוד משתדלת לשמור נגיעה‪ ,‬שזה חשוב לי‪ .‬הוא‬
‫הבין ונשארנו חברים טובים עם המגבלה הזו‪ .‬אבל‬ ‫של בוגרי התנועה‪ ,‬שומרי תורה ומצוות‪.‬‬
‫זה לא פשוט כל כך‪ ,‬ולא תמיד נעים להיות שונה‪.‬‬
‫האווירה פתוחה מאוד‪ ,‬ונכון שיש הרבה שיגידו שאין‬ ‫גבולות מיטשטשים‬
‫בעיה ללכת ולשבת בפאבים וברים עם החבר'ה‪ ,‬וזה‬
‫באמת יכול להיות נחמד‪ ,‬אבל גם המצבים האלה‬ ‫"אני בוגרת אולפנת צביה; שירתי שירות‬
‫לפעמים מובילים למצבים אחרים‪ ,‬בעייתים יותר"‪.‬‬ ‫לאומי בבית ספר דתי ובגרעין תורני‪.‬‬
‫"אני לא יודע עד כמה לאוניברסיטה עצמה יש‬ ‫בחורה דוסית‪ ,‬ביישנית‪ ,‬סגורה‪ ,‬שומרת‬
‫תרומה לתהליך‪ ,‬כמו שאנשים מתקדמים בחיים‬ ‫נגיעה‪ ,‬תמימה‪ .‬תמיד הייתי בסביבת‬
‫וזה תהליך שאדם עובר עם עצמו כשהוא מחליף‬ ‫בנות‪ ,‬לא דיברתי יותר מדי עם בנים‬
‫מסגרת"‪ ,‬אומר אבי (שם בדוי)‪ ,‬סטודנט שנה ג למדעי‬ ‫ולא ממש הכרתי את העולם החילוני"‪,‬‬
‫המחשב באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪" .‬די ברור שעברתי‬ ‫משתפת מירי גאולה (‪ ,)22‬בוגרת‬
‫שינוי דתי‪ .‬לדוגמה‪ ,‬פעם שמרתי נגיעה‪ ,‬היום זה‬ ‫מסלול הנדסאים וסטודנטית שנה‬
‫פחות קריטי לי‪ ,‬לא בהכרח בתוך מערכת יחסים כמו‬ ‫א לתקשורת באוניברסיטת אריאל‪.‬‬
‫כשאנשים באים ואומרים שלום‪ ,‬נותנים חיבוק וזה‬ ‫"בשנה הראשונה באוניברסיטה‬
‫הופך לנורמה‪ .‬יכול להיות שבפעם הראשונה זה קרה‬ ‫רוב חבריי לכיתה היו חילונים וגם‬
‫בטעות‪ ,‬זה המשיך‪ ,‬ועכשיו זה כבר הרבה פחות מזיז‬ ‫הדתיים לא היו ממש דתיים‪,‬‬
‫לי‪ .‬אני לא מרגיש שזה משהו מהותי כל כך ששווה‬ ‫לדוגמה לא שמרו נגיעה‪ .‬הדיבור‬
‫לי עכשיו ליצור ריחוק בגללו‪ .‬אם זה כבר הגיע למצב‬ ‫היה שונה ממה שהכרתי‪,‬‬
‫הזה‪ ,‬אז ממשיכים‪ .‬זה משהו שפעם אולי הייתי‬ ‫המנטליות הייתה אחרת‪.‬‬
‫מסתכל עליו בצורה אחרת‪ .‬נוסף על כך אין כל כך‬ ‫פתאום היו מצבים שבהם אני‬
‫זמן לתפילות במניין‪ .‬אמנם זה התחיל בצבא בקטנה‬ ‫יושבת עם חבר לכיתה‪,‬‬
‫אך התגבר מאוד בזמן הלימודים והפך לשגרה‪ .‬אם‬ ‫עושה שיעורי בית ביחד‬
‫חבר'ה קופצים לבית כנסת – הולכים יחד‪ ,‬אבל סתם‬ ‫ומדברת על החיים‪ .‬כל‬
‫ההגדרות שלי לעולם‬
‫ככה לבד אני לא אלך"‪.‬‬ ‫הדתי התערערו‪ ,‬ומה שהכי‬
‫"אנחנו גדלים בחממה עם אנשים שדומים לנו‬ ‫הוסיף לכל הבלבול הוא‬
‫המגורים במעונות‪ .‬פתאום‬

‫‪9‬‬