Page 11 - זרעים - כסלו תשע"ב

‫סיפור לשבת‬

‫נפלה במילוי תפקידה‬

‫הדבקות וההתמדה‪ ,‬תיק בית הספר שנזרק מכתפיה הצעירות‬ ‫מאת‪ :‬אבישי מזרחי‬
‫והתחלף בשקית קדושה עמוסה ציוד להצגה‪ ,‬הפסיעות‬
‫הלוחשות בחשכת ליל אחרי חזרות אין סוף‪ ,‬מילאו את כולנו‬ ‫מעל מיטת המתכת השחורה של אחותי נקבע לוח שעם קטן‬
‫המעוטר למכביר‪ִ .‬אמרות מוליכות רוח נעוצות בו‪ ,‬קריקטורות‬
‫איזו זקיפות קומה שלא ידענו קודם‪.‬‬ ‫משעשעות הנושאות בכנפיהן איזה מסר סמוי וסיפורי חסידים‬
‫אחרי חודש סוער ומטורף‪ ,‬טרוט שינה ועמוס לעייפה‪ ,‬הגיעה‬ ‫קצרים ומטלטלים‪ ,‬על החתום “בני עקיבא”‪ .‬סמל התנועה‬
‫השבת המיוחלת‪ .‬נחילי חניכים שואגים שירי תנועה‪‘ ,‬חופשי‪,‬‬ ‫טבוע בכל פיסת נייר צבעונית עם תוספת תמוהה “בב”ח‬
‫הקשב‪ ,‬חופשי‪ ,‬הקשב’ חגיגה בכחול לבן‪ .‬כדורי אש נישאים‬ ‫לתו”ע” (ראשי תיבות שרק בבגרותי נתחוורו לי ‪“ -‬בברכת‬
‫בגאון‪ .‬טורי לפידים חוצים את כבישיה הצרים של העיירה‬ ‫חברים לתורה ועבודה”)‪ .‬פעמים הופיעו שמות מדריכיה‬
‫הצפונית והם שמחים כל כך‪ ,‬תמירים וגאים‪ .‬אני מזדחל מאחור‪,‬‬ ‫ופעמים שם הקומונרית‪ ,‬הכול נוטף אידיאליסטיות מפעימה‬
‫כמעט בגובה מכונית‪ ,‬מחפש את אחותי בין הצועדים ולבי‬ ‫וגאוות יחידה‪ .‬בכל שבת בשעות מנוחה ומשחק היא יצאה את‬
‫הולם וכמעט רוצה לצעוק לכולם “היי‪ ,‬תראו הנה אחותי! כן‪,‬‬ ‫הבית חנוטה בחולצה לבנה‪ ,‬סמל ועניבה ופסעה בזריזות אל‬
‫כן‪ ,‬זו אחותי השחקנית המוכשרת‪ ,‬תכף תראו אותה‪ ,‬גם אתם‪,‬‬ ‫הסניף‪ .‬מה יותר מתוק ממפקד והמנון? פעולה בשבת תענוג‪.‬‬
‫על הבמה זו אחותי‪ ,‬כן‪ ,‬כן‪ ,‬זו אחותי”‪ .‬אחרי הצעידה והטקסים‬ ‫בימי חשוון הסתוויים כשקריית שמונה לבשה אפור ונטועה‬
‫הגענו סוף‪-‬סוף למתנ”ס‪ .‬במה מצופה פרקט ירוק ומסך‬ ‫הייתה בעגמומיות של אחרי החגים‪ ,‬זרחו חניכי בני עקיבא‬
‫אדום וקטיפתי סוגר עליה‪ .‬שורות‪-‬שורות של כיסאות פלסטיק‬ ‫בחשכת האפלה‪ ,‬חודש ארגון מילא את החללים הפנויים‬
‫כתומים עמדו הכן ואנו בחרנו בשורה מרכזית הצופה היטב‪.‬‬ ‫והזרים אדרנלין נדיר בעורקים החשופים של בני הנוער הסרוג‪.‬‬
‫ישבנו דרוכים ומתוחים אבא ואימא‪ ,‬אני ואחיי‪ .‬לרגע ראיתי‬ ‫כמו מכרסמים פרוותיים הגיחו חניכים מחוריהם הביתיים‬
‫אותה חולפת מבין הקלעים‪ .‬זיהיתי את המדים המתוחים ואת‬ ‫וחנו במקלט המשוך בגואש וגזירי בריסטול‪ .‬אחותי המסורה‬
‫הכומתה הירוקה “אבא‪ ,‬אימא‪ ,‬הנה היא תראו‪ ,‬תראו” קפצתי‪,‬‬ ‫לקחה חלק פעיל בסערת ההתרחשויות התנועתיות‪ ,‬באדיקות‪,‬‬
‫ידי משתלהבת‪ ,‬רועדת משמחה‪ ,‬מסמנת אל האזור המשוער‬ ‫כמעט דתית‪ ,‬היא פקדה יום‪-‬יום את הסניף המקומי‪ ,‬לא דילגה‬
‫שבו הגיחה לאחרונה והותירה צל מטושטש ושובל התרגשות‬ ‫על חזרה אחת להצגה או על ההכנות הקדחתניות לתערוכה‬
‫ארוך‪ .‬המתנו בסבלנות לשבט נבטים בנים שהשתעשעו‬ ‫השבטית שהתחרתה בשכניה לאותו קיר ומקלט‪ .‬תחינות‬
‫בריקוד בלט היתולי ואחריהם פצחו בנות שבט נבטים באיזה‬ ‫העזרה של אימא הושבו ריקם בימים הטרופים הללו “אימא‪,‬‬
‫שיר מוכר ולעוס כשהן מנופפות בגרבי צמר לבנים ואור סגלגל‬ ‫אני ממהרת”‪“ ,‬אימא‪ ,‬אני חייבת להיות בחזרות”‪“ ,‬אימא‪ ,‬אני‬
‫ואימתני צובע לובנן‪ .‬או אז הכריז המנחה מה שהכריז ובנות‬ ‫אדבר איתך מחר‪ ,‬אסור לי לפספס את ההכנות‪ ,‬הם לא יסתדרו‬
‫שבט ניצנים עלו להופיע‪ .‬ידיי הדקות לפתו את זרועם של אבא‬
‫ואימא‪ ,‬עיניי נקרעו לרווחה וגופי נע קדימה‪ ,‬כמבקש להתקרב‪.‬‬ ‫בלעדיי!”‪.‬‬
‫אימא היסתה את היושבים מלפנים‪ .‬להט יוקד בבשרנו‪ .‬אקדח‬ ‫בעיניים קטנות וגאות הבטתי באחותי הגדולה יוצאת ובאה‪.‬‬
‫טעון ציפייה‪ .‬המסך נפתח ושוליו ממלאים את ההיכל‪ .‬מוזיקה‬ ‫גרעיני ציפייה נזרעו בי‪ .‬עקבתי אחריה מתגנבת לחדר ההורים‪,‬‬
‫עדינה מתנגנת וקול קריינית בוקע ועולה‪ .‬שורה של חיילים‬ ‫מוציאה את מדיו של אבא‪ ,‬מותחת‪ ,‬מגהצת‪ ,‬מודדת‪ ,‬מחליפה‬
‫פוסעת לאיטה מרעידה את הבמה “הנה היא” אני לוחש‪-‬‬ ‫תכופות‪ ,‬מיישרת‪ ,‬מכווצת‪ ,‬מהדקת את החגורה‪ ,‬מקפלת‬
‫צועק “הנה‪ ,‬הנה‪ ,‬אתם רואים‪ ,‬היא השלישית בשורה” קומתה‬ ‫את המכנסיים שיתאימו לגזרתה הצרה‪ ,‬הצעירה‪ ,‬מנסה עם‬
‫תמירה‪ ,‬פניה חמורות‪ ,‬צעדיה מדודים ומדויקים ולפתע קולות‬ ‫חצאית אחת ועוד אחת‪ ,‬מתהלכת אל מול ראי‪ ,‬מעווה את פניה‬
‫ירי פוצעים את אוזני‪ ,‬הרעשה כבדה מכה ממערכת ההגברה‬ ‫בקשיחות‪ ,‬חובשת כומתה‪ ,‬מצדיעה לעצמה ועיניי מטפסות‬
‫ואחותי מתמוטטת עם שאר החיילים בשורה‪ .‬נפלה במילוי‬ ‫ויורדות‪ ,‬בוחנות את טפיפות הרגליים‪ ,‬את המקצב הצבאי אך‬
‫תפקידה‪ .‬בלי שאמרה מילה‪ ,‬בלי תנועות ייחודיות‪ ,‬כך סתם‬ ‫בעיקר משתאות אל מול הכוכב הנולד בביתנו‪ .‬הכוכב שישן‬
‫עלתה לבמה לעשר שניות וסיימה את תפקידה מהר‪ ,‬מהר מדי‪.‬‬ ‫בחדר הסמוך לי‪ ,‬הנושא את אותו שם משפחתי ובן לאותם‬
‫מאות שעות חזרה נגדעו באיבן‪ ,‬הילת הכוכבים כבתה ברגע‬ ‫הורים ממש‪ .‬לבי התרחב ורוחי התרוממה‪ ,‬אחותי היא שחקנית‬
‫וגעש ציפייתנו המתפקע מעומסו נהרג בטרם עת עם נפילתה‬
‫הדרמטית‪-‬פתאומית של שחקנית הבית שלנו שהתמסרה‬ ‫ראשית בהצגה‪.‬‬
‫הבית רחש ורגש והביקורת הגלויה על ההיעדרויות התכופות‬
‫בדבקות לתפקיד הזוטר‪.‬‬ ‫של אחותי מעבודות הבית התחלפו באחת לגל ציפיות גדול‪,‬‬

‫זרעים ‪ -‬עלון תנועת בני עקיבא בישראל | כסלו תשע"ב ‪11‬‬