Page 9 - זרעים - טבת תשע"ו

‫בין האור לחושך ‪ .‬כסלו‪-‬טבת תשע"ו ‪ .‬דצמבר ‪2015‬‬

‫שאין אנו צריכים להשתמש בנדון זה בדברים שאולים‪ .‬בכל מה‬ ‫חג החנוכה אנו מציינים את הניצחון על התרבות‬

‫שנוגע לסגנונות ‪ ,‬לייפוי הדברים‪ ,‬אין לנו כל בעיה והתנגדות‬ ‫היוונית‪ ,‬ניצחון של "טמאים ביד טהורים‪ ,‬רשעים ביד‬

‫לסגנון היווני‪ .‬רואים אנו‪ ,‬שגם לאחר כל המלחמות והניגודים‬ ‫צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך"‪ .‬אך מעיון במקורות‬

‫הגדולים שבינינו ובין היוונים ‪ ,‬מצאו חכמינו הקדושים סמך‬ ‫מסתבר שניתן ללמוד מדברי רבותינו לא רק על האופן‬

‫בפסוק‪" :‬יפת אלקים ליפת וישכון באהלי שם"‪ ,‬יפיפותו של‬ ‫שבו עלינו להיאבק כנגד ההשפעות של תרבות זרה‪,‬‬

‫יפת‪) ,‬אביו של יוון(‪ ,‬תהא באהלי שם )מאמרי הראי"ה ‪476-‬‬ ‫אלא גם על מה שניתן לקבל ולאמץ מתרבות שעלולה לאיים עלינו‪.‬‬

‫דומני שהנוסחה שהתוו לנו חז"ל רלוונטית גם למאבקי התרבות בימינו‪.(477 .‬‬

‫יחד עם מאבק עיקש ובלתי מתפשר בדברים שצריך להרחיק‪ ,‬אסור‬

‫היוונים ניסו להחדיר את השפעתם לתוכן של האומה‪ ,‬לתוך תוכה‬ ‫להעלים עין מהדברים שראוי ורצוי לקבל‪.‬‬

‫מקור הדברים במדרש המספר על מלחמת האחים הקשה שפרצה של עבודת הקודש‪ .‬הם לא ניסו להפסיק את העבודה ולהחריב את בית‬

‫במלכות בית חשמונאי‪ ,‬כמאה שנים לאחר הניצחון על היוונים‪ .‬שלומציון המקדש‪ .‬כל מגמתם הייתה לטמא את השמנים ‪ -‬לצקת את השפעתם‪,‬‬

‫המלכה הורישה את המלכות לבנה הצעיר‪ ,‬הורקנוס‪ .‬אחיו אריסטובלוס שמנוגדת לערכי היהדות‪ ,‬לתוך עבודת הקודש הזכה‪ .‬זו הסכנה‬

‫ארגן מרד והשתלט על ירושלים‪ .‬בתגובה‪ ,‬הורקנוס גייס לעזרתו את שבתרבות היוונית – לא הסגנון‪ ,‬כי אם התוכן‪ .‬תרבות זרה המשפיעה‬

‫הצבא הרומאי שחנה בסוריה באותה העת‪ ,‬ויחדיו הם צרו על ירושלים‪ .‬על תוכן החיים שלנו עלולה להיות הרסנית‪ .‬ברם‪ ,‬אם אנו משתמשים‬

‫בתרבות המערב לסגנון החיים‪ ,‬אם לוקחים את הערכים הטובים‬ ‫תנו רבנן‪ :‬כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה היה‬

‫שבמוסר‪ ,‬שבאסתטיקה‪ ,‬שביצירה‪ ,‬שבאמנות ועוד‪ ,‬תרבות זו עשויה‬ ‫הורקנוס מבחוץ ואריסטובלוס מבפנים‪ .‬בכל יום ויום היו‬

‫להעשיר את חיינו‪ ,‬כעטיפה ססגונית לתוכן הקודש הנצחי שבלבנו‪.‬‬ ‫משלשלין דינרים בקופה ומעלין להן תמידים‪ .‬היה שם זקן אחד‬

‫אם אנו חלילה עוזבים את התוכן של הקודש ורוצים‬ ‫שהיה מכיר בחכמת יוונית‪ .‬לעז להם בחכמת יוונית אמר להן‪:‬‬

‫להחיות את נשמתינו היחידה‪ ,‬נשמת האומה מתוכן החול –‬ ‫כל זמן שעוסקים בעבודה אין נמסרין בידכם‪ .‬למחר שלשלו‬

‫הרי זה דבר שהיה לא יהיה‪ .‬אולם‪ ,‬בשעה שאנו באים לסגנן‬ ‫להם דינרים בקופה והעלו להם חזיר‪ .‬כיון שהגיע לחצי חומה‬

‫את החיים‪ ,‬לתת לחיים צורה‬ ‫נעץ צפרניו נזדעזעה ארץ‬

‫חיצונית‪ ,‬אנחנו אומרים‪ ,‬שכשם‬ ‫ישראל ארבע מאות פרסה‪.‬‬

‫שאין אנו נעלבים מזה שבשעה‬ ‫"תרבות זרה המשפיעה על תוכן החיים‬ ‫אותה שעה אמרו‪ :‬ארור אדם‬
‫שנגש שלמה לבנות את בית‬ ‫שלנו עלולה להיות הרסנית‪ .‬ברם‪,‬‬ ‫שיגדל חזירים וארור אדם‬
‫המקדש‪ ,‬הוא שלח למלך חירם‬
‫בקשה לתת לו אנשים לכרות‬ ‫שילמד לבנו חכמת יוונית‪...‬‬
‫בעדו עצים ‪" :‬כי אתה ידעת‪ ,‬כי‬ ‫איני? )=האם באמת כך(‬

‫אין בנו איש יודע לכרות עציםאם אנו משתמשים בתרבות המערב‬ ‫‪ -‬והאמר רבי‪ :‬בארץ ישראל‪...‬‬
‫כצידונים"‪ ,‬כך לא נעלב אםלסגנון החיים‪ ,‬אם לוקחים את הערכים‬ ‫אי לשון הקודש אי לשון‬
‫הטובים שבמוסר‪ ,‬שבאסתטיקה‪,‬‬ ‫יוונית? ‪...‬לשון יוונית לחוד‬
‫שביצירה‪ ,‬שבאמנות ועוד‪ ,‬תרבות זו‬
‫נצטרך להשתמש בעזרת כוחות‬ ‫וחכמת יוונית לחוד‪.‬‬
‫חוץ בהכנת הצורה החיצונית‬ ‫)מסכת סוטה מט ע"ב(‬
‫לחיים‪ .‬צידונים אמנם כרתו‬

‫עצים‪...‬אבל עצם קדושת המקדש‬ ‫למרות המצור‪ ,‬היה הסכם‬
‫של "סטטוס קוו" בין האחים‪.‬‬
‫נשארה בידינו וידענו לשמור אתעשויה להעשיר את חיינו‪ ,‬כעטיפה‬ ‫המקדש מחוץ לתחום‪ ,‬עבודת‬
‫קדושת המקדש ועבודת הקדוש"ססגונית לתוכן הקודש הנצחי שבלבנו"‬
‫)מאמרי הראי"ה‪ ,‬שם(‪.‬‬ ‫בית המקדש תימשך כסדרה‪.‬‬

‫בכל יום היו משלשלים לרומאים‬

‫כפי שמציין הרב קוק‪ ,‬את בית‬ ‫דינרים בתמורה לקבלת שני‬

‫המקדש הראשון הקימו פועלים‬ ‫כבשים‪ ,‬כדי שניתן יהיה להמשיך‬

‫זרים‪ ,‬לא מבני עמנו‪" :‬ויעש חירום את הכירות ואת היעים ואת המזרקות‬ ‫ולקיים בבית המקדש את מצוות הקרבת קרבן התמיד כסדרה‪.‬‬

‫והנה אירע מקרה שזעזע את הארץ‪ .‬יהודי זקן ששלט בחכמה יוונית ‪ ,‬ויכל חירם לעשות את כל המלאכה אשר עשה למלך שלמה בית ה'"‬

‫הסגיר לרומאים את סוד עמידתם של הנצורים‪ .‬כל עוד עוסקים הם )מלכים א ז‪ ,‬מ(‪ .‬סגנונות התרבות הלא‪-‬יהודית‪ ,‬האופנות המשתנות ‪-‬‬

‫בעבודת המקדש‪ ,‬אמר משתף הפעולה‪ ,‬לא יצליחו הרומאים להכניעם‪ .‬ניתן לרתום את כל אלה כדי לפאר את התורה ואפילו את בית המקדש‪,‬‬

‫ביום המחר‪ ,‬לאחר שקיבלו הרומאים את הדינרים‪ ,‬העלו בתמורה חזיר אך כל זאת בתנאי אחד‪ :‬שלעולם לא תיכנס האופנה הזרה בתור תוכן‬

‫ונזדעזעה כל ארץ ישראל‪ .‬לפיכך גזרו חכמינו גזירה על לימוד חכמת ולא תחליף חלילה ולו לאחד מיסודות הקודש‪.‬‬

‫חז"ל קבעו ש"מזוזה מימין ונר חנוכה בשמאל" )מסכת שבת כב‬ ‫יוון‪ .‬ההשפעה הקשה של התרבות היוונית המשיכה לחלחל בעם אף‬

‫לאחר הניצחון עליהם‪ ,‬ולא נותרה בפני החכמים ברירה אלא להילחם ע"א(‪ .‬מזוזה‪ ,‬עיקר הקודש‪ ,‬תמוקם תמיד בצד ימין – בתוכן החיים‪ .‬אז‬

‫כנגד לימוד החכמה היוונית‪ .‬עם זאת‪ ,‬מסייגת הגמרא את הגזירה ורק אז נמקם את נר חנוכה לשמאלנו‪ .‬האופנה החיצונית תוכל להוסיף‬

‫ואומרת‪" :‬לשון יוונית לחוד וחכמה יוונית לחוד"‪ ,‬כלומר‪ :‬גזירת חז"ל אור בבחינת שמאל – סגנון וצורה חיצוניים הטפלים לעיקר החיים‪.‬‬

‫הניצחון על התרבות היוונית מתבטא לא רק בהרחקתה המוחלטת של‬ ‫חלה רק על לימוד חכמה יוונית ולא על לימודה של השפה היוונית‪.‬‬

‫התרבות היוונית‪ ,‬כי אם גם ובעיקר במתן כלים חינוכיים להתמודדות‬ ‫הרב קוק זצ"ל נתן פירוש רב עניין למדרש זה‪:‬‬

‫מול השפעתן של תרבויות זרות‪ ,‬וההבחנה הדקה בין מה שמותר ואף‬ ‫דברי חז"ל עמוקים ואין להבינם כפשוטם‪ .‬הכוונה בלשון‬

‫רצוי לקבל בתור כיסוי חיצוני‪ ,‬לבין מה שחובה להרחיקו‪ ,‬כרחוק מזרח‬ ‫יוונית אינה אך ורק לפירושן של מילים יווניות‪ .‬ההבדל בין‬

‫ממערב‪.‬‬ ‫"לשון" ל"חכמה" הוא ההבדל שבין סגנון לתוכן‪ .‬את התוכן‪ ,‬את‬

‫בכל הקשור לתוכן ולעיקר החיים‪" :‬חכמה יוונית לחוד ולשון יוונית‬ ‫החכמה אין אנו צריכים לקבל אלא מתורתנו הקדושה‪ .‬התוכן‬

‫לחוד"‪.‬‬ ‫שלנו הוא עשיר ורענן ומכניס חיים אציליים ליחיד ולרבים עד‬

‫‪9‬‬