Page 23 - זרעים - סיוון תשע"ה

‫זהות דתית ‪ .‬סיוון תשע"ה ‪ .‬מאי ‪2015‬‬

‫מבקר את זולתו‪ ,‬וחותר להגביל אותו‪ ,‬כי ההפרזה‬ ‫דברים אלו‪ ,‬אף על פי שנכתבו לפני קרוב למאה שנה‪,‬‬ ‫"הראי"ה‬
‫היא הקלקלה המסוכנת של חיי הציבור‪ .‬לכן‪ ,‬טוב‬ ‫יש בהם חידושים מרחיקי לכת שרלוונטיים לימינו‪.‬‬ ‫פותח פתח‬
‫וראוי שהלאומיות תגביל את הדתיות (=הקודש‬ ‫אנסה להצביע על כמה מהם‪ ,‬שיכולים לסייע לנו‬ ‫ללגיטימיות‬
‫התחתון) ותעצור אותה מלהשתלט על כל החיים‪,‬‬ ‫להעשיר את הדיון בימינו על חידושים ליברליים‪ ,‬ועל‬ ‫של הערכים‬
‫כשם שהדתיות (=הקודש התחתון) צריכה להגביל‬ ‫הליברליים‬
‫את הלאומיות‪ ,‬ולעצור בעדה מלחלן את חיי האומה‬ ‫השאלה האם יש לקבל או לדחות אותם‪.‬‬ ‫והלאומיים‪,‬‬
‫המיוחדת‪ ,‬שעולמה הרוחני קשור בקודש (=העליון)‬ ‫א‪ .‬יש להבחין בין 'קודש עליון' לבין 'קודש‬ ‫וגם לביקורת‬
‫ונובע ממנו‪ .‬עוד למעלה מזה – טוב וראוי שגם‬ ‫תחתון'‪ .‬הדתיות האורתודוקסית מתחברת עם‬ ‫הליברלית‬
‫הליברליות תגביל את הדתיות ואת הלאומיות (למשל‪,‬‬ ‫'הקודש התחתון'‪ ,‬ואילו התורה הכוללת‪-‬כול זהה עם‬ ‫והלאומית‬
‫'זכויות אדם' במובן האוניברסלי; ערכי שוויון; ערכי‬ ‫'הקודש העליון'‪ ,‬ששופע על הכול וברכתו שלוחה‬ ‫מול הכוחות‬
‫חופש)‪ ,‬כשם שהדתיות והלאומיות חייבות להגביל‬ ‫בכול‪ .‬לפיכך‪ ,‬גם הלאומיות וגם הליברליות יונקות מן‬
‫את הליברליות‪ ,‬שלא תמחק את פרצופה היהודי של‬ ‫הקודש (=העליון) את שפע ברכתן‪ ,‬את שורש קיומן‬ ‫הדתיים"‬
‫"הסיכוי‬
‫האומה (וממילא גם של המדינה היהודית)‪.‬‬ ‫ואת הלגיטימיות שלהן‪.‬‬ ‫לאחדות‬
‫ג‪" .‬לא נמצא ולא נוכל למצוא שום צורה של‬ ‫כמעט בכל מפגש בין דתיים לחילונים עולה‬ ‫כוללת יוכל‬
‫חיים (=ראויים) שלא תהיה מורכבת משלושתם‪..."2‬‬ ‫שאלת הלגיטימיות של ציבור יהודי ששומר מעט‬ ‫להתממש‬
‫בכל המחנות יחלחלו וישקעו ההשפעות של המחנות‬ ‫מסורת יהודית‪ ,‬אולם איננו שומר תורה ומצוות‪ .‬אין‬ ‫רק אם כל‬
‫האחרים‪ ,‬ויתברר שאצל כולם יש תרכובת של‬ ‫אצל הראי"ה לגיטימיות לחילוניות בתור פריקת עול‬ ‫המחנות יכירו‬
‫שלושת הכוחות‪ ,‬אלא שהם עומדים ביחס שונה‬ ‫תורה ומצוות‪ ,‬בשום פנים; אולם הראי"ה פותח כאן‬ ‫בערכם של‬
‫(כמותית ואיכותית) – "יהיו המניות של ההרכבה‬ ‫פתח ללגיטימיות של הערכים הליברליים והלאומיים‪,‬‬ ‫האחרים"‬
‫הזאת איך שיהיו"‪ .‬באמת‪ ,‬הסיכוי לאחדות כוללת‬ ‫וגם לביקורת הליברלית והלאומית אל מול הכוחות‬
‫יוכל להתממש רק אם כל המחנות יכירו בערכם‬ ‫הדתיים‪ .‬בכך הוא מאפשר להציג פתרון לשאלת‬
‫של האחרים‪ ,‬לא מבחוץ אלא מבפנים‪ ,‬על ידי כך‬ ‫הלגיטימיות – לא של החילוניות כשלעצמה‪ ,‬אולם‬
‫שהם ימצאו את "ערכי הקודש‪ ,‬האומה והאדם"‬ ‫בהחלט כן ביחס ללאומיות ולליברליות כתפיסות‬
‫גם בנשמותיהם שלהם‪ .‬אז יוכלו להיוועד יחדיו‬ ‫עולם ערכיות‪ .‬זו מהפכה של ממש בתפיסת העולם‬
‫"היחידים וגם הסיעות"‪ ,‬וליצור גם אחדות פוליטית‬
‫הדתית‪.‬‬
‫מעשית‪ 3‬שתבטא את האחדות הרוחנית העליונה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יש צדק ואמת לא רק במה שכל אחד משלושת‬
‫הכוחות מגן על קיומו ועל ערכיו‪ ,‬למען הכלל כולו‪ .‬יש‬
‫צדק ואמת גם בביקורת‪ ,‬שכל אחד משלושת הכוחות‬

‫‪ .1‬מתוך ספרו של הרב יואל בן‪-‬נון‪ ,‬המקור הכפול – השראה וסמכות במשנת הרב קוק‪ ,‬עמ' ‪227-221‬‬
‫‪ .2‬משפט זה שכתב הראי"ה בתחילת הפסקה הראשונה‪ ,‬עליו ביססתי את עמדתי בוויכוח עם הרב יהושע צוקרמן (זרעים תקכ"ט‪ ,‬תשרי תשמ"ו) אשר טען‪ ,‬שכל אחד מהכוחות‬
‫צריך להתמסר אך ורק לרעיון שלו‪ ,‬ולפעול רק למענו‪ ,‬ורק במפגש הכולל הם ישפיעו אלה על אלה‪ .‬ואני טוען‪ ,‬שאם כל כוח יפעל רק למען רעיונו העצמי‪ ,‬לא יוכל להיווצר שום‬

‫מפגש‪ .‬המשפט הנ"ל מוכיח שבכל תנועה או סיעה נמצא את שלושת הכוחות‪ ,‬רק בהרכב שונה‬
‫‪ .3‬אחדות פוליטית בעלת משמעות מעשית ורעיונית‪ ,‬יש רק בממשלה (קואליציה)‪ ,‬ולא בכנסת‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי‪ ,‬שאפשר לפרש את דברי הראי"ה כמתממשים בכנסת‪ ,‬אם היא נוהגת‬
‫בצורה מכובדת וראויה‪ .‬ניתן לומר‪ ,‬שבתנאים רגילים‪ ,‬אולי אפשר להסתפק במפגש המתחולל בכנסת‪ ,‬ואולם כאשר שאלות מכריעות וקיומיות עומדות על סדר היום‪ ,‬עולה‬

‫התביעה הציבורית לממשלת אחדות לאומית‪ ,‬ובזו יש ביטוי נאמן ומקיף הרבה יותר לאחדות כוללת של האומה‬

‫‪23‬‬