Page 8 - זרעים - חשוון תשע"ב
P. 8
קדש חייך
קדושה מתוך מעורבות
שבתותי תשמֹרו” .לאמור -יש חובה לאדם יהודי להתחבר אל מאת :הרב בני לאו
הזמן המקודש שהוא מחוזו של האלוקים .רש”י מסביר מיד,
שבקונפליקט בין ההורים לבין האל ידו של האחרון על העליונה: פעמים רבות התורה מבקשת מאיתנו להתקדש“ .קדושים תהיו”,
“סמך שמירת שבת למורא אב ,לומר אף על פי שהזהרתיך על “ואנשי קודש תהיו לי” .הציווי להתקדש מעורר מיד תחושה של
מורא אב ,אם יאמר לך חלל את השבת אל תשמע לו ,וכן בשאר גובה .בשפה דתית “להיות קדוש” פירושו להיות נבדל .בדרך
כלל אנו מדמים את הקדושים כמופרשים ונבדלים מעולם של
כל המצוות” עשייה ומחוברים אל מחוזות רוחניים ואלוהיים .אולם קריאה
כשם שהיחיד מצווה להתנהל בקדושה ללא ניתוק ממעגלי זהירה בתורה מלמדת שהתורה תובעת מאיתנו את ההפך .להיות
החברה ,כך החברה (ובראשה המשפחה) מחויבת לכבד את “קדוש” על פי התורה מחייב להיות מחובר לסביבה האנושית
עולמו הרוחני של האדם המבקש להתקשר אל מחוזות הקודש. ולהתנהל בדרך הישר והטוב .האדם הנבדל מחברת בני אדם
שמחובר לאלוקיו לא יוכל לעולם לממש את חזון התורה המצווה
אנו מצווים לפלס דרך שמאפשרת להתקדש בלי להתנתק. “קדושים תהיו” .הרב קלונימוס (מגדולי ראשוני חסידות פולין)
אם נציץ לפרשה נוספת בתורה נראה את אותה תופעה .פרשת עמד בפירושו “מאור ושמש” על המבנה המיוחד של הפסוק
“משפטים” בספר שמות באה מיד לאחר השגב הנורא של מעמד הפותח את פרשת קדושיםַּ “ :ד ֵּבר ֶאל ָּכל ֲע ַדת ְּב ֵני ִי ְׂש ָר ֵאל ְוָא ַמ ְר ָּת
הר סיני .הפרשה מתחילה ב-ו’ החיבור“ :ואלה המשפטים אשר
ֲא ֵל ֶהם ְקדִֹׁשים ִּת ְהיּו ִּכי ָקדֹוׁש ֲא ִני ה’ ֱאֹל ֵהי ֶכם”.
תשים לפניהם”. הציווי הוא “אל כל עדת בני ישראל” .אין הוראה ליחיד להיות
ו’ החיבור שבין מעמד הר סיני לבין פרשת משפטים מורה לנו קדוש ,כי אין קדוש אלא הקדוש ברוך הוא .אותם נזירים מתבודדים
לראות את כל פרטי ההלכות המנויות בפרשה כחלק מהשגב של השואפים אל הקודש אינם יוצרים חברה של קדושים...“ :
קבלת התורה .משמעות החיבור הזה הוא שדתיות יהודית אינה שהאדם ירצה להתבודד להיות ביחיד ,ויסבור שעל ידי זה יזכה
חוויה של “רואים קולות” בשמים אלא שומעים למצוקות שבארץ. לקדושה העליונה? תלמוד לומר‘ :כי קדוש אני’ -קדושתי למעלה
הדרישה של התורה לבניית חברה של צדק ורגישות אינה חיצונית מקדושתכם’ (כלומר )-שאין זה אלא בהבורא לבדו שהוא יחיד
לעולמו של עובד ה’ אלא היא חלק מרכזי ממנו .להשקפתה של ומיוחד .אבל אם האדם ירצה להמשיך עליו קדושת הבורא ברוך
תורה לא תיתכן מציאות שבה אדם יתפלל בשעת הבוקר ואחר כך
“יחתוך” מכוניות העומדות בפקק .אי אפשר לדמיין אדם הלומד הוא אי אפשר אלא בהקהל יחד.
דף יומי ומעלים ִמסים .בלתי הגיוני לחשוב על אדם המקפיד כל עדת בני ישראל מצווה להתנהל בקדושה ,וכנימוק לציווי
שלא ליהנות מן העולם ללא ברכה ,אך מנאץ ומגדף את שכניו קובעת התורה “כי קדוש ,אני ה’” .כל החברה הישראלית עומדת
ללא הרף .הדתיות של התורה חייבת להיות מתורגמת לפרשת כנגד ה’ שהוא אחד .בנושא הקדושה לא מעמידים אחד כנגד
משפטים“ .אנשי קודש תהיון לי” אינו רק בשאלות של כשרות אחד .אין אדם שיכול להיות “קדוש” ,כי רק הבורא שהוא יחיד
הבשר ,אלא גם בשאלות של כשרות החברה .יש איזו חלוקה מוזרה בעולמו נחשב לקדוש .אדם שירצה להתנהל בקדושה יהיה חייב
בחברה הישראלית בין העיסוק בענייני צדק חברתי ולאומיות, להתקשר לחברה ,ורק בקבוצה שלמה יוכל לחולל חיי קדושה.
כאילו הלאומי אינו יכול להתעסק בשאלות הצדק ואנשי הצדק זהו אולי הלוז של התפיסה היהודית את מושג הדת .להיות דתי
החברתי חייבים להיות מזוהים עם מגמות אוניברסליות ואולי משמעותו להיות מחובר אל כל החברה ,ולפעול איתה ומתוכה כדי
אף פוסט-ציוניות .כשמעלים שאלות של נגישות לנכים ,יחס לחולל את הקדושה בחיים .ההתבודדות כאמצעי להתקדשות אינה
המדינה לעובדים זרים ,תנאי העסקה ועוד נושאי צדק חברתי אלא בריחה מאחריות .צו התורה הוא להתקדש בסביבת חיים.
מקבלים משוב צונן עם תואר מקדים של “יפי נפש” .אבל זו טעות הסביבה המידית של כל אדם היא המשפחה ולכן פותחת פרשת
עמוקה .מי שנאבק על ארץ ישראל שהיא מקומה של שכינה צריך “קדושים” בהוראה לשמירת המבנה ההיררכי של אב ואם כראשי
להיאבק באותה מידה על ניקיונה החברתי של הארץ כדי שהיא הבית ,וחובת היראה מהם“ :איש אמו ואביו תיראו” .ההיררכיה
תוכל לשאת את הקודש פנימה .שהרי כידוע ארץ ישראל אינה במערכת המשפחתית היא הבסיס הראשון ליצירת חברה .הרצון
יכולה לשאת את הדם הנשפך עליה .הגלות אינה באה אלא בגלל להיות “קדוש” אינו משחרר מאחריות כלפי המערכת החברתית
התעלמות מפרטי ההלכות של פרשת משפטים ושכמותה .יש הגרעינית שבה אני פועל -המשפחה .לא אחת אנו שומעים
לנו אינטרס לאומי ודתי להיות מובילים בתחומי הצדק החברתי על אנשים המבקשים להתקרב אל הקודש ומקריבים על מזבח
ההשתוקקות הזאת את המשפחה .התורה מבקשת התנהלות
ולא רק בענייני הצדקה. אחרת .שמירת הגרעין החברתי של המשפחה היא היסוד הראשון
גם הגדרת המצווה של “קידוש ה’” מתבארת באותו אופן (בבלי בצו של “קדושים תהיו” .אמנם בה בעת לאותה חובת התחברות
יומא פו ע”א) ‘ואהבת את ה’ אלוהיך’ -שיהא שם שמים מתאהב למשפחה ממשיכה התורה ואומרת בסיום אותו פסוק“ :ואת
על ידך ,שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ,ויהא משאו
ומתנו בנחת עם הבריות ,מה הבריות אומרות עליו -אשרי אביו
זרעים -עלון תנועת בני עקיבא בישראל | חשון תשע"ב 8
