Page 17 - זרעים - חשוון תשע"ז
P. 17
מרחשוון תשע"ז .נובמבר 2016
מפגש שבט
אחרי יובל שנים
חיה ברון
צילום :משה קוקו
הם היו חניכים בסניף תל אביב מרכז בשנות ה ;60-אחרי יובל שנים הם סוף-סוף נפגשו שוב
שמות מהעבר ,שהיום מוכרים לכל אחד מאתנו – יהונתן ,יאיר ,אהרן, לפני חודשים מספר קיבלתי הודעה בווטסאפ .כשניגשתי לטלפון
ישראל ,שרה ,בני – כולם היו חברים בשבט המיוחד והיחיד ,ומגיעה ראיתי שצורפתי לקבוצה חדשה ששמה 'מפגש נוסטלגיה'; נכנסתי
הרשימה המעודכנת של החברים המגיעים למפגש ,ויש גם מי שכבר לקבוצה וראיתי שכתוב בה" :ורדה הוסיפה אותך" .בכל יום מאז
שוורדה הוסיפה אותי הצטרפו לקבוצה עוד חברים .חלק מהשמות
אינם אתנו וצריך לזכור גם אותם. היו מוכרים ,בעיקר של הבנים ,ודווקא השמות של הבנות הופיעו עם
המועד התקרב והכול ספרו את השעות ואת הדקות ליום המיוחל.
הסקרנות עלתה ואתה המתח ,ואז כתב בהומור ד"ר גילוני" :לכל שם המשפחה המוכר פחות ,הנוכחי.
המתרגשים אל דאגה ,אני מביא אתי ערכת החייאה ,אפשר להתעלף היינו ילדים בשבט מגשימים בסניף בני עקיבא תל אביב מרכז.
ההתחלה שלנו עוד הייתה ברחוב אחד העם ,ובהמשך חנכנו את
חופשי "...מזל שיש לנו רופא בשבט. הסניף המיתולוגי ברחוב דובנוב ,7הבניין שבחזיתו לוחות הברית .את
בלב רוטט הגענו אחד-אחד למפגש ומצאנו אנשים ונשים בלתי שנותינו היפות בילינו יחדיו בסניף .הייתה בין כולם חברות וריעות.
מוכרים .מקצת הגברים עם קרחות ,אחדים עם כרסים ,והנשים בשער הקמנו מחתרות ,שמענו פעולות ,יצאנו לטיולים ולמחנות וענבנו
בצבעים שונים ומשונים .התלתלים השחורים היו ללבנים ,ההליכה
בגאווה את העניבה הכחולה ובשמאלה הסמל.
הזקופה נעשתה כפופה מעט. קבוצת הווטסאפ התחילה להתמלא בזיכרונות ובתמונות מהסניף
לכל אחד תג מונח על השולחן בשמו הקודם והנוכחי .כל אחד ענד
את התג על דש בגדו ,ומרגע שהשמות נחשפו התחילה החגיגה" .זאת ומנוף הילדות.
את"" ,זה אתה"" ,לא השתנית"" ,כן השתנית"" ,לא זוכר אותך"" ,כן האחד מזכיר כיצד פרצנו בזמנו לסניף ברחוב דובנוב ועלינו אליו
זוכר אותך" ,חיבוקים ונשיקות – התרגשות שנבנתה במשך 55שנה. בסולמות; האחרת מספרת איך קראנו לפעמים זה לזה בשמות
כשהגיע החלק הנוסטלגי – מצגת עם תמונות – כל אחד זיהה משפחה או בכינויים .לשלום אריכא קראנו "שלום אחיך" ולמדריך
את עצמו ,העלינו זיכרונות מהטיולים ,מהקומזיצים ,מהמחנות, ישראל שדלובסקי קראנו "שדלה" .אי-אפשר שלא להיזכר באירועי
מהמחתרות ומההכשרה בעין הנצי"ב .ערב שלם סיפרנו סיפורים, שבת הארגון – צעדנו עם שלטים ולפידים ברחובות תל אביב; דובנוב,
שרנו שירים של פעם – שירי תל אביב ,שירי בני עקיבא ואפילו את אבן גבירול עד כיכר מלכי ישראל דאז ,הלוא היא כיכר רבין היום.
שיר הפלאפל ואת שיר השכונה – והכול בליווי חברנו ישראל שרגאי. מחלונות הבתים הציצו אנשים לראות את המצעד המרהיב של חניכי
ישראל גודסדינר מצמד רעים וחבריו ,שהתחילו את הקריירה בסניף,
שרו וסיפרו על גיוסם לצה"ל וללהקת הרבנות .חברתנו ציונה נוימן- בני עקיבא.
סלה הנחתה את האירוע והודתה לכל המארגנים והיוזמים בחוויה של אחרי כמה שבועות של התכתבויות ווטסאפ סוף-סוף הגיעה
ההודעה" :מפגש שבט מגשימים יתקיים בביתם של רותי וחנן וסרמן;
פעם ב 70-שנה. כל אחד מתבקש לאשר את בואו" ,ובן רגע אישרו כולם והיו מאושרים
הערב המקסים החזיר אותי הרבה שנים אחורה ,לימים מתוקים להגיע .בינתיים עלו סף ההתרגשות והמתח והזיכרונות החלו צפים.
בכל זאת כבר עברו יותר מיובל שנים מאז התראינו זה עם זה .ופתאום
מנוף ילדותי.
17
