Page 14 - זרעים - אדר א תשע"ו
P. 14
שגה" ,מזדהה עמו שפט" ,אבל מצד שני זו הממשלה לגרש את הנוער ,הם עשו משא ומתן עם ועד יישובי בארץ – מקימים ולא יורדים .בי"א באדר החליטו אותם .ההתיישבות שלנו במקום הייתה חשובה
שלנו ,ואז היה מדובר בשלטון זר – בריטי .אם כל אחד הגליל העליון ,התירו ל 20-איש להיות למעלה על אלפי בני נוער לעלות לביריה ולהתיישב בה. מאוד ,לא משהו שיכולנו לוותר עליו .בביריה הייתה
יעשה מה שהוא חושב תהיה כאן הפקרות .אפשר ראש הפסגה והרשו להם להקים שני צריפים ואוהל. למה דווקא אז? י"א באדר היה יום הפטירה של נקודת הגנה ,היא שלטה בסביבה והגנה עליה למצב
לחזק פיזית יישובים קיימים שעדיין אין בהם הרבה פלוגה מקובצת מאנשי הגליל העליון ,מכפר גלעדי יוסף טרומפלדור ,והנוער אמר שהוא עולה לקבר שתפרוץ מלחמה עם הערבים .הפלמ"חניקים שהיו
אנשים ,לעזור להם שיחזיקו מעמד .מדי פעם גם ומדפנה ,שמרו על המקום עד שבאנו והחלפנו אותם". טרומפלדור ,ולכן הוא צועד בהמוניו לכיוון ביריה, במקום התאמנו לקראת הלחימה העתידית שתהיה
מבצעים כל מיני עליות ,יש מקומות שעליהם אפשר עם הערבים ובלילות אף הבריחו עולים מסוריה ,כי
להגיד שאם הממשלה נותנת לך את המקומות האלה אנשים ישרים בשלטון שהייתה בדרך לתל חי. תחת השלטון הבריטי היה קשה ליהודים לעלות
בסוף ,זה בסדר להתיישב בהם ,אבל אם הממשלה "בליל י"א באדר התאחדו 2,000בני נוער ,שהם
הנערים מאזינים לסיפור בקשב רב ,וכשאני שואלת כמו 20,000בני נוער היום ,ועלו לביריה .חברת הנוער לארץ".
אומרת' ,לא ,תרדו מפה' ,לא צריך להילחם". אותם מהי לפי דעתם הביריה של היום ,משהו ששווה בשדה אליהו ,בטירת צבי ובמקומות נוספים ,דתיים, הבריטים תפסו את אנשי ביריה לאחר שביצעו
כהן מאזין ברוב קשב ועונה" :אני חושב כמוך, לא דתיים ,כולם עלו יחד .ירד גשם סוחף ,וברד ,וזה פעולה לילית באזור ,וכשבאו לערוך סריקה במצודה
שאם כל אחד יעשה את מה שהוא רוצה ,יהיה מאבק כזה היום ,הם מתחבטים בשאלה. הקשה עליהם מאוד .לא קל לעלות הר ,ולא סתם לאחר הפעולה מצאו בה שני סליקים – מקומות
בלגן .אבל בגוש קטיף למשל הממשלה אמרה לתת "גירוש גוש קטיף היה צעד מסוכן ,והיה צריך לעלות אלא עם צריפים על הגב ואוהלים ,מפני שרצו מחבוא לנשק בלתי חוקי" .זה היה סיפור גדול בכל
אותו לערבים ,ואני חושב שבזה ספציפית לא היה להקים בן לילה את ביריה ולהראות שהנה ,אנחנו הארץ; כל המפלגות ,כל הזרמים כתבו על כך בכל
צריך לוותר ,היה צריך להילחם .אני מבין שיישובים להילחם ולא לתת לזה לקרות" ,אומר אליאב כהן. נמצאים פה ואף אחד לא יגרש אותנו .הם עלו בגשם העיתונים ,והיו מחאות והפגנות לשחרר את האנשים
שלא קיימים הממשלה אוסרת ,אבל יישובים שכבר "גם אני חושב שבגוש קטיף השלטון במדינה סוחף כמעט קילומטר עלייה ,וכשהבריטים ראו ההם .בינתיים השתלטו הבריטים על ביריה והתיישבו
קיימים ויש בהם יהודים – אסור לצאת מהם לעולם". שהם עלו – הם גירשו אותם ,אבל הנוער לא נכנע בה .היישוב היהודי החליט שהוא לא מפנה נקודת
"אתה צודק ,אבל אנחנו גם לא רוצים מלחמת "ביקרו אותנו מכל ועלה שוב .כשהבריטים ראו שהם כבר לא מצליחים יישוב; המדיניות הייתה שאין מפנים נקודות יישוב
היישוב ,מכל שדרות
אחים" ,אומר שפט. הציבור באו לראות
"אני לא רוצה שתהיה מלחמת אחים" ,אומר כהן, אותנו ,את הפלא הזה
של 20חבר'ה שיושבים
"אבל זה על חשבון יהודים שמתגוררים שם". שם בראש ההר .היו
"צריך למצות את הדין עד הרגע האחרון" ,מציע גאים בנו ,שלחנו לנו
שפט" ,להילחם עד הרגע האחרון – בהרצאות, חבילות .גם הרב ציון
בהפגנות ,אבל חס ושלום לא באלימות ובזריקות מאיר חי עוזיאל ,הרב
אבנים על חיילים .אפילו אם ייקחו אותך בכוח ,יסחבו הראשי באותה תקופה,
אותך – אבל לא בלחימה כנגד חיילים". בא לבקר אותנו"
הנערים מסכימים ומוסיפים שהלחימה של
הנוער היום לא צריכה להתבטא רק ביישוב הארץ
אלא גם בחיזוק ערכים במדינה" .צריך להעמיד
בשלטון אנשים ישרים וגם לחזק את האחדות בעם",
אומר כהן.
"הייתי רוצה שהשלטון יהיה נקי ולא רקוב",
אומר שפט" .רואים הרבה מעילה ,סטייה מדרך הישר
והפקרות .בזה צריך להילחם; הייתי רוצה שזה יהיה
אחרת".
"נכון ,על דברים כאלה הנוער של היום צריך
להילחם" ,מסכים עידו אוחיון" ,זה סוג של תפקיד
בעבורנו".
"וביריה מסמלת את זה שלא צריך לוותר,
להילחם על מה שמאמינים" ,מוסיף אלעד רחמני.
