Page 7 - זרעים - חשוון תשע"ב
P. 7
פרויקט מיוחד
חרדת קודש -הזמנה לשיח
הקריאה לקדושה אל מול הרצון של אדם “לחיות את חייו”? מאת :רועי זמיר
יתרה מזו ,כשאנו מנסים לפזר את הקדושה על כל שדרות החיים,
להרחיב את גבולה ,אנחנו עלולים גם לרוקן אותה מתוכן .ישעיה השנה בחרה תנועת בני עקיבא לעסוק בחודש
בחזון חד-פעמי ומפעים רואה את המלאכים בהיכל אומרים הארגון בנושא הקדושה ,לאור הסיסמה “קדש
“קדוש ,קדוש ,קדוש” ,אבל מה מן העוצמות הללו מגיע לקדושה חייך” ,ואולי זה דווקא הזמן להעלות על פני
של מנחה בכ”ח בחשוון? האם איננו שוחקים את עוצמתה של
הקדושה בכך שאנחנו משתמשים בה יותר מדי ומדברים עליה השטח כמה שאלות ,דווקא סביב הקשיים
יותר מדי? אולי צריך להשיב את הקדושה אל העולם האינטימי של שהקריאה הזו מעלה .ניסיתי להעלות על
האדם ולא להשתמש בה כסיסמה וקריאה שאנו קוראים בראש הכתב כקריאה לדיון כמה חרדות מפני העיסוק
חוצות? בשל השימוש הרב נתפס לא פעם השיח על הקדושה
בקרב צעירים רבים כצביעות ,כאמירות שנאמרות מן השפה בנושא הקדושה
ולחוץ ואין להן כיסוי ,ולפעמים אפילו סוג של מניפולציה ,הם כבר
אינם נותנים אמון בחוויית הקדושה של המחנכים ושל הממסד. אנחנו מרבים לומר שהקדושה צריכה לחלחל לכל שדרות החיים,
תוצר נוסף ומורכב של השיח על הקדושה הוא השיפוטיות להופיע בכל מקום ,בתפיסה הציונית-דתית הקלאסית צריך גם
שנגזרת ממנה .זה מתחיל במרחב האישי -כאשר אדם צריך כל “לקדש את החומר” .על פניו לעתים זו נראית הקלה שמאפשרת
הזמן למדוד את עצמו אל מול מושגים של קדושה ,של נבדלות, יחס חיובי גם לחיי החול ,אך למעשה זו דרישה קיצונית וקשה
של רוממות הוא חייב להכניס את עצמו למערכת מתמדת של מאוד ,היא תובעת את כל תחומי החיים ולפעמים יש מי שיש
בחינה עצמית שעלולה לגלוש לתחושת מחנק ,או עצבנות רבה. לו תחושה שלא נשאר לו מקום לעצמו .במקום ששרים “קדש
אבל הבעיה החריפה יותר מתעוררת כאשר הסביבה שלו מתחילה חייך” אינך יכול לשיר “סתם יום של חול” ,אין סתם (וגם אין
לבחון ולשפוט את קדושתו ,כי הקדושה היא גם “קדושת המחנה”. חול) ,הכול צריך להיות תכליתי ,הכל מוכוון מטרה .חשבתם פעם
הקדושה הופכת להיות סרגל ,חלק מהטרמינולוגיה של הביקורת איזה משקל זה מניח על הכתפיים? הרב קוק כותב ש”האנשים
שהסביבה משמיעה עליו ,צניעותו של אדם ואורח חייו נמדדים הגדולים באים להמבוקשים היותר קטנים בדרכים של גדלות” -זה
לא רק על ידו ,מתוך רגשי הקודש האישיים שלו ,אלא גם מתוך משפט אדיר ,מלא עוצמה מצד אחד ,אך מן הצד השני לפעמים
דרישת הקדושה הקולקטיבית שמטבע הדברים אין לה אלא מה אתה רוצה לעשות דברים קטנים בקטנות -לאכול גלידה ,לגרד
שעיניה רואות .האם יש מקום לסובלנות כשהיא עומדת אל מול בגב ,סתם לישון“ .קדושה אני מבקש” היו מילותיו של הרב
הקדושה? האם אל מול עוצמת תביעתה הבלתי מתפשרת של נריה על ערש דווי .זו אמירה מדהימה ,אך איך יכול להכיל אותה
הקדושה להתמסרות מלאה יש מקום לקבל גם מי שמעוניין מי שמתחשק לו עכשיו מנה פלאפל .הדרישה הזו יכולה להביא
לשלושה מצבים :האחד הוא שאדם אכן יחיה כך את חייו ,השני
בקדושה למחצה ,לשליש או לרביע? שהוא לא יחיה כך ,אך כל חייו יחוש ייסורי מצפון על העובדה
אין ספק שהקדושה היא אבן יסוד בתפיסת העולם היהודית, שהוא פשוט חי ,והשלישי הוא שאדם פשוט יגיד “איני רוצה את
זה ,עזבו אותי ,תנו לחיות חיים נורמליים וטבעיים” .היכן עומדת
דווקא בשל כך היא מצריכה דיון מעמיק.
רוצה להצטרף לרשימת תפוצה של בני עקיבא ולקבל מכתבים,
עדכונים וחומרי הדרכה היישר לדוא"ל שלך?!
כל שעליך לעשות הוא לשלוח את כתובת הדוא"ל שלך ל:
top@bneiakiva.org.il
נא לציין שם מלא ,תפקיד ,מחוז
זרעים -עלון תנועת בני עקיבא בישראל | חשון תשע"ב 7