Page 18 - זרעים - טבת תשע"ה
P. 18
טור אישי
יוקר המחיה:
לא רק בעיה של מפונקים
אוריאל לדרברג
הציונות הדתית נטלו חלק במחאה ,אך לא מספיק .המגזר וריאל לדרברג ,מנכ"ל עמותת א
כמגזר לא הצטרף למחאה הזו .דוברים רבים במגזר ניסו שוב פעמונים ,קורא לציונות
ושוב להקטין את המחאה ,ולהצביע על מניעים פוליטיים
ואחרים של מוביליה ולהציג אותם כמפונקים .כך נוצר מצב הדתית להתעורר ולהתחיל
שבו המגזר לא התחבר למחאה על נושאים שפוגעים בכל לעסוק בשאלות כלכליות.
בית בישראל .הפגיעה של יוקר המחיה בישראל אינה פוסחת וגם :כמה טיפים להתנהלות
על המגזר הדתי-לאומי :הוא זה שבחר לפסוח מעל המחאה
כלכלית נבונה
והעלאת הנושא לסדר היום.
לפני כמה חודשים שוב התעוררה מחאה על יוקר המחיה. מעת לעת מתפרסמים בחדשות ממצאים וכותרות מתוך
המחאה אכן החלה במחיר המילקי ,ומוביליה אף הטיפו לירידה דו"חות ,המתארים את המציאות הכלכלית-חברתית בישראל.
מהארץ .גם כאן ,ויתר המגזר הדתי-לאומי על שותפות במחאה. חלק מהפרסומים מופקים על ידי גופים ממשלתיים ,וחלקם על
המחאה הפכה מיד לאנטי-ציונית ולמחאה של מפונקים, ידי מכוני מחקר וגופים מהחברה האזרחית .אמנם יש הבדלים
במקום למקד את השיח בנושא הבוער של יוקר המחיה .האם בין הדו"חות ,הן באג'נדה של המפרסמים והן בתוצאות ,אך
אי אפשר לזעוק על הנושא הזה ולהישאר ציוני? האם יוקר גם אם נחלוק על חלק מן המסקנות ,הדו"חות הללו דורשים
התייחסות ומענה .אי אפשר לבטל אותם רק בגלל שמחבריהם
המחיה לא פוגע במשפחות מהמגזר הדתי? בוודאי שלא!
לסיכום :חברותיי וחבריי מהמגזר הדתי-לאומי ,הנושאים מונעים מאג'נדה חברתית-כלכלית (שמאלית) מובהקת.
הכלכליים ,העוני ,יוקר המחיה וחוסר היכולת לגמור את החודש יש עניים במדינת ישראל ,וכולנו מחויבים להכיר בכך
הם סוגיות ששייכות גם לנו .המעורבות בנושא מקדמת לא רק ולפעול למיגור הבעיה .העוני לא נמדד רק במדד אחד ,כמו
את הערבות ההדדית ,אלא גם נוגעת בכל אחת ואחד מאתנו. קו עוני ,אלא בכמה מדדים -חלקם סובייקטיביים וחלקם
השתתפות בשיח הזה יכולה לסייע לקידום מדיניות ממשלתית, אובייקטיביים .יש משפחות רבות שמצויות במצוקה כלכלית
חמורה ,אף שהן נמצאות מעל לקו העוני .הן מתמודדות בקושי
מתוך ראייה ציונית וחברתית. רב עם אתגרי הפרנסה ,ולא מצליחות 'לגמור את החודש'
אנו בארגון פעמונים מאמינים שבנוסף לקריאה כלפי
הממשלה והמגזר העסקי לקבל אחריות על נושא יוקר אפילו כאשר שני בני הזוג עובדים.
המחיה ,נדרשים כולנו לאחריות אישית .השינוי לא יגיע רק העוני בישראל אינו נחלת מגזרים מסוימים; הוא נוכח
אם הממשלה תתנהל באחריות כלפי האזרחים ,וגם לא רק בכל החברה הישראלית .טעות נפוצה היא לסמן את המגזר
אם המגזר העסקי כולו יתנהל בצורה אחראית כלפי הלקוחות. החרדי והמגזר הערבי כעניים ,ולחשוב ש"אצלנו במגזר" אין
יש צורך באחריות אישית ,בניהול הכספים תוך שיקול דעת עניים .אמת ,אחוז המשפחות המוגדרות כעניות על פי מדד קו
העוני גדול יותר במגזרים מסוימים ,אך גם במגזר שלנו חיות
ובהימנעות מהשתתפות בתרבות הצריכה העודפת.
בדקו תמיד האם אתם באמת צריכים את הבגד שבו אתם משפחות מתחת לקו העוני.
חושקים .בחנו את הצורך בשדרוג הטלפון הנייד שלכם ,לא במחקר עומק שערכנו בארגון פעמונים ,בחנו את מקומו
תמיד הדגם החדש (והיקר )...הכרחי .הקפידו תמיד להשוות של הציבור הדתי-לאומי ביחס לכלל האוכלוסייה .התברר שאין
מחירים – גם עבור מוצרים ושירותים 'גדולים' ,אך גם עבור אפיון שמבדיל את הציבור הדתי-לאומי משאר האוכלוסייה,
המצרכים שקונים ביום-יום .ולבסוף – עקבו אחר ההכנסות
וההוצאות שלכם ,ובדקו שאתם תמיד מצליחים לחסוך קצת והחלוקה בין עשירונים ,נכונה גם כלפי הציבור הדתי-לאומי.
בקיץ 2011הרחובות בישראל התמלאו בציבור גדול שזעק
לטובת הוצאות גדולות בעתיד. על 'יוקר המחיה' ,והצורך בצדק חברתי .כמובן שלא מעט מבני
18