Page 16 - זרעים - חשוון תשע"ז

‫השבט של שמעון‬
‫אביבה ניסנבוים‬

‫"אני אתן לך דוגמה"‪,‬‬ ‫בלוויה של שמעון פרידמן שרו את המנון בני עקיבא‪.‬‬
‫אומרת עדי‪ ,‬הבת של שמעון‪.‬‬ ‫לאף אחד מהנוכחים זה לא נראה מוזר‪.‬‬
‫"יום אחד ישבתי עם אבא‬
‫בסלון‪ ,‬והוא קיבל שיחת טלפון‬ ‫חברי שבט הראל מסניף בני ברק נפגשו בפעם הראשונה אי שם‬
‫מאחד מחברי השבט‪ .‬החבר‬ ‫בשבט ניצנים‪ ,‬ועד היום – ‪ 51‬שנה אחר כך – הם ממשיכים להיפגש‪.‬‬
‫התקשר להתלונן על שהזיזו‬ ‫"היינו במהלך השנים בתנועה שבט מגובש מאוד‪ ,‬ובסוף השמינית‬
‫אותו לסוף התור‪ .‬אבא שאל‬ ‫כל אחד הלך לדרכו – לגרעין נח"ל בראש צורים‪ ,‬לשירות לאומי‪,‬‬
‫אותו לאיזה תור הוא מתכוון‪,‬‬ ‫לגרעין תורני בכפר עציון ולישיבות הסדר‪ ,‬והקשר בין חברי השבט‬
‫והתברר שיש רשימה ענקית‬
‫של חברים הרוצים לקחת‬ ‫התפוגג"‪ ,‬מספרת חיה הרשקוביץ‪ ,‬מחברות השבט‪.‬‬
‫אותו לטיפולים ולהחזיר אותו‬ ‫"זמן מה לאחר מכן פרצה מלחמת יום כיפור‪ .‬המלחמה גבתה‬
‫מהם‪ .‬כשהטיפול השתנה‬ ‫הרוגים גם מהשבט שלנו‪ ,‬ובעקבותיה שב השבט והתלכד‪ .‬כשמלאו‬
‫מפעם בשבוע לשלושה ימים‬
‫רצופים‪ ,‬הייתה גם רשימה של מי בא להיות אתו בלילה"‪.‬‬ ‫לנו ‪ 40‬ארגנו מפגש שבט ראשון"‪.‬‬
‫בט' בסיוון תשע"ו נפטר שמעון ממחלתו‪.‬‬ ‫שמעון פרידמן ז"ל‪ ,‬אחד מחברי השבט‪ ,‬החליט לקדם את החברות‬
‫"שמעון היה אדם מוכר ואהוב‪ ,‬דמות מובילה בשכונת 'שיינפלד'‬ ‫צעד אחד נוסף ולארגן מפגשים נוספים במשך השנים‪ .‬אירוע השיא‬
‫בבית שמש‪ .‬הוא היה מתהלך בחיוך מאיר על הפנים ועבד בחיוך‬ ‫היה בהתקרב יום הולדת ה‪ 60-‬של חברי השבט‪ .‬מעבר למפגש עצמו‬
‫ובשמחה כמנהל מכירות‪ .‬הקשר עם חברי השבט שלו בבני עקיבא‪,‬‬ ‫הייתה גם תכנית שכללה את השירים אהובים שהשרישה בהם בימי‬
‫שבט הראל בני ברק‪ ,‬היה חשוב לו מאוד‪ ,‬והם כינו אותו 'הקמב"ץ'‬
‫(קצין המבצעים)‪ .‬הוא תמיד הקפיד לאסוף אותם ולחזק את הקשרים‬ ‫ילדותם המדריכה רוחל'ה לנג–לפידות מקיבוץ יבנה‪.‬‬
‫שנפרמים מעט עם השנים‪ .‬הקשר עם חברי השבט ממשיך ללוות‬ ‫לפני שנה החליט שמעון להוציא לפולין משלחת מסע של חברי‬
‫אותנו גם היום‪ ,‬חמישה חודשים לאחר פטירתו‪ .‬זהו קשר תומך‪,‬‬ ‫השבט‪ ,‬שרובם בני הדור השני לשואה‪ .‬הוא היה אחראי לכל הארגון‬
‫מצמיח ומחזק"‪ ,‬מוסיפה דבירה פרידמן‪ ,‬אשתו של שמעון ז"ל‪.‬‬
‫בעת שליוו חברי שבט הראל את שמעון בדרכו האחרונה‪ ,‬הם שרו‬ ‫הטכני של המסע‪ ,‬שתוכננו לצאת אליו ‪ 25‬זוגות מהשבט‪.‬‬
‫את השיר שחיבר ביניהם בכיתה ה'‪.‬‬ ‫"יום אחד במהלך הארגונים למסע שמעון שלח לי הודעה שהוא‬
‫לאזכרת השלושים של שמעון ז"ל הגיע דני הירשברג‪ ,‬מזכ"ל‬ ‫כבר לא יכול להמשיך להתעסק במסע ושהאחריות תעבור אליי‪ ,‬כי‬
‫התנועה לשעבר‪ ,‬ובידו תנ"כים לחברי השבט ועליהם הקדשה ממנו‬ ‫התגלתה אצלו מחלת הסרטן‪ .‬בהתחלה חשבנו לבטל את המסע כי‬
‫וציטוט מפרי עטו של אורי אורבך ז"ל‪:‬‬ ‫אמרנו שבלי שמעון אנחנו לא יוצאים‪ ,‬אבל הוא היה נחוש בדעתו‬
‫"גם כשתהיה זקן בעוד ‪ 80‬שנה‪ ,‬‬ ‫שלא נבטל והאמין שגם הוא יצליח לבוא‪ .‬עם התקרב המסע הידרדר‬
‫גם כשתלך כפוף בעזרת הנכדה הקטנה‪ ,‬‬
‫גם כשכבר לא תוכל לראות בלי משקפיים‪ ,‬‬ ‫מצבו והבנו שהוא לא יצליח לצאת"‪ ,‬מספרת הרשקוביץ‪.‬‬
‫גם כשתתחיל לשכוח איפה הנחת את השיניים‪ ,‬‬ ‫"גם בפולין החברים שמרו אתו על קשר וכל הזמן וידאו שיצליח‬
‫גם כשלגמרי תשכח מקומות‪ ,‬אירועים ואנשים שלמדו אתך‬ ‫להתחבר ולהיכנס לאווירה על אף המרחק הפיזי‪ .‬מבחינה נפשית‬
‫הם היו יחד כל הזמן‪ .‬בקברו של רבי אלימלך מליז'נסק הם התפללו‬
‫בכיתה‪ ,‬‬ ‫והשמיעו לו את ההקלטה של התפילה"‪ ,‬אומרת ורדה סימון‪ ,‬אחותו‬
‫תמיד תזכור מיד‪ ‬באיזה שבט אתה!"‬
‫של שמעון‪.‬‬
‫מרגע שחזרו לארץ החליטו החברים שכל השבט מתגייס לעזרה‪,‬‬
‫ופתחו קבוצת ווטסאפ ששמה 'החברים של שמעון'‪ .‬השבט נעשה‬
‫משפחה של ממש‪ .‬הם ארגנו מערך תמיכה שלם בחברם הוותיק‬
‫ובמשפחתו – הסיעו אותו לטיפולים‪ ,‬נכחו אתו בבדיקות‪ ,‬ישנו לצדו‬

‫בבית החולים‪ ,‬למדו אתו‪ ,‬דיברו אתו‪ .‬היו כולם בשביל אחד‪.‬‬

‫‪16‬‬