Page 6 - זרעים - טבת תשע"ו

‫הרב חגי לונדין‬
‫רב משמעות‬

‫איור‪ :‬אלעד ליפשיץ‬

‫חג העצמאות של בית שני‬
‫העם במסים כבדים‪ .‬לבסוף‪ ,‬כאשר כלו כל הקצין ‪ -‬מרימים‬ ‫עם כל הכבוד לכד קטן של שמן שהספיק לשמונה‬ ‫"חג החנוכה‬
‫מתתיהו ובניו את נס המרד‪ .‬אולם לאחר מאות שנים של‬ ‫ימים‪ ,‬זו אינה סיבה מספקת לפסטיגלים ולקלוריות של‬ ‫הוא חג שיבתה‬
‫ניוון לאומי‪ ,‬התפיסה התודעתית היא בהתאם‪ :‬בתחילתו של‬ ‫סופגניות כל שנה‪ .‬נס פך השמן הוא דבר נפלא‪ ,‬אבל הוא בא‬
‫מרד המקבים אין מדובר על דרישה לעצמאות מדינית‪ ,‬אלא‬ ‫האחרונה‬
‫על מלחמה על זכויות דתיות בלבד‪ .‬אולם מכאן הדברים‬ ‫לבטא משהו הרבה יותר גדול‪.‬‬ ‫של המלכות‬
‫מתפתחים אחרת‪ .‬מלחמת הגרילה שמוביל יהודה המקבי‬ ‫כדי להבין את מלוא משמעותו של החג‪ ,‬יש צורך להרחיב‬ ‫לישראל טרם‬
‫כנגד גיסות יוון קוצרת הצלחה‪ ,‬ולפתע‪ ,‬לאחר שלוש שנות‬ ‫מעט ברקע ההיסטורי‪-‬רוחני של התקופה‪ :‬לאחר חורבן בית‬ ‫הגלות‪ .‬מכאן‬
‫לחימה‪ ,‬החשמונאים מוצאים את עצמם לא רק משוחררים‬ ‫המקדש הראשון יוצא העם לגלות בבל‪ ,‬שבמהלכה נשמטת‬ ‫ואילך‪ ,‬עתידה‬
‫מן הכפייה היוונית‪ ,‬אלא אוחזים בשלטון הלאומי בארץ‬ ‫ההגמוניה העולמית ממלכות בבל‪ ,‬כאשר היא נכבשת בידי‬ ‫מנורת חנוכה‬
‫ישראל‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬כאשר מגיע גיס חדש מיוון ומציע לעם‬ ‫מלכות פרס‪ .‬הצהרת כורש מאפשרת את עליית זרובבל‬ ‫להזכיר לנו את‬
‫אוטונומיה דתית – המקבים לא מסתפקים בכך‪ ,‬אלא פותחים‬ ‫ולאחריה את עליית עזרא ונחמיה‪ ,‬ובעקבותיהן את כינון בית‬ ‫החלום להקים‬
‫במלחמת התשה שנמשכת כעשרים וחמש שנה‪ ,‬עד סיומה‬ ‫המקדש השני ובניית חומות ירושלים‪ ,‬מה שמביא ליצירת‬
‫בניצחונם המלא ובמינויו של שמעון‪ ,‬האחרון לבית חשמונאי‬ ‫אוטונומיה יהודית רוחנית בארץ ישראל תחת שלטון פרס‪.‬‬ ‫מחדש את‬
‫שנותר‪ ,‬לנשיא יהודה‪ .‬כך הם מגיעים לכינונה של מלכות‬ ‫כמאה שנים מאוחר יותר זורחת שמש ּה של מלכות יוון‪,‬‬ ‫מלכות ישראל‪.‬‬
‫ישראל העצמאית‪ .‬בחג החנוכה התפתחה למעשה התודעה‬ ‫והמזרח התיכון כולו‪ ,‬וירושלים בכללו‪ ,‬נכבש בסערה בידי‬
‫אלכסנדר מוקדון‪ .‬לאחר מותו מתעורר סכסוך ירושה מתמשך‬ ‫בימים ההם‬
‫הממלכתית בפעם ראשונה מאז חורבן הבית הראשון‪.‬‬ ‫בקרב הדיאדוכים )שרי הצבא של אלכסנדר( ובסופו‪ ,‬בית‬ ‫בזמן הזה"‪.‬‬
‫סל ֵוקוס‪ ,‬בעל שושלת האנטיוכוסים‪ ,‬מקבל את השליטה‬
‫נס פך השמן אינו עומד בפני עצמו כטעם לחג החנוכה‪,‬‬ ‫באזור סוריה‪-‬ארץ ישראל‪ .‬המשמעות המרכזית העולה מכל‬ ‫‪6‬‬
‫אלא הוא ביטוי לנקודה היהודית הפנימית השורדת בכל מצב‪,‬‬ ‫הנתונים ההיסטוריים הללו היא שבינות לכל התהפוכות‬
‫ומביאה בסופו של דבר לניצחון ולמלכות; כדבריו של הרמב"ם‬ ‫העולמיות עם ישראל נותר פאסיבי‪ ,‬כבוש וחסר ריבונות‪.‬‬
‫)משנה תורה‪ ,‬הלכות חנוכה‪ ,‬ג‪ ,‬א(‪" :‬בבית שני כשמלכו‬ ‫היישוב היהודי בארץ ישראל זוכה לכל היותר לאוטונומיה‬
‫יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם‪ ...‬וצר להם לישראל‬ ‫דתית הנתונה בתחילה תחת שלטונה של מלכות פרס‬
‫מאד מפניהם‪ ...‬עד שריחם עליהם אלוהי אבותינו והושיעם‬ ‫ולבסוף של מלכות יוון‪ .‬כלומר‪ ,‬סיפור החנוכה נרקם לאחר‬
‫מידם והצילם וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום‬
‫והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכוהנים וחזרה מלכות‬ ‫שבמשך דורות על גבי דורות אין עצמאות מדינית‪.‬‬
‫בתחילה‪ ,‬המפגש בין תרבות יוון לתרבות ישראל‬
‫לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני"‪.‬‬ ‫נראה ידידותי‪ ,‬אולם עד מהרה‪ ,‬הניגוד המהותי בין‬
‫חג החנוכה הוא חג העצמאות של בית שני‪ ,‬חג המהפך‬ ‫התפיסה היוונית לבין התפיסה היהודית מביא להתנגשות‪.‬‬
‫התודעתי שנחקק בנפש האומה מתפיסה פרטית‪-‬דתית‬ ‫יחסם של האנטיוכוסים אל היישוב היהודי הופך להיות‬
‫לתפיסה כללית‪-‬לאומית‪ .‬חג החנוכה הוא חג שיבתה‬ ‫מנוכר יותר ויותר‪ ,‬וכאשר עולה על כס המלכות אנטיוכוס‬
‫האחרונה של המלכות לישראל טרם הגלות‪ .‬מכאן ואילך‪,‬‬ ‫"אפיפנס" )הנאור(‪ ,‬שכינויו הלא‪-‬רשמי היה "אפימנס"‬
‫עתידה מנורת חנוכה להזכיר לנו את החלום להקים מחדש‬ ‫)משוגע(‪ ,‬מלך אחוז דיבוק להשלטת התרבות ההלניסטית‬
‫בכל שטחי מלכותו ‪ -‬מגפת ההתייוונות פושה בכל הארץ‪.‬‬
‫את מלכות ישראל‪ .‬בימים ההם בזמן הזה‪.‬‬ ‫מוקם "גמנסיון" ליד בית המקדש‪ ,‬אחד מן המתייוונים‬
‫אגב‪ ,‬מידע חשוב להורי החניכים‪ :‬המושג "מתנות‬ ‫הקיצוניים ביותר ‪ -‬מנלאוס ‪ -‬מתמנה לכהן גדול ועושק את‬
‫חנוכה" לילדים אינו מנהג יהודי‪ ,‬אלא חיקוי של מתנות חג‬
‫המולד שחל באותו זמן‪ .‬לגזור ולשמור למקרה שהילדים‬

‫מעצבנים לפני חנוכה‪.‬‬