Page 6 - זרעים - כסלו תשע"ה
P. 6
אוצר בית דין עם יד על הלב ,האומנם כל השנים
אנו מעדיפים תוצרת יהודית? האם גם
השמיטה כוללת שתי מצוות חברתיות :שמיטת הפירות בנושאים לא-חקלאיים אנו מעדיפים
ושמיטת הכספים .אמנם בשתי מצוות אלו התורה מדגישה
את האביון ,אך למעשה לא הבחינה בין בני אדם .בשתי תוצרת יהודית?
המצוות ,על בעלי הרכוש והפירות לפתוח את ידם הרחבה האם מישהו מאתנו העדיף אי פעם
ללא כל חשבון .הם צריכים להפקיר את פרותיהם ורכושם מגבות תוצרת ערד על פני מגבות
לכול .אין להם זכות להעדיף אחד על השני .גם אם יעדיפו תוצרת סין? האם מי שמעדיף נופש
את העני ,ייראה הדבר כאילו הם הבעלים המעניקים ברוב בחו"ל על פני נופש בישראל מחזק
חסדם את רכושם למי שנראה ראוי בעיניהם .גם זה סוג של
אדנות .מה גם שאינך יודע מי נזקק יותר .פעמים שהעשיר את הכלכלה היהודית?
נזקק יותר מהעני. שמיטה ישראלית
היישום המעשי של מצוות אלו חייב להיות מבוקר ,לפי
הצרכים האמתיים .שאם לא כן ,המטרה העיקרית של העזרה בשמיטת תשע"ה דומה שרוח חדשה נושבת בארץ .ריחות
לאביונים תוחמץ חלילה .אוצר בית דין ,המוזכר בתוספתא, השבת נודפים באווירה הציבורית .הערך החברתי של
נועד בעיקר למטרה זו .בשלב הראשון ,בית הדין פיקח על השמיטה תופס תאוצה .גם הציבור הכללי ,שעדיין אינו שומר
חלוקה צודקת של הפירות ,שרק הנצרכים להם באמת יקבלו מצוות ,נדלק על הרעיון החברתי של השמיטה .מדובר על
אותם .בשלב השני ,בית הדין נטל על עצמו את האחריות גם שמיטת כספים ריאלית בהיקף רחב ,ועל רעיונות חברתיים
לקטיף ולעיבוד. אחרים .ב"ה שהנושא מקיף את כל רבדי החברה.
בית הדין ,המייצג את הציבור ,צריך לבחון מדי שמיטה
עד כמה חלוקת הפירות צודקת ,ובהתאם לכך להרחיב את
תחולתו ,כדי ליישם את רעיון השמיטה העקרוני בחיי המעשה
המשתנים משמיטה לשמיטה.
6

