Page 22 - זרעים - טבת תשע"ה
P. 22
מחיר .באמת יש תחושה שהם מביאים חידוש לעולם" (אמא לחדר האוכל ניתן להגיע בכיסא גלגלים ,וכך גם לחלק
לבוגר). מפנימיות .גם חלק מכיתות הלימוד נגישות ,אך בית המדרש,
שהוא לבו של המוסד ובו מתקיימים הלימוד והתפילות ,נעול
הערות תהליך הקבלה לישיבה נחשב מסתורי .מלבד ראש בפני תלמידים נכים .טקס הנחת אבן הפינה למבנה הקבע של
הישיבה וחלק מהמורים ,איש אינו מבין באמת את הקריטריון הישיבה התקיים בסוכות האחרון ,ויש להניח שכשייבנה ,הוא
לקבלה במוסד .לא תעודה מוצלחת או רמה תורנית גבוה,
כי למרות היות המוסד אליטיסטי יחסית ,ניתן למצוא בו יהיה נגיש לנכים ,כנדרש.
גם תלמידים בינוניים או חלשים מבחינה דתית .הרב זינגר, תגובות ההורים \ התלמידים "יש בישיבה הזו המון עבודת
ראש הישיבה ,מגדיר את הקריטריון "מדד היוצמ"ח – יכולת השם .במקומות אחרים זה כמעט מונח שלא נשמע ,וכאן זה
צמיחת מקור חיים" ,במובן של היכולת של התלמיד להפיק לוז העניין .גם הרבה מקום לפיתוח אישי .מנגד ,האליטיזם
שולט .הרבה בנים של רבנים ,הרבה שמות מוכרים .כשהם
את המרב מן השהות במוסד. מגדירים עצמם 'סיירת' הם מייחדים את עצמם ,אבל משלמים
חדירתה של תרבות הצריכה לעולם החינוך
שמואל שטח ,מנכ"ל תנועת 'נאמני תורה ועבודה'
יש הרבה סיבות ליוקר החינוך הדתי ,אולם אחת מהן בידינו לשנותה :ריבוי המוסדות
הקטנים .אם בחינוך הכללי ניתן למצוא ממוצע של 654תלמידים בית ספר ,הרי שבחינוך
הדתי הממוצע יעמוד על 306תלמידים במוסד .פחות מחצי .ולמה זה משנה? כי אם,
למשל ,יש רק שתי כיתות בשכבה ,אז יהיה תקצוב רק לשתי הקבצות ולשתי מגמות.
אם תרצו עוד הקבצה ועוד מגמה ,תצטרכו לשלם הרבה .יתרה מכך :כל פעילות תורנית
ותרבותית -טיולים ,מעבדות ,בית מדרש ,כיתות מחשבים ,ספריות -כל אלה יהיו יקרים
יותר ,משום שהם מתחלקים על פני פחות תלמידים .שמא תאמרו שבמוסד קטן יש יותר
יחס אישי? התשובה היא שיחס אישי תלוי בהרבה משתנים ,ודווקא מוסד גדול שיש
בו מגוון של אנשי חינוך ,ייעוץ והדרכה ,יכול לתת יחס אישי לא פחות טוב ,ואולי אף
מוצלח יותר.
כיצד קרה אם כן שדווקא בחינוך הדתי יש מוסדות כל כך קטנים? הסיבה המרכזית
נעוצה בתרבות הצריכה שחדרה עמוק אל תוכנו .תרבות הצריכה המערבית מנסה לשכנע
אותנו כל הזמן שלא טוב לנו ,ושאם רק נקנה מותג מסוים כבר נרגיש הרבה יותר טוב.
וכך ,דווקא בגלל הנכונות שלנו להשקיע את כל מרצנו וכספנו בחינוך הילדים ,אנו
מתפתים להקים כל העת מוסדות חדשים שמצטיינים בעיקר במיתוג שלהם :אולפנה
מוסיקלית-חקלאית-נשמתית ,ישיבה תורנית XLועוד .המוסדות החדשים האלו,
שפורחים כפטריות אחרי הגשם ,אינם טובים יותר .אך הכמיהה למשהו אפנתי ,למשהו
ייחודי ,או למוסד שאדם כריזמטי עומד בראשו ,גורמת לנו להתפתות כל הזמן לפתוח
עוד ועוד מוסדות במקום לצמצמם .הוסיפו לכך את קנאת הסופרים שקיימת בציבור
שלנו ,את מגמת הפיצול שמכריחה כל תת-זרם לפתוח מוסדות רוחניים משלו ,ואת
הרצון של הורים רבים לחנך את ילדיהם במקום שבו הם ייפגשו רק עם ילדים של אנשים
כמוהם – וכך תבינו כיצד המוסדות שלנו קטנים בחצי .וכשהמוסד כל כך קטן ,צריך
לשלם הרבה .כן ,בסופו של דבר אנו נאלצים לשלם יותר ,אך בפועל אנו מקבלים פחות.
במוסד גדול היינו יכולים לקבל הרבה יותר שעות ,הרבה יותר פעילויות חברתיות ,הרבה
יותר מגמות ומגוון רחב יותר של שיעורי תורה ופעילות תורנית .אם רק היינו מתפצלים
פחות ,פחות מחפשים מוסד אליטיסטי ומסתפקים בתיכון הדתי הסמוך ,פחות מחפשים
מותגים חינוכיים חדשים ,היינו משלמים פחות ומרוויחים יותר.
תנועת 'נאמני תורה ועבודה' עורכת ,בין*
היתר ,מחקרים רבים בנושא החינוך הדתי.
22