Page 25 - זרעים - אלול תשע"הו
P. 25
סוגרים שנה .אלול תשע"ה .אוגוסט 2015
בכל מקום ובכל זמן שאפשר לשפוך אליה את מתבודד עם השם תחת השמיכה במיטתו .על זו דורון שפר כדורסלן עבר,
לבנו ולהשיח את צרותינו .לא צריך לקבוע תור הדרך אפשר להתחבר לעצמנו ולבורא גם בתוך
אצל מטפל ,מאמן אישי או פסיכולוג ולשלם ההמון הסואן ,ברכב בעיצומו של פקק תנועה מדריך ומאמן אישי
כמה מאות שקלים בכל פגישה .גם לא צריך או במהלך משחק כדורסל .במהלך ההתבודדות
לקוות שהחבר שלנו זמין ,קשוב ולא כאשר אומרים לי את המילה תפילה ,עולה
עסוק בצרות משלו כדי לשפוך אפשר גם למלא את הזמן ברגעי בפניי המושג "התבודדות" ,התפילה הבלתי-
בפניו את צרותינו .הקב"ה שתיקה ,התבוננות והקשבה, אמצעית ,התפילה האישית והישירה לבורא
תמיד מקשיב וזמין לנו ,ואין הכרת הטוב ,חשבון נפש, עולם .בשנים האחרונות המושג התבודדות
די וגבול ליכולת ההכלה שלו. תשובה ובקשות למיניהן. הופך מפורסם יותר ויותר ,ורבי נחמן מברסלב
עצם העובדה ששחררנו את התולדות של התבודדות
שהעיק עלינו ("הבטן זה טובה הן מרשימות ואפשר מאיר ומרחיב עליו בתורותיו.
לא מחסן") זו כבר חמישים לחוש אותן באופן מידי: בהתבודדות מתרחק האדם מהמולת העולם,
אחוזים מהדרך לפתרון הקלה ,התחדשות ,שמחה שוהה עם עצמו ומאפשר לעצמו להתקרב
וליציאה מהמועקה .מטפל טוב והתרוממות רוח. לבורא עולם .רבי נחמן המליץ לחסידיו
הוא קודם כול אחד שיודע להקשיב רבי נחמן ממליץ לדבר עם הבורא להתבודד לפחות שעה ביום ,רצוי כמה שיותר
מוקדם לפני שמתחיל היום ,ביער או בשדה
ולהכיל את האחר. בשפה פשוטה ,ברורה וטבעית .אחת ובמקום שלא התהלכו בו קודם אנשים .הכוונה
כשחושבים על יסוד ההתבודדות והשיח עם הדרכים שבהן ממשילים החכמים את יחסינו היא לאפשר לאדם המתבודד את המרחב
בורא עולם ,קל לראות שזו פשוט מתנה גדולה, עם הקב"ה היא יחס של אבא ובן – וכמו אבא הפיזי והנפשי מהמולת היום-יום והשגרה,
מקור שיכול לשמש תשובה לקשיינו ,מזור טוב ,גם הקב"ה רוצה לשמוע את אשר על לבנו, שלרוב שוחקת ומקשה על האדם להיות
לייסורינו ולאפשר לנו לחיות חיים בריאים, קשוב לעצמו ולבוראו .עם זאת ברור שהחיבור
להשתתף ,לעזור ולתת עצה טובה. והשיח עם בורא עולם יכולים להתרחש בכל
שמחים ,מאוזנים וממומשים הרבה יותר. לא פעם אני אומר שאם לא היה הקב"ה ,היה מקום ובכל זמן .מספרים על דוד המלך שהיה
צריך להמציא אותו .קודם כול ,יש כתובת זמינה
ינון מגלח"כ ,הבית היהודי "כן" ,אמרתי. הדר לוי קומיקאית ומנחת טלוויזיה צילומים :לירון מולדבן ,גיא הכט ,אלדד רפאלי
"היום את באה אליי" ,היא ישר הזמינה.
זכורה לי תפילת ראש השנה לפני אחת עשרה גדלתי בבית דתי .חגים היו חגים .שבתות היו
שנים באומן ,בציון של רבי נחמן מברסלב .היו "מה פתאום ,אני מטיילת". שבתות .תפילות היו תפילות .נולדתי סמוך לראש
שם אלפי מתפללים .התפילה נמשכה שעות, "קחי ,זו הכתובת שלי .זה בבית של ההורים של השנה ,כ"ג אלול ליתר דיוק .יום ההולדת שלי חל
כל ניגון נמשך בין שעה לשעתיים ,אתה לא בעלי" ,אמרה והביאה לי פתק" .בואי ,בראש בתקופה הכי יפה ביהדות ,הכי מתחדשת ,אבל
יודע למדוד את הזמן של זה ,זה כמו טראנס כילדה רציתי רק לפרוץ מסגרות ,לפרוס כנפיים
שאנשים נמשכים אליו .במקום הציון יש קבר השנה לא טוב להיות לבד". ולעוף מכל מה שהכרתי .אחרי שהשתחררתי
עממי של יהודים שנרצחו בפרעות שנעשו חייכתי והכנסתי את הפתק לתיק .חזרתי למלון, מהצבא עשיתי לי מנהג :את תקופת החגים אני
באזור .רבי נחמן ביקש להיקבר במקום הזה, רוקנתי את התיק והפתק עם הכתובת בצבץ מעבירה בחו"ל .בכל שנה במקום אחר – הודו,
לו .אמרתי לעצמי" :מה יכול להיות? מקסימום אפריקה ,תאילנד .איך שהוא מצאתי את הדרך
על קבר האחים. תאכלי ארוחה .אולי תיהני" .התלבשתי ויצאתי הנוחה והחופשית שלי לחגוג את החגים .באחד
מה שהפך את התפילה לעוצמתית ומרוממת לעבר הכתובת .אני בסך הכול הולכת לבית ,אבל מהטיולים שלי הגעתי לברזיל .הסתובבתי
במיוחד הוא השילוב של הניגונים ,התפילה זה הרגיש כאילו אני עוברת את ההרפתקה הכי ברחובות ריו דה ז'נרו ,מנסה לספוג את אווירת
עם הידיעה שאתה עומד על קבר אחים שבו גדולה של הטיול .ירדתי מהמונית ,הגעתי לבניין החופש .ריו הפתיעה אותי בגודל שלה .הייתי
נרצחו אלפי יהודים וכולם ביחד צועקים קולוניאלי עתיק ויפהפה .נכנסתי לעולם מרהיב. בטוחה שאמצא בה מעוז של ישראלים ואנסה
'שמע ישראל' .זה דבר כל כך חזק ,שזה משפחה מגוונת ,לבושה כאילו לטקס האוסקר. להתחמק ממנו כמו שכל הישראלים עושים ,אבל
ממש ריגש וחיזק את התפילה .כשנסעתי בית מפואר ,בופה ענקי של אוכל ,כאילו הגעתי בפועל לא מצאתי .הייתי לבד בעיר ענקית .הערב
לאומן ביקשתי למצוא זיווג ,והאמת היא למסיבת תה אצל קייט מידלטון .ואז בין כל זה ראש השנה ,אין לי מושג מה אעשה ולאן אלך.
שכשחזרתי לארץ באותה שנה התחתנתי. המאכלים הלא-מזוהים זיהיתי אותם :תפוח ישבתי על חוף הים ושתיתי מיץ קוקוס ,כשלפתע
את הנסיעה לשם ,את התפילה והרוממות, ודבש .שני מרכיבים שבאופן אוטומטי לקחו אותי
אל הילדות שלי .אל אמא ,אל אבא ,אל ישראל. שמעתי מאחוריי אוטו עם מוזיקה של
לא אשכח לעולם. כל הבית דובר פורטוגזית ,אין עברית שלמה ארצי .אחרי חודש שלא
אבל נדמה שמשהו חזק מחבר ביני שמעתי עברית ,לשמוע שלמה
ובין האנשים האלו יותר ממה ארצי היה כמו לשמוע את
משה רבנו .מתוך הרכב
שאפשר להגיד במילים. יצאה אישה ,קנתה שתייה
"הנה את!" אני לפתע מהמוכר ,דיברה בפורטוגזית
שומעת" .הגעת? שתהיה לך ואני לא יכולתי להתעלם.
"סליחה" ,פניתי אליה" ,את
שנה טובה". ישראלית?".
היא מנשקת אותי" .שנה "הייתי" ,היא אמרה לי בעברית עם
טובה" ,אני עונה והלב שלי מבטא" .אני כבר שלושים שנה פה".
מתרחב. "את מישראל?" שאלה והעיניים שלה נצצו.
לפעמים אתה בורח מהבית וכל מה
שאתה רוצה זה למצוא אותו .אגב ,מאז
אני עושה את החגים בבית.
25
