Page 16 - זרעים - ניסן תשע"ג
P. 16
הציונות הדתית ממעוף הסוציולוג
ריאיון עם פרופסור
עוז אלמוג
הרבה” .אלמוג איננו דתי ,אך לריאיון של תנועת בני עקיבא מאת :יותם הלפרין
הוא נענה
לקראת הוועידה הארצית של התנועה ,ישבתי לריאיון
בשמחה וגילה לנו כי הוריו הכירו בתנועה .אביו שהיה מפקד עם הפרופסור עוז אלמוג ,חוקר החברה הישראלית,
הקומנדו הימי ומפקד חיל הים ,אף החל את שירותו בגרעין
בני עקיבא ואת המסלול בשייטת עשה כחייל חובש כיפה. לשמוע את נקודת מבטו על החברה.
איך בעבודתך היית מגדיר את החברה הדתית לאומית? בכלל ,הציונות הדתית ובני עקיבא בפרט ,איפה
זה בעצם השילוב בין מי שמקבל על עצמו את האתוס אנחנו היום ואיפה אולי נהיה מחר .שיחה על תהליכים,
הציוני ומקבל על עצמו אורח חיים דתי אורתודוקסי”,
פותח אלמוג“ .אבל צריך להבחין בין הדתי לאומי לחרדי. אתגרים ,רוחניות והשטיבלך בקטמון .היה מרתק
אצל החרדי הדת היא מעין מקצוע וכל היתר נספח ,וודאי
עבור זה שלומד בכולל .הדת היא חזות הכול ,הוא עוסק פרופסור עוז אלמוג הוא אדם מעניין ,בזה אין לי ספק עוד
במשרה מלאה בעבודת ה’ .בחיי הדתי לאומי עומדים קודם לפני שנפגשנו.
כל מקצוע ועיסוקי פנאי והדת היא בעצם תוספת ,אמנם
תוספת חשובה מאוד אבל לא לב החיים .יש לו חיים שלמים, “אני חוקר של החברה הישראלית” ,עונה הפרופסור
הדומים לגמרי לחיי האדם החילוני .הוא מבלה ,עובד ,לומד לשאלתי כיצד הוא מגדיר את עבודתו .ובאמת נראה שאין
לימודי חול ,אבל יש לו תוספת של קיום מצוות בדרגות הגדרה מתאימה יותר למי שהוא סוציולוג ,היסטוריון,
כאלו ואחרות ”.אני מהרהר באבחנתו של הסוציולוג ,ותוהה אנתרופולוג ,כותב ספרים ומייעץ לגופים החל ממשרד
מה משמעותה עבור עבודת ה’ שלי ,אך השיחה ממשיכה.
“ההגדרה כאן היא מעבר לנושא של אידיאולוגיה .גם בקרב החינוך
החרדים יש אנשים שמקבלים את האתוס הציוני ,אולי לא ועד גופי תקשורת בחו”ל בכל הנוגע לחברה בישראל.
באופן רשמי ,אבל סגנון החיים הוא דתי-טוטאלי .לאחרונה אלמוג גם מנהל ועורך של האתר ‘אנשים ישראל’ ,יחד עם
אשתו ושותפתו ד”ר תמר אלמוג ,שניהם מאוניברסיטת
חלק מהדתיים הלאומיים אימצו סגנון חיים כמו חרדי, חיפה .האתר נחשב למאגר המידע הגדול ביותר לענייני
אלה החרד”לים .הם יוצרים משבר לא קל בציונות הדתית, חברה בישראל“ .במדריך הזה אנחנו מחזיקים מידע רב.
חומר מקיף שעוסק בתרבות ,מסורת והיבטי פולקלור על
מערערים על סגנון החיים הטיפוסי של המזרחי”.. כלל החברה וגם על הציונות הדתית ,חברה שלא נחקרה
הציונות הדתית ,מה מקומה בחברה הישראלית?
“הציונות הדתית עברה תהפוכות” ,פותח אלמוג את
השתלשלות העניינים“ .היא התחילה רחוק מהמיינסטרים.
ידועה האמרה שהציונות הדתית הייתה משגיח הכשרות
בקרון האחרון של הרכבת הציונית .בשנות החמישים
והשישים זה לא
היה סמל סטטוס כזה גדול".
מה המצב היום?
“ידידי הרב שרלו אמר כפרפראזה של האמירה על הרכבת
והקטר -אנחנו עברנו לקטר ,אך המסילה השתנתה ,והוא
צודק .בקרב האוכלוסייה החילונית קורה תהליך הולך
ומתחזק של סגידה לעגל הזהב ,עגל הרייטינג ,החומרנות,
הסוציומטיות וההטפשה .התברר שלאט לאט החברה
זרעים -עלון תנועת בני עקיבא בישראל | ניסן תשע"ג 16