Page 20 - זרעים - אדר א תשע"ו

‫רחל נאמבורג‪:‬‬
‫"צריך למצוא דרכים יצירתיות לחזק את החניך ההוא ולהציל אותו‪ .‬אפשר לתת‬
‫לו תפקיד משמעותי או ליווי מכוון יותר; אפשר להצמיד לו חניך עם נוכחות וכוח‬
‫בשבט‪ ,‬ולתת לו את זה כמיזם משמעותי‪ .‬ובשביל כל הקבוצה אפשר לחשוב על‬
‫משהו חיובי שהם צריכים לעשות כדי להוקיע את התופעה הזאת מקרבם‪ .‬אנשים‬

‫שמתעסקים בדברים חיוביים‪ ,‬גם התנהגותם הופכת להיות כזאת"‬
‫שמרית‪:‬‬

‫"במשך זמן מה שמתי לב שחניכה שלי נעשית מופנמת יותר ואיננה יוצרת קשר‬
‫עין‪ .‬לקחתי אותה לשיחה אחת על אחת ושכנעתי אותה לספר לי מה יושב לה על‬
‫הלב‪ .‬החניכה סיפרה לי שתקופה ארוכה צוחקים עליה וקוראים לה בשמות גנאי"‬

‫עוד דבר‪ ,‬שהכי משפיע‪ ,‬הוא שהמילה נשארת חקוקה‪ ,‬ולכן הפגיעה טעונה‬ ‫"משום שהתהליכים האלה טבעיים והתפתחותיים‪ ,‬הם קורים בחברה‬
‫יותר‪ .‬בימינו הפגיעה ברשת שכיחה יותר כי שם נמצאים בני הנוער ושם‬ ‫הדתית כמו שהם קורים בכל חברה בעולם"‪ ,‬מסבירה אביטל בן‪-‬חור‪,‬‬
‫מדריכה ארצית לאקלים חינוכי מיטבי במשרד החינוך‪" .‬אמנם אנחנו‬
‫ההתרחשויות החברתיות"‪.‬‬ ‫משתדלים ומתאמצים מתוך העולם הרוחני‪-‬תורני שלנו ללמוד את‬
‫"במשך זמן מה שמתי לב שחניכה שלי נעשית מופנמת יותר ואיננה‬ ‫הנושאים האלה‪ ,‬לעבוד על המידות שלנו כדי למזער את המקרים שיש‬
‫יוצרת קשר עין‪ .‬לקחתי אותה לשיחה אחת על אחת ושכנעתי אותה לספר‬ ‫בהם דחייה חברתית‪ .‬ואכן במדידות של משרד החינוך נראה כי הנוער‬
‫לי מה יושב לה על הלב‪ .‬החניכה סיפרה לי שתקופה ארוכה צוחקים עליה‬ ‫הדתי נמצא במקום טוב יותר מהחברה הכללית‪ ,‬אך יש עוד הרבה על‬
‫וקוראים לה בשמות גנאי"‪ ,‬כך מספרת שמרית (שם בדוי)‪ ,‬מדריכה ממרכז‬
‫הארץ‪" .‬היא אמרה שעד כה היא ספגה את המצב‪ ,‬אבל רוצים להפיץ‬ ‫מה לעבוד"‪.‬‬
‫סרטון בפייסבוק שבו החברות מסתלבטות עליה‪ ,‬והיא חוששת שהחברות‬
‫שלה מהסניף‪ ,‬שאינן מהכיתה‪ ,‬יראו אותו ויתחילו גם הן לשנוא אותה‪ .‬היא‬ ‫כבר מגיל קטן אנחנו בודקים את מקומנו האישי בחברה ואת תפקידנו‬
‫היתה שבורה לחלוטין‪ ,‬כל הזמן אמרה שאם הן יעלו את הסרטון לפייסבוק‬ ‫בקבוצה; התהליך יכול להיות בריא ומעצים‪ ,‬אולם כאשר מתרחשת‬
‫היא גמורה‪ .‬אני כמדריכה חשתי חסרת אונים‪ ,‬הרגשתי רע בשביל החניכה‬ ‫פגיעה חברתית מתמשכת ברמת פגיעות גבוהה המצב הופך בעייתי‪.‬‬
‫מבדיקות שקיים משרד החינוך עולה כי בכיתה ד‪-‬ז רבים המקרים של‬
‫שלי שנמצאת במקום פגיע מאוד"‪.‬‬ ‫חרמות‪ ,‬דחייה חברתית ומעמדות‪ ,‬ואילו מכיתה ח ואילך יש ירידה‬
‫הדרגתית במקרים‪ .‬עוד עולה כי אצל בנים הם מתבטאים בפגיעה פיזית‪,‬‬
‫שמרית אינה המדריכה היחידה שחשה חוסר אונים; מדריכים רבים‬
‫נמצאים במצב שבו הם צריכים להתמודד עם מצבים חברתיים לא‬ ‫בעוד אצל הבנות הם מתבטאים בחרמות ובדחייה חברתית‪.‬‬
‫פשוטים בשבט‪ ,‬כאשר הם בעצמם בוחנים את המקום החברתי שלהם‬ ‫"בבית הספר היסודי הייתה לי חברה אחת בכיתה‪ ,‬עם השאר לא‬
‫בקבוצה‪ .‬מה יעשה מדריך שאין לו כלים להתמודד עם מצוקות חברתיות‪,‬‬ ‫התחברתי"‪ ,‬ממשיכה יפעת לספר‪" .‬כשנכנסתי לסניף לא ציפיתי שהמצב‬
‫יהיה שונה‪ ,‬כי כל הכיתה שלי הייתה בסניף‪ .‬הבנים צחקו עליי שאני חננה‪,‬‬
‫ומה המקום של התנועה במצבים חברתיים כאלה?‬ ‫היה להם משהו נגדי‪ ,‬והיה בן אחד שהציק לי באופן קבוע‪ ,‬היה שם לי כל‬
‫"בתנועת נוער יוצאים החוצה דברים רבים‪ ,‬כי בתנועה יש דינמיקות‬ ‫הזמן רגליים בכוונה‪ ,‬שאפול‪ .‬אבל לא ייחסתי לזה יותר מדי חשיבות‪ ,‬כי‬
‫חברתיות חזקות יותר מאשר בכיתה פורמלית"‪ ,‬אומרת רחל נאמבורג‪,‬‬ ‫הייתי מבחינה בניסיונות שלו להפיל אותי‪ ,‬ולא הייתי נופלת‪ .‬בסוף כיתה ו‬
‫העובדת הסוציאלית של תנועת בני עקיבא‪" .‬מצד אחד מתאפשרת התנסות‬ ‫גם הבנות הצטרפו לקו המחשבה שאני חננה ושלא כדאי להתקרב אליי‪.‬‬
‫חברתית שונה ונתינת תפקידים בקבוצה‪ ,‬ומצד אחר לעתים יוצאים דברים‬
‫נעימים פחות‪ ,‬שלא בהכרח יוצאים בבית הספר‪ .‬ייתכן ילד שקל לו יותר‬ ‫אבל בשלב הזה זה הטריד אותי פחות‪ ,‬כי היו לי שתי חברות מקודם"‪.‬‬
‫בבית הספר בזכות המסגרת של השיעורים‪ ,‬הדרישות ונוכחות המורים‪,‬‬ ‫פגיעות חברתיות מהסוג שיפעת מתארת אינן יוצאות דופן‪ ,‬ולצערנו‬
‫ואילו בסניף הילד נדרש לגלות נוכחות אחרת מבבית הספר‪ ,‬וההתמודדות‬ ‫בבתי ספר רבים נחשפים לסיפורי פגיעה לא פשוטים‪ .‬בימינו המצב אף‬
‫החברתית הזו קשה לו יותר‪ .‬כמובן יכול להיות גם ההפך‪ ,‬שבבית הספר‬ ‫מחריף משום שהרשתות החברתיות החלו לתפוס מקום מרכזי בחיינו‪,‬‬
‫הילד יהיה כבוי ובסניף הוא יפרח‪ ,‬יהיו לו הזדמנות לפורום חברתי שונה"‪.‬‬ ‫בעיקר אצל בני הנוער‪ .‬הרבה מהמקרים החברתיים הקשים מתרחשים‬
‫"תנועת נוער‪ ,‬כשמה כן היא‪ ,‬תנועה‪ ,‬מקום של חיים"‪ ,‬אומרת בן‪-‬חור‪.‬‬
‫"בתנועה אפשר להביא לידי ביטוי כוחות עצמיים‪ .‬יש עיסוק נרחב בערכים‬ ‫ברחבי המדיה‪ ,‬ששם הדינמיקה שונה לגמרי‪.‬‬
‫חברתיים‪ ,‬ובטח בתנועת בני עקיבא‪ ,‬שחורתת על דגלה את הססמה 'תנועה‬ ‫"הפגיעה ברחבי המדיה נצרבת יותר‪ .‬עצמת הפגיעה שונה כאשר‬
‫של עם' ונמצא בה כל הרצף של הציונות הדתית‪ ,‬יהיה מקום לילדים מכל‬ ‫אינה פנים מול פנים‪ ,‬יש בה חשיפה"‪ ,‬אומרת בן‪-‬חור‪" .‬למילה הכתובה יש‬
‫המגוון‪ .‬נוסף על כך הילדים מסתכלים על המדריכים כמודלים יותר מכפי‬ ‫כוח גדול מאוד‪ ,‬מה גם שאי‪-‬אפשר לקרוא את הטון שאליו התכוון הכותב‪.‬‬

‫‪20‬‬