Page 7 - זרעים - כסלו תשע"ה
P. 7
שמיטה .חודש ארגון .כסלו תשע"ה .דצמבר 2014
השמיטה מחייבת גם את שומרי השמיטה על כל חלקיה שמיטת כספים
לבדוק את עצמם :האם הם מיישמים את הלכות השמיטה
כרצון התורה המקורי? האם הנושא החברתי חשוב להם כמו רעיון זה חוזר על עצמו גם בשמיטת הכספים ,שהיא מצווה
הנושא הדתי? האם כשומרי מצוות הם משתדלים לקיים את חברתית מהפכנית שנועדה לתקן עיוותים חברתיים .התורה
לא התכוונה מעולם להשמיט את הלוואותיהם של העשירים.
המצווה בשלמותה? שמיטת הכספים לא נועדה להלוואה מסחרית ,שבה הלווה
אם כן ,עליהם לראות בערבות ההדדית את הרעיון לווה כסף כדי להרחיב את עסקיו ולנצל את שמיטת הכספים
המרכזי של שנת השמיטה .כיום ,אחוז החקלאים נמוך ,כי כדי להימנע מלפרוע את חובותיו .מי שיכול לפרוע את
החקלאות מפותחת ומתקדמת ונעזרת בכלים ובחומרים חובותיו מצווה לעשות כן ,למרות השמיטה .דעת חכמים נוחה
משוכללים .השקעות החקלאים עצומות .כדי להבטיח הימנו .לדוגמה ,בנק עלול לגרוף את כל החסכונות של משקי
אספקה חקלאית לכל האוכלוסייה במשך שנה שלמה ,על הבית שנועדו לכלכל את שיבתם של המפקידים ,בתואנה של
החקלאים לעמול קשה ולהשתמש בציוד ובחומרים יקרים, מצוות שמיטת כספים .היעלה על הדעת שהתורה תתן גב
לנטול הלוואות נושאות ריבית ולהכניס את עצמם לסיכונים. לרושש אנשים עמלים שחסכו כל ימי חייהם פרוטה לפרוטה,
רוב היישובים מצויים ב ְספר ,ושומרים על גבולות הארץ. כדי להעשיר את הבנק? מי שמפרש כך את התורה מזייף את
יישובי עוטף עזה ספגו במשך שנים רבות את הרקטות
והפצמ"רים עבור כולנו .הסכנה עדיין מרחפת מעל ראשם. כוונתה.
ההלכה מתירה את העבודות הנחוצות לשם קיומה של
החקלאות ,כי הן נעשות בשם הציבור ולמען הציבור .אולם העדפת תוצרת נכרית ,בין על ידי היתר
על הציבור לשאת בהוצאות הרבות .האחריות ההדדית המכירה ובין על ידי אספקה מנכרים,
מחייבת את הציבור העירוני לאפשר את המשך קיומה של אין בה משום קיום מצוות שמיטה ,לא
דתית ולא חברתית ,אלא רק פתרון
ההתיישבות החקלאית ,הן בשמיטה והן אחריה. לשאלה" :מה נאכל?" .לא זהו ייעודה
מצוות "ואכלו אביוני עמך" חלה בימינו גם על הציבור
העירוני ביחסו למתיישבים החקלאים ,שהם שלוחי הציבור העיקרי של מצוות השמיטה
כולו .אמנם הם אינם אביונים ב"ה ,אך נישולם מפרנסתם
עלול להפוך אותם לאביונים חלילה ,או להביא לנטישת אומנם פורמאלית התורה דורשת השמטת כספים לכולם,
הקרקע .הם המקיימים עבורנו את מצוות יישוב הארץ; הם ללא אפליה .אך מי שלומד את הכתוב נכון מגלה שהתורה
המגנים על ה ְספר ,הם המבטיחים תוצרת חקלאית לכולנו עצמה יצרה מנגנון של ויסות ההלוואות ,שלא כולן
בכל השנים .חובתנו לדאוג לרווחתם ולפרנסתם .הם מוכנים תישמטנה .התורה מדגישה" :את אחיך תשמט ידך" -רק
לשמור את השמיטה על פי כל כללי ההלכה .אולם הדבר אתה באופן אישי חייב להשמיט ,אולם בית הדין -דהיינו
מותנה בתמיכת הציבור ,באמצעות העדפת תוצרת יהודית. הציבור -אחראי להשמטה צודקת .יש לו סמכות ואף חובה
הצרכנים העירוניים המעדיפים תוצרת זו שותפים בכך לקיום לא לאפשר לעשיר להתחמק מפירעון חובותיו .טובת הציבור
מצוות השמיטה ,משום שאת מצוות השמיטה ניתן לקיים ושמירה על רצון התורה המקורי מחייבות סינון .ביקורת
בימינו רק על ידי הדדיות .העדפת תוצרת נכרית ,בין על ידי
היתר המכירה ובין על ידי אספקה מנכרים ,אין בה משום תהיה!
קיום מצוות שמיטה ,לא דתית ולא חברתית ,אלא רק פתרון המנגנון לוויסות ההלוואות שימנע עוול ועושק הוא בית
לשאלה" :מה נאכל?" .לא זהו ייעודה העיקרי של מצוות הדין .לכן התורה קבעה שרק אדם פרטי לא ייגוש .אך בית
השמיטה על כללותיה ,פרטותיה וערכיה הדתיים והחברתיים. הדין ,כגוף ציבורי הרואה את המכלול ,יכול וצריך לגבות את
אם כי להיתר המכירה יש עדיפות בכך שהוא מחזק את
ההתיישבות היהודית ,לכן אין בו "לא תחנם" (אולם עם יד על החובות הצודקים שיש לגבותם.
הלב ,האומנם כל השנים אנו מעדיפים תוצרת יהודית? האם נמצא שגם שמיטת הקרקע וגם שמיטת הכספים בנויות
גם בנושאים לא-חקלאיים אנו מעדיפים תוצרת יהודית? על אותו עקרון .בשנת השמיטה מופקעת הבעלות הפרטית
האם מישהו מאתנו העדיף אי פעם מגבות תוצרת ערד על ומועברת לציבור .בית הדין כנציג הציבור מווסת את חלוקת
פני מגבות תוצרת סין? האם מי שמעדיף נופש בחו"ל על פני
הפירות וגובה את החובות.
נופש בישראל מחזק את הכלכלה היהודית?).
מצוות השמיטה מחייבת אותנו לשינוי ערכים בחיינו הערבות ההדדית
הדתיים והחברתיים .האם נצא ממנה שונים מכפי שנכנסנו
ההתעוררות המקיפה את הציבור בתחום החברתי של
אליה?...
הציבור הציוני-דתי ,שאצלו אהבת האדמה ואהבת האדם
מעוגנים שניהם באהבת התורה ,חייב להראות דוגמה אישית
לעם כולו.
"אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד –
בארץ"
7
