Page 11 - זרעים - אדר א תשע"ו

‫הרב ‪ . google‬אדר א' תשע"ו ‪ .‬פברואר ‪2016‬‬

‫זו בזו‪ .‬ראשונה שבהן היא העובדה שפסיקת הלכה אינה רק ידע‪ .‬היא‬

‫כוללת עוד מרכיבים מגוונים‪ :‬מסורת פסיקה‪ ,‬שימוש תלמידי חכמים –‬

‫שלא לחינם אמרו חז״ל ״גדול שימושה יותר מלימודה״‪ ,‬ובעיקר שיקול‬

‫דעת שנצבר לאחר שנים רבות של לימוד‪ .‬פסיקת הלכה בשאלות‬

‫מורכבות כוללת מפגש של מרכיבים הלכתיים רבים שיש צורך ללבנם‬

‫ולדייקם‪ ,‬להפגיש אותם עם הלכות אחרות שאף הן נוגעות למקרה‬

‫המדובר‪ ,‬ופעמים רבות עולה סתירה בין ההלכות‪ .‬ממילא קיים צורך‬

‫בשקלול כל מרכיב בהלכה ובקביעת משקלו מול ההיבטים האחרים‪,‬‬

‫ועוד עבודה רבה בכף הבנאים של בוני ההלכה‪ ,‬שעבודתם מרבה‬

‫שלום בעולם‪ .‬היכולת לעשות זאת נוצרת אחרי שנים רבות של עיסוק‬

‫בנושאים השונים‪ ,‬ואין היא יכולה להירכש על ידי גלישה שטחית ברשת‪.‬‬

‫סיבה שנייה היא הצורך במישהו ״מבחוץ״ שיפסוק את ההלכה‬

‫וינטרל את הנגיעות האישיות‪ ,‬את הנטייה להחמיר מדי‪ ,‬את הנטייה‬

‫להקל מדי‪ ,‬את חוסר תשומת הלב להשלכות של הפסיקה שלנו על‬

‫אחרים וכדומה‪ .‬מדובר בתהליך של שיקוף‪ ,‬דיוק‪ ,‬חיפוש ורצון פנימי עז‬

‫להיות מכוונים מול ההלכה‪ .‬לא לחינם קיבל עליו עם ישראל כי פסיקת‬

‫ההלכה לאורך תולדות חייו תיעשה בדרך כלל לא בידי האדם עצמו‬

‫שההלכה נוגעת בו כי אם על ידי המומחה‪ ,‬האמור לעמוד מבחוץ‪ ,‬לפסוק‬

‫בלא נגיעות ובלי השפעה של התאוות הפרטיות‪ ,‬ולכוון את הדרך של‬ ‫לידת"הרב ‪"Google‬‬
‫השואלים‪ .‬לפיכך לא תם תפקיד הרב‪ ,‬ושתי סיבות אלו – דיבור ה"שפה"‬

‫מעצימה את התחושה ואת המחשבה ההלכתית ותפקידו של הרב כגורם פסיקתי – מעצימות את תפקיד הרב‪.‬‬

‫כי תם תפקידו המסורתי של הרב‪ .‬הידע לא זו בלבד אלא שלעתים דווקא שפע הידע המורכב העולה מהגלישה‬

‫נגיש לכול‪ ,‬מנוע החיפוש מוכר‪ ,‬אדם יכול לחפש ברשת מחייב מישהו שיעשה סדר בדברים ויברור את התבן מן המוץ‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬האם הידע הנגיש לכול נעשה מיותר? האם אנו מייחלים‬ ‫את התשובות בעצמו‪ ,‬ללמוד את המקורות ולדעת את‬

‫לעצימת העיניים העצמיות של‬ ‫מה שהוא אמור לעשות לאור‬

‫הציבור? מובן שלא‪ .‬ראשית‪,‬‬ ‫ההלכה‪ .‬פתיחת שערי הידע בפני כל‬

‫כאשר מדובר בשאלות פשוטות‪,‬‬ ‫"לידע שרכש האדם מתוך‬ ‫עם ישראל היא חלק מהמהפכה הגדולה‬
‫האדם אכן יכול לפתוח ספר הלכה‬ ‫החיפוש לפני שהלך לשאול‬ ‫שחולל עזרא הסופר כבר לפני אלפי שנים‪.‬‬
‫או לחפש במרשתת ולמצוא את‬ ‫את הרב ‪ -‬חשיבות בלתי נדלית‪.‬‬ ‫הוא הוציא את התורה לרחובה של עיר‪,‬‬
‫ההלכה‪ .‬ואולם כאשר מדובר‬ ‫קרא אותה ולימד את העם כולו‪ ,‬כולל נשים‬
‫בשאלה מורכבת יותר‪ ,‬לידע‬ ‫וילדים‪ ,‬ובכך העמיד את תלמוד התורה‬

‫שרכש האדם מתוך החיפוש לפני‬ ‫השואל בא אל הרב עם הידע‬ ‫ההמוני‪ ,‬השייך לכולם‪ ,‬במרכז ההוויה‬
‫שהלך לשאול את הרב – חשיבות‬ ‫האמונית שלנו‪ .‬זוהי אכן הברכה הגדולה‬

‫בלתי נדלית‪ .‬השואל בא אל הרב‬ ‫שלמד‪ ,‬צבר וחיפש‪ ,‬ועל כן אינו יושב מול‬ ‫שבפתיחת שערי הידע‪ ,‬והיא ממשיכה‬
‫עם הידע שלמד‪ ,‬צבר וחיפש‪,‬‬ ‫הרב כחייל המקבל פקודות וצווים בלתי‬ ‫את הדרך המיוחדת של היהדות – שתורה‬
‫ועל כן אינו יושב מול הרב כחייל‬ ‫ברורים אלאהואשותףבדיון‪ ,‬שואל לעניין‪,‬‬ ‫פתוחה לכולם וכולם רשאים ללמדה‪ .‬אמנם‬
‫המקבל פקודות וצווים בלתי‬ ‫כשמדובר בפסיקת הלכה נאמר כבר בתורה‬
‫ברורים אלא הוא שותף בדיון‪,‬‬ ‫כי יש מוסד של פסיקת הלכה‪" :‬וּ ָבא ָת ֶאל‬
‫ַה ּכֹ ֲה ִנים ַה ְל ִו ִיּם ְו ֶאל ַה ׁ ּשֹ ֵפט ֲא ׁ ֶשר ִי ְה ֶיה ַּב ָיּ ִמים‬
‫שואל לעניין‪ ,‬בוחן את התשובות‬ ‫בוחן את התשובות להלכה‪ ,‬מקשה על‬ ‫ָה ֵהם" (דברים יז‪ ,‬ט)‪ ,‬ופסיקת ההלכה אינה‬
‫להלכה‪ ,‬מקשה על פסיקת הרב‬

‫ובוחן את תירוציו‪ ,‬ועל ידי כך‬ ‫פסיקת הרב ובוחן את תירוציו‪ ,‬ועל ידי כך‬ ‫פתוחה לכולם‪ .‬לא זו בלבד אלא שלאחר‬
‫הוא משכלל מאוד את פסיקת‬ ‫הוא משכלל מאוד את פסיקת ההלכה"‬ ‫התמוטטות המוסד הגדול – הסנהדרין –‬
‫ההלכה‪ .‬מניסיוני כרב אני למד‬ ‫קיבל עליו עם ישראל כי העולם הרבני‬
‫כי כאשר השאלה נשאלת מתוך‬ ‫הוא שימלא את החלל הזה עד שתיבנה‬

‫ידע – השואל נעשה חלק מבירור‬ ‫הסנהדרין מחדש‪ ,‬כדי שלא תהיה תורת כל‬

‫ההלכה‪ ,‬מקשה ומתרץ‪ ,‬מערער‬ ‫אחד ואחד בידו‪ ,‬ותיעשה התורה חס ושלום‬

‫כשתי תורות‪ .‬ואולם משעה שנפתחו מנועי החיפוש בפני כולם מתברר ותומך‪ ,‬ופסיקת ההלכה נעשית מדויקת ומבוקרת הרבה יותר ומצילה‬

‫היקף עולם המחלוקת המבורך הקיים בהלכה‪ ,‬ולכאורה תם תפקידו של את כולנו הן מנטיית הלב המוטה שלנו‪ ,‬הן מסטייה מדרכה האמתית של‬

‫הרב האחד‪ ,‬או של "מרא דאתרא"‪ ,‬ושערי הידע גם חושפים את העמדות ההלכה‪ .‬וכך חוברים יחד הידע של המעורבים בפסיקה‪ ,‬שיקול הדעת‬

‫ההלכתיות השונות ומאפשרות לכל אחד ללכת בדרך הלכתית כפי שהוא והמסורת לכוון את עצמנו יותר לעשות את ציוויו של ריבונו של עולם‪.‬‬

‫על כן טוב מאוד לנצל את כל הידע שאפשר להשיג מהחיפוש‬ ‫מבין אותה‪.‬‬

‫האם אכן זו המסקנה המתחייבת והראויה מהעולם המחובר ומהגלישה ולבוא אתו אל הרב‪ ,‬ועל ידי כך גם להינצל משטחיות‬

‫והמתוקשר שאנו חיים בו? הוא היה נכון אילו הרב היה רק בעל הידע‪ ,‬ומחוסר ההבנה שנובעים לעתים דווקא מריבוי הידע‪ ,‬גם להיות‬

‫ומעתה הידע הזה אינו אקסקלוסיבי אלא פתוח לכול‪ .‬ברם יש טעות שותפים בפסיקת ההלכה‪ ,‬גם להינצל מחיפוש "חומרות" או "קולות"‪,‬‬

‫גדולה בהנחה שתם תפקיד הרב‪ .‬הדבר נובע משתי סיבות שאינן קשורות ולהתברך ממסורת ההלכה ומהידע הנרחב של הרב פוסק ההלכה‪.‬‬

‫‪11‬‬