Page 7 - זרעים - כסלו תשע"ב

‫פעולה לשבת ‪ #‬פעולה לשבת ‪ #‬פעולה לשבת ‪#‬‬

‫ידיד נפש‬

‫הפיוט “ידיד נפש” מדבר על שני הצדדים האלה של עבד ובן‪ .‬כולנו מכירים את הפיוט‪ ,‬שרים אותו בכל שבת‪ .‬ננסה לרגע להיכנס‬
‫קצת יותר לתוך המילים‪ ,‬וננסה להבין איפה הדברים נמצאים בחיים שלנו‪...‬‬

‫שאלות‬ ‫יְִדיד ֶנֶפׁש ָאב ָהַר ֲח ָמ ן וִָתיק יֱֶהמּו ַר ֲח ֶמיָ ך ‬

‫וְחּו ָסה ָנא ַעל ֶּבן אֹו ֲהָבְך‬ ‫ְמׁשְֹך ַעְבָּדְך ֶאל ְרצֹוָנְך‬

‫ ִּכי ֶזה ַכֶּמה ִנְכסֹף ִנְכ ַס ף ‬ ‫יָרּוץ ַעְבָּדְך ְּכמֹו ַאּיָ ל‬

‫* ב‪ 3-‬הבתים הראשונים יש חלוקה בין עבד לבין‬ ‫ִלְראֹות ְּב ִתְפ ֶאֶרת ֻעָּזְך‬ ‫יְִׁשַּת ֲחוֶה מּול ֲהָדָרְך‬
‫בן‪ .‬היכן מתואר העבד והיכן הבן?‬
‫ ‬ ‫ ָאָּנא ֵאִלי ַמ ְח ַמד ִלִּבי ‬ ‫ִּכי יֱֶעַרב לֹו יְִדידּו ָתְ ך‬
‫* איפה מובעים הרצון והכמיהה לקב”ה בצורה‬ ‫ ‬ ‫חּוָׁשה ָּנא וְַאל ִּת ְתַעָּלם‬ ‫ִמּנֶֹפת צּוף וְָכל ַטַעם‬
‫חזקה יותר?‬ ‫ ‬
‫ ִהָּגֶלה ָנא ּוְפרֹׂש ָחִבי ב‬ ‫ָהדּור ָנ ֶאה ִזיו ָהעֹוָלם ‬
‫* מה פירוש הביטוי “משוך עבדך אל רצונך”? למה‬ ‫ַנְפִׁשי חֹוַלת ַא ֲהָב ָתְך‬
‫הוא נכתב דווקא על העבד מול המלך?‬ ‫ָאָּנא ֵאל ָנא ְרָפא ָנא ָלּה ָעַלי ֶאת ֻסַּכת ְׁשלֹו ָמְך‬
‫ָּת ִאיר ֶאֶרץ ִמְּכבֹוָדְך ‬
‫* ”נפשי חולת אהבתך”‪ -‬האם זה דבר טוב? אם‬ ‫ְּב ַהְראֹות ָלּה נַֹעם ִזיוְָך‬
‫כן‪ -‬למה מיד אח”כ כתוב‪“ :‬אנא א‪-‬ל נא רפא‬ ‫ָאז ִּת ְת ַחֵּזק וְ ִת ְתַרֵּפא ָנִגיָלה וְִנְׂש ְמ ָחה ָבְך‬

‫נא לה”?‬ ‫ַמ ֵהר ָאהּוב ִּכי ָבא מֹוֵעד‬ ‫וְָהיְ ָתה ָלְך ִׁשְפ ַחת עֹוָלם‬

‫שיש בו נפש שחולת אהבה‪ .‬וכשבא שלוש סעודות‪ ,‬שהאיש‬ ‫מדוע צריך לרפא אותה?‬
‫עוזב את כל העולם ומוסר את עצמו לד’‪ ,‬מתקרב אליו ומדבר‬
‫עמו‪ ,‬כל תשוקת הנפש ייסוריה וצעקותיה של כל השבוע באים‬ ‫הבית הרביעי בפיוט מדבר על עבודת ה’ מסוג אחר לגמרי‪.‬‬
‫ומתגלים‪ .‬פעם מרגיש תשוקה עזה‪ ,‬משוך עבדך אל רצונך‪,‬‬ ‫“ידיד נפש”‪ .‬זהו קשר בינינו לבין הקב”ה כקשר בין בעל לאשתו‪,‬‬
‫ופעם כאב עצום בקרבו‪ .‬היכוני פצעוני ואנחה מתפרצת ממנו‬
‫‘אל נא רפא נא לה’‪ .‬ואם מקשיב האיש לכל זעזועי וצעקות‬ ‫או כמו שמוזכר בשיר השירים‪ -‬דוד ורעיה‪.‬‬
‫נפשו בשעה זו‪ ,‬ישמע את צעקת בת המלך שנאבקת ומוכה מן‬
‫הריקים ופוחזים‪ ,‬בשעה שהיא רדופה אל אביה‪ ,‬וקוראה‪ :‬אבי‪,‬‬ ‫*מדוע דווקא הסוכה מוזכרת בתיאור עבודת ה’ של‬
‫דוד ורעיה? מה פירוש הביטוי “ופרוס חביבי עלי‬
‫אבי‪ ,‬הצילני מהם אליך‪.‬‬ ‫את סוכת שלומך”? מה המיוחדות של עבודת ה’‬
‫שנזכה בע”ה לזכך את רצוננו לעבודתו יתברך‪ ,‬ולקדש שמו‬
‫כזו?‬
‫בעולם בכל רגע ורגע‪.‬‬
‫*מדוע דווקא כאן האדם מדבר בלשון רבים (“נגילה‬
‫ונשמחה בך”‪“ ,‬וחננו כימי עולם”‪ )...‬לעומת כל‬

‫שאר הפיוט בו הוא מדבר בלשון יחיד?‬

‫*והייתה לה שמחת עולם” ‪ -‬כפי שאמרנו שמחת‬
‫עולם באה מתוך קדושה המציינת מצב שאין‬
‫בו נפילות ונסיגות‪”...‬וחנני כימי עולם”‪ -‬קדוש‬

‫שאיננו מתקדש ‪ -‬האם זקוק הוא לחנינה?‬

‫למה נהגו לשיר את הפיוט הזה דווקא בכניסתה של‬
‫שבת קודש‪ ,‬וגם בסעודה שלישית?‬

‫מתוך צו וזירוז‪ ,‬האדמו”ר מפיאסצנה‪ ,‬סעיף מז’ בסוף‪:‬‬
‫זמן השלוש סעודות בשבת (‪-‬כינוי לזמן סעודה שלישית‬
‫בחסידות)‪ ,‬הוא יום הכיפורים של השבוע‪ .‬כמו יום הכיפורים‬
‫שמגלה ומטהר את הנפש מכל השנה‪ ,‬כן שלוש סעודות מגלה‬
‫את כל התשוקות ואנחות הנפש שהיו מוסתרות בו בכל השבוע‪.‬‬
‫בכל השבוע שואפת הנפש אל על‪ ,‬ונאבקת במסטיניה ודורסיה‪,‬‬
‫כוחי הגוף וטרדותיה עומדים עליה רומסים אותה וסותמים את‬
‫פיה עד שלפעמים גם קולה לא ישמע‪ ,‬ואין האדם יודע ושומע‬

‫זרעים ‪ -‬עלון תנועת בני עקיבא בישראל | כסלו תשע"ב ‪7‬‬