Page 13 - זרעים - אדר א תשע"ו

‫י' באדר ב‪ 13 ,‬במרץ‬
‫ביריה ואנחנו ‪ .‬אדר א' תשע"ו ‪ .‬פברואר ‪2016‬‬ ‫י"ד באדר ב‪ 17 ,‬במרץ‬
‫תורה ועבודה על מנת שיהיה לי מה להעביר לחניכים‬ ‫מחודש שבט השתנה השיח בכיתה והפך לשאלה‬
‫שלי אחר הצהריים‪ .‬למדתי מהרב קוק ומהרב ריינס‪.‬‬ ‫אחת פשוטה – האם אתה עולה לביריה? נראה שהכול‬
‫עולים לראשונה לביריה על מנת‬ ‫באותה תקופה היינו קרובים מאוד לרב נריה‪ .‬אמנם‬ ‫מתגמד למול העלייה הקבועה של שבט הרא"ה מכל‬
‫להקים בה יישוב‪ ,‬מתיישבים‬ ‫הרב היה מבוגר מאתנו‪ ,‬אבל התייחסנו אליו כמו אל‬ ‫הארץ למצודת ביריה‪ .‬אבל מה באמת קרה שם לפני‬
‫חבר‪ .‬הוא היה ראש ישיבת בני עקיבא‪ ,‬ויצאנו אליו‬ ‫‪ 70‬שנה בדיוק? האם כל החניכים יודעים על הערב‬
‫ומפונים על ידי הצבא הבריטי‬ ‫שבו ירדו ברד וגשם שוטף על ‪ 2,000‬חניכים מכל‬
‫מדי פעם לשבתות בכפר הרא"ה"‪.‬‬ ‫התנועות והמגזרים בעת שעלו את העלייה לביריה‬
‫י"א באדר ב‪ 14 ,‬במרץ‬ ‫בחושך‪ ,‬עם צריפים על הגב‪ ,‬מחליטים להקים נקודת‬
‫מתי עלה לראשונה עניין ביריה?‬ ‫יישוב בן לילה למרות מחאות הבריטים בארץ? למה‬
‫בני הנוער עולים בשנית‬ ‫הם עשו את זה? מאין היה האומץ? ואיך תחזקו את‬
‫ומתיישבים בביריה‬ ‫"גמרתי את תיכון מוריה ורציתי להתגייס לפלמ"ח‪,‬‬
‫למחלקה הדתית‪ .‬זה היה בשנת ‪ ,1946‬כאשר‬ ‫המקום לאחר מכן?‬
‫תחילת חודש סיון‪ ,‬יוני‬ ‫הבריטים שלטו בארץ‪ .‬עוד לא הספקתי להתגייס‪,‬‬ ‫גרשון שפט (‪ )89‬מקיבוץ עין צורים היה אחד‬
‫ונודע לנו שהבריטים אסרו אנשים בביריה‪ .‬עד השלב‬ ‫מ‪ 20-‬הצעירים מגרעין בני עקיבא שהתיישבו בביריה‬
‫הצבא הבריטי עוזב את‬ ‫ההוא מה שהיה בביריה זה מצודה ששכנו בה כמה‬ ‫וחיזקו אותה לאחר העלייה ההמונית של בני הנוער‪.‬‬
‫ביריה והמגבלה על ‪20‬‬ ‫עשרות אנשים מהפלמ"ח‪ ,‬ופתאום נודע לנו שעצרו‬ ‫באופן מרתק הוא סיפר על תקופת ביריה לשלושה‬
‫חניכים העתידים לעלות לשם‪ :‬עידו אוחיון ואלעד‬
‫מתיישבים פגה‬ ‫"דתיים‪ ,‬לא דתיים‪,‬‬ ‫רחמני ממושב שפיר‪ ,‬ואליאב כהן מאחוזת אתרוג‪ .‬גם‬
‫כולם עלו יחד‪ .‬ירד גשם‬ ‫להם יש תובנות מהשיח‪ ,‬כמו על מה בני הנוער של‬
‫סוחף‪ ,‬וברד‪ ,‬וזה הקשה‬
‫היום צריכים להילחם ולא לוותר‪.‬‬
‫שני הצדדים מגיעים‬ ‫מאוד‪ .‬לא קל לעלות‬
‫להסכמה ולפיה יישארו‬ ‫הר‪ ,‬ולא סתם לעלות‬ ‫אף אחד לא יגרש אותנו‬
‫אלא עם צריפים על הגב‬
‫בביריה ‪ 20‬מתיישבים‬ ‫ואוהלים‪ ,‬מפני שרצו‬ ‫"נולדתי בווינה‪ ,‬אוסטריה‪ .‬עם עליית היטלר לשלטון‬
‫להקים בן לילה את‬ ‫פרצה האנטישמיות ביתר שאת‪ ,‬ואבא שלי נסע לארץ‬
‫ביריה ולהראות שהנה‪,‬‬ ‫ישראל וקנה אדמה בחיפה‪ .‬כאשר חזר אבא לווינה‬
‫אנחנו נמצאים פה ואף‬ ‫החליטה המשפחה שלי לעלות לארץ"‪ ,‬מספר שפט‪.‬‬
‫אחד לא יגרש אותנו"‬ ‫"אני זוכר את היום שעזבנו את וינה‪ .‬קרובים שלנו‬
‫באו להיפרד מאתנו בתחנת הרכבת‪ .‬הם אמרו לנו‬
‫שאם יהיה לנו קשה בארץ ולא יהיה לנו כסף לחזור‪,‬‬
‫שנשלח להם מברק והם ישלחו לנו כסף בחזרה‪.‬‬
‫את הקרובים ההם אנחנו העלינו לארץ בשנת ‪,1938‬‬
‫כשהמצב בווינה הלך והחריף‪ .‬זה כוחה של השגחה"‪.‬‬
‫שפט עלה לארץ עם הוריו ועם אחותו כשהיה בן‬
‫שבע‪ .‬בתחילה ישנו בחדר בבית קפה בחיפה‪ ,‬ולאחר‬
‫מכן עברו לדירה אחרת בעיר‪ .‬לאחר חמש שנים‬
‫בחיפה בחרו לעבור לתל אביב‪ ,‬ושם נוצר החיבור‬
‫הראשוני של שפט לתנועת בני עקיבא‪.‬‬
‫"בסביבות גיל ‪ 15‬שמעתי לראשונה על התנועה‪,‬‬
‫וישר הפכתי לפעיל בה‪ .‬בקושי הייתי חניך וכבר הפכתי‬
‫למדריך‪ .‬בשבת בבוקר הייתי לומד את הספרים של‬
‫‪13‬‬