Page 5 - זרעים - טבת תשע"ו
P. 5

‫בין האור לחושך ‪ .‬כסלו‪-‬טבת תשע"ו ‪ .‬דצמבר ‪2015‬‬

                                                                                  ‫סמל‬            ‫מבזקים‬
                                                                                 ‫סטטוס‬
                                                                                                ‫דברת רייטר ואהרון בנפשיאן‬
     ‫והנה בא אליו הרב נריה ואמר לו‪ :‬תן לי את‬      ‫אלחנן שטיגליץ‬
     ‫התפילין שלך‪ .‬אם בשמים יטענו נגדך‪ ,‬תגיד‬           ‫‪November 26‬‬                               ‫לכבוד חג הסיגד יצאו חברי‬
                                                                                                ‫תכנית "השחר" לסמינריון‬
                 ‫שהרב נריה אמר לך לא להניח‪.‬‬         ‫לא אשכח את היום ששמעתי את הסיפור‪.‬‬           ‫שעסק בחג ובחיבור אליו‪ ,‬כבני‬
         ‫אחרי יומיים‪ ,‬מספר דדי גראוכר‪ ,‬חזרתי‬      ‫שמעתי על רב שאמר לתלמיד שלו שהיה לו‬           ‫נוער שחיים במדינת ישראל‪.‬‬
       ‫וביקשתי את התפילין שלי‪ .‬ומאז לא עבר‬                                                      ‫בחג הסיגד עצמו עלו החברים‬
                                                                          ‫קשה להניח תפילין‪.‬‬     ‫לחגיגות הסיגד בארמון הנציב‬
                               ‫יום שלא הנחתי‪.‬‬                              ‫לא להניח תפילין?!‬    ‫והשתתפו בשיחות ובמעגלי‬
                                             ‫***‬                         ‫כן‪ .‬לא להניח תפילין‪.‬‬   ‫שיח בנושא החג‪ ,‬ובחשבון נפש‬
                                                      ‫המשך הסיפור היה שהרב אמר לו שאם‬           ‫חברתי באוהל תנועות הנוער‪.‬‬
    ‫והרבה דברים יש לספר על הרב נריה‪ .‬והרבה‬         ‫בשמים יגידו לך למה לא הנחת‪ ,‬תגיד שאני‬        ‫לאחר מכן צעדו חברי תכנית‬
                                        ‫מסרים‪.‬‬      ‫אמרתי לך לא להניח‪ .‬בסופו של דבר הנער‬        ‫"השחר" בשירה ובריקודים אל‬
                                                   ‫לאחר יומיים ביקש את התפילין שלו‪ .‬ומאז‬        ‫הכותל המערבי‪ ,‬כדי להעמיק את‬
         ‫ועיקר הסיפור העצוב הוא חוסר ההבנה‬                     ‫הוא לא הפסיד אפילו יום אחד‪.‬‬
       ‫הבסיסי הן בתנועה והן במרכז ישיבות בני‬                                                        ‫הכמיהה לירושלים ולמקדש‪.‬‬
      ‫עקיבא עד כמה דרכו החינוכית שינתה את‬                                                  ‫***‬
                                                  ‫שנים הסיפור הזה היה פלא בעיניי‪ .‬פלא איך‬       ‫ביום ראשון י"ז כסלו התקיים יום‬
                 ‫המציאות והפכה את המציאות‪.‬‬                                                      ‫ההוקרה לפצועי מערכות ישראל‬
                                             ‫***‬                     ‫רב יכול לעשות כזה דבר‪.‬‬     ‫ופעולות האיבה‪ .‬את היום הזה‬
                                                              ‫עד שהתלמיד סיפר את הסיפור‪.‬‬        ‫יזמה תנועת בני עקיבא‪ ,‬והוא‬
     ‫מציינים עשרים שנה לפטירתו של אבי דור‬            ‫והסיפור הוא של דדי גראוכר‪ .‬זמר שהיה‬        ‫עוגן בחוק שעבר בכנסת‪ .‬אירועי‬
                       ‫הכיפות הסרוגות‪ .‬המחנך‪.‬‬               ‫מפורסם בתחילת שנות התשעים‪.‬‬          ‫היום כללו שיח ציבורי בכלי‬
                                                  ‫אמא שלו נפטרה‪ ,‬והיו לו קשיים בעבודת ה'‪.‬‬       ‫התקשורת וטקס בבית הנשיא‪.‬‬
    ‫מחנך דור נאמן ומסור לעמו‪ ,‬לתורתו ולארצו‪.‬‬                                                    ‫בסיום היום התקיים אירוע ענק‬
                                                                                                ‫בהיכל ארנה בירושלים‪ ,‬שבו‬
                                                                                                ‫השתתפו כאלפיים פצועי צה"ל‪,‬‬
                                                                                                ‫חיילי צה"ל‪ ,‬חברי כנסת‪ ,‬שרים‬
                                                                                                ‫ואנשי ציבור רבים‪ ,‬יחד עם תנועות‬

                                                                                                      ‫הנוער‪ ,‬ובהשתתפות אמנים‪.‬‬

    ‫איך בני עקיבא פעלה בעבר‪ ,‬מה ההבדל בין אז להיום? והפעם < שירי שטות‬

    ‫לו אפשר היה לשיר כאן‪ ,‬הכול היה מיד ברור לכם‪ .‬כי אנחנו שרנו כל‬                               ‫אסתיהיה פה‬
    ‫הזמן ובכל הזדמנות‪ .‬שרנו כשישבנו‪ ,‬שרנו כשהלכנו‪ ,‬שרנו כשנסענו‬                                 ‫גריזיםשמח‬
    ‫או כשעשינו משהו אחר‪ .‬שרנו כל מיני שירים‪ ,‬אבל היה לנו אוסף גדול‬
    ‫ועצום של שירי שטות‪ ,‬נונסנס‪ .‬למדנו אותם מהמדריכים‪ ,‬והעברנו‬
    ‫אותם הלאה לחניכים‪ .‬שירים קצרים‪ ,‬מגוחכים‪ ,‬עם הברות חוזרות‪,‬‬
    ‫לחלקם היו גם תנועות‪ ,‬זה היה גרובי לגמרי‪ .‬כמו‪" :‬היתה שרפה גדולה‪,‬‬

            ‫כמעט כולם טבעו‪ .‬מכ ֵבי ֵביי ֵביי‪ ,‬מכ ֵבי ֵביי ֵביי ‪ ,-‬מכ ֵבי האש‪"!-‬‬
    ‫וחוזרים על הקטע הזה שוב ושוב ושוב‪ .‬שיר עם מילים כמו‪" :‬איש‬
    ‫אחד חלם ‪ -‬שבלילה הוא מת‪ ,‬ובבוקר הוא קם – וראה‪ ,‬זאת אמת"‪...‬‬
    ‫או ההיגיון הצרוף של‪" :‬רובינזון‪ ,‬רובינזון‪ ,‬הוא נסע באווירון וכשהוא‬
    ‫ירד ממנו‪ ,‬הוא היה למטה!" או שיר עם סוף מפתיע כמו ‪" -‬היא הייתה‬
    ‫קטנה ולבנבונת‪ ,‬הוא היה שמן‪ ,‬גדול ושחור שיער‪ ,‬פעם נפגשו השניים‪,‬‬

              ‫ומאז הם מזמרים מיאו‪ ,‬מיצי‪ ,‬מיצי‪ ,‬מיצי‪ ,‬מיאו‪ ,‬מיאו‪ ,‬מיאו!"‬

‫‪55‬‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10