Page 5 - זרעים-גליון תשרי תשפ"ד-סוכות- ספטמבר 23
P. 5
ללמוד לבגרות מעבודות שאחרים כבר לצערנו כן נדחקת לקרן זווית. צילום :יעל אילן | באדיבות פרשה ואישה
כתבו ומשאלות שאחרים כבר ענו עליהן. "כאן הייתי מציעה לעשות מה שאני זוכה
היום התפקיד של המורה הוא לחבר לעשות עם האיש שלי :חברותא .אנחנו
באהבה .לחבר לטקסט מסוים ,לנרטיב של לא הולכים לישון בלעדיה .נשב ונלמד
עם ,לשפה .כל המורים הם מורים לחיבור.
"יש לנו ישיבה לנושרים ,אבני קודש. אנשים מדברים על תפילה ועל התבודדות ,אבל
מגיעים אליה תלמידים שעפו מכל כדי לשפוך את הלב באמת אני צריכה למלא
הישיבות .כשאני שואלת את התלמידים
מה הם זוכרים ממורה מסוים ,התשובות אותו במילים לא מתוך הארסנל שלי אלא ממקום
הן אחת משתיים :או 'את המילה האיומה הרבה יותר גבוה .אז אני יכולה לעשות את מה
שהוא אמר לי' או 'את המילה האוהבת שרבי נחמן אומר ,להפוך את התורה לתפילה
שעזרה לי לשרוד' .זה אף פעם לא מה
הוא לימד .התורה מלמדת אותנו להביט משהו ביחד כדי שהאוויר שלנו פתאום
יתרכך ,פתאום ייכנסו מילים שהן לא שלי
בפנים של מישהו אחר ,להיות איתו". ולא שלו אלא מילים קדושות שמתחזקות
איך נדע שאנחנו במקום טוב מבחינת
את הקידושין שלנו".
הקשר שלנו לתורה?
"כשאני מדברת עם נערות באולפנות מה אימא הייתה אומרת
ובתיכונים אני אומרת :איך תדעי שאת
מכורה לסלולרי? אם את משוחחת עם זה לא קל.
חברה והטלפון כל הזמן קופץ וקורא לך, "נכון .אבל הכול תלוי בגישה .אדם צריך
זו פשוט המציאות ,את לא מכורה .אבל לשאול את עצמו מדי בוקר 'איך אני
אם כשאת במסך בכל רגע בן אדם מפריע יוצא לעולם כשאני חי את התורה באמת,
לך ,אז את מכורה. באיברים שלי ובחשיבה שלי?'
"השאלה היא מי מפריע למי .אם העבודה "הגעגוע הזה לחיים של תורה הוא מה
והטרדות מפריעות לי כשאני מדברת פנים שצריך .הכי נורא לחשוב שהתורה שייכת
אל פנים או שהאנשים מפריעים לי כשאני לבית המדרש ושהעבודה מנותקת ממנה.
במסך .השאלה היא עד כמה אנחנו אנשי
פנים .התורה מצווה אותנו על יחס לחבר,
'מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך',
זאת כל התורה כולה .הכול זה בן אדם
לחברו".
לסיכום הריאיון אני מבקש מהרבנית
לברך את חברי בני עקיבא לרגל החג.
"אני רוצה לברך את בני עקיבא שיהיו
יש רק שני סוגים של ספרים שמודפסים חוקי חיים' ,כמה אנחנו מבקשים חוכמת
בפורמט ענק :ספרי ילדים וספרי תלמוד. חיים ,זה הדבר הכי נחוץ בעולם .אנחנו
כי יותר משחשוב מה שכתוב בהם ,חשוב
שיושבים לצד מישהו אחר כשקוראים בהם צריכים להתפלל על זה".
ומה בפועל את מייעצת למי ששואל
תנועה .העם הזה נמצא בתקיעה גדולה, כשיש תודעה של בן תורה או של בת
אנחנו לא זזים לא לכאן ולא לכאן .אנחנו תורה ,מבינים שמדובר בקשר דם ,כמו בת אותך?
צריכים מישהו כמו עקיבא ,שאנחנו בניו, ואימא .את לא מדברת עם אימא כל היום "חז"ל מספרים שאחת מהשאלות
שכמו בימי הקרע הכי גדול שהיה אחרי בטלפון ,אבל תמיד תישארי הבת שלה. ששואלים את האדם כשהוא עולה
חורבן בית שני יגרום לנו לנוע קדימה, כשיש התלבטויות את שואלת את עצמך לשמיים היא אם קבע עיתים לתורה.
לתורה שבעל פה ,של ויכוח מקודש ,של צריכים לקבוע עיתים ללימוד ,לגנוב כמה
מה אימא הייתה אומרת עכשיו. דקות ביום שבהן פותחים ספר ,לא משנה
פנייה פנים בפנים. "אנחנו נושאים איתנו מטען גנטי ,נרצה איזה' .אין אדם לומד תורה אלא במקום
"אני מטילה משא כבד על הנוער כי אני או לא נרצה ,ולפעמים כל מה שצריך זה שליבו חפץ' ,ואין לימוד שלא מרכך ולא
מאמינה בו בכל מאודי ,שיצליח לברוא להיזכר לאן אנחנו שייכים .כמה מילים
תנועה בצנטריפוגה הזו שאנחנו לכודים מאהיב .זה משנה חיים ,באמת.
בה .אני מייחלת שתנועת בני עקיבא ממנה כבר מדליקות אותנו". "אנשים מדברים על תפילה ועל
היקרה תברא את התנועה הזו ושהזרעים ומה התפקיד של המחנך בהאהבת התורה התבודדות ,אבל כדי לשפוך את הלב
באמת אני צריכה למלא אותו במילים לא
יפרחו ותימלא הארץ אותם". על חניכיו? מתוך הארסנל שלי אלא ממקום הרבה
"לא צריך את המחנך כדי ללמוד .אפשר יותר גבוה .אז אני יכולה לעשות את
מה שרבי נחמן אומר ,להפוך את התורה
לתפילה .כשנמצאים בזוגיות ובהורות זה
מאתגר אפילו יותר :את באה מהעבודה
תשושה ,הילדים מחכים בבית ,והתורה
תשרי תשפ״ד 5
