Page 5 - זרעים - כסלו תשע"ה
P. 5
שמיטה .חודש ארגון .כסלו תשע"ה .דצמבר 2014
השמיטה כערבות הדדית
על אהבת האדם והאדמה
הרב יעקב אריאל
שני צדדים של מטבע אחד ני פנים לשמיטה :שמיטת ש
הקרקעות ונטישת הפירות.
לשני פנים אלו של השמיטה יש משמעויות הלכתיות: שמיטת הקרקעות מבטאת
הריבונות הא-להית על הארץ מתבטאת בשמירה על את הצד ה'דתי' של השמיטה:
קדושת האדמה ,על ידי הימנעות מזריעה וזמירה .האחריות "ושבתה הארץ שבת לה'".
החברתית והרגישות המוסרית מתבטאות באיסור הקצירה נטישת היבול מבטאת את
והבצירה .התורה לא אסרה את עצם הקטיף; אדרבה ,הפרי הצד ה'חברתי' של השמיטה:
מיועד לאכילה .התורה אסרה רק את איסוף הפרי לבעלים,
כמו בכל השנים .השנה הפרי לא שייך לבעלים; הוא הפקר "ואכלו אביוני עמך"
לכולם ,ונועד בעיקר לעניים. שבת הארץ ושבת האדם
והא בהא תליא .ללא המקור הא-להי ,גם הערך הסוציאלי
מתרוקן ממשמעותו .יצר האגואיזם קיים בכל אדם .לא המסר הכפול הזה מתקיים גם בשבת שאנו מציינים מדי שבוע.
בקלות הוא מוכן לוותר על רכושו הפרטי ,שאותו צבר בעמל בדיברות הראשונות ,בספר שמות ,הנימוק לשבת הוא 'דתי':
כפיו ובזיעת אפיו .גם ללא התורה יש המבינים שראוי לסייע "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ" .בדיברות
בידי האביון ,אולם הדבר תלוי ברצונו החופשי של כל אחד. השניות ,בספר דברים ,הנימוק הוא 'סוציאלי'" :וזכרת כי עבד
לעומת זאת ,ההכרה הדתית שהרכוש בעצם אינו שלנו באמת, היית בארץ מצרים" .ועל כך אמרו חז"ל" :זכור ושמור בדבור
אלא ה' הוא שמוריש ומעשיר ,יוצרת מחויבות להתחלק עם אחד נאמרו" ,ללמדנו שלא שני רעיונות נפרדים הם ,אלא
הזולת .זהו בעצם רעיון השמיטה. רעיון אחד בעל שני פנים.
הסוציאליזם ההיסטורי דרש להלאים את הרכוש הפרטי וכן בשמיטה ,מכוח קדושת האדמה מתחייב גם היחס
של העשירים לטובת הפועלים .בטעות הוא סבר שאם מעמד לאדם .קדושה אינה התנתקות מהארציות לשמימיות ,אלא
הפועלים יהיה בעליו של הרכוש ,הכלכלה תצליח יותר .הוא העלאת הארציות השמימה ,באמצעות החמלה על בני האדם.
הונע ממניעים כלכליים מטריאליסטים בלבד .הוא לא דאג כי בעמידתנו מול השמים כולנו שווים .התורה מנמקת בכך
באמת לחלכאים ולנדכאים .מדינות שניסו ליישם שיטה את מצוות השמיטה והיובל" :והארץ לא תימכר לצמיתות כי
כלכלית זו קרסו .התפיסה המטריאליסטית השחיתה את
המידות ודרדרה את המוסר .היא כשלה גם מבחינה כלכלית, לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי" (ויקרא כה ,כג).
ובכך גרמה להצדקת השיטה הנגדית ,הקפיטליסטית ,שאף שש שנים מתנהג האדם בארץ כאילו הוא הריבון ,אך
בשנה השביעית מתגלה האמת למפרע ,שגם כל השנים
היא אינה מוסרית יותר מקודמתה. הקודמות בעצם לא האדם היה הריבון האמתי ,אלא ה'.
התורה איננה בעד שיטה כלכלית מסוימת ,אף בשמיטה חוזר היבול לה' ,שהוא הבעלים המקוריים של
שנראה לכאורה ממצות השמיטה שהיא נוטה יותר לצד
הסוציאליסטי .הדמיון הוא חיצוני בלבד .תיתכנה תוצאות הארץ ,והוא דורש לחלק אותו לכולם.
דומות ,אולם המניע שונה לחלוטין .הוא מוסרי ,ערכי ,א-להי. רעיון זה מקיף את כל החיים ,לא רק את שנת השמיטה.
התורה אינה שוללת את היוזמה הפרטית .אולם בשנת ואכן ,ברוח השמיטה יש מקום להרחיב רעיונות אלו לתחומים
השמיטה ,כולנו שותפים ביבול ,מכוח הצו הא-להי .האדמה אחרים ,לא רק חקלאיים .גם העירוניים מחויבים להכיר
חוזרת לבעליה המקוריים" :שבת לה'". באדנותו של ה' על רכושם.
5
