Page 7 - זרעים - שבט תשע"ז

‫שבט תשע"ז ‪ .‬פברואר ‪2017‬‬

‫את כל האזרחים (היהודים) בחרם דרבנו גרשום ובאיסור‬ ‫היכן עובר הגבול בין חידוש מותר‪ ,‬רצוי ומבורך לחידוש‬
‫ביגמיה‪ ,‬וכך היה חרם דרבנו גרשום לאיסור מוחלט על‬ ‫הרסני ואסור‪ ,‬בחרו הקנאים לדבר ה' לטעון שכל חדש‬
‫אסור‪ ,‬ולפעמים נלחמו גם בחידושים מותרים ורצויים‬
‫כל בית ישראל‪.‬‬ ‫בשל החשש ממדרון חלקלק ומכניעה לרפורמה‪ .‬אלא‬
‫דוגמה שלישית‪ :‬סידור התפילה שלנו הוא חלון ראווה‬ ‫שיכול אדם להיות קנאי שבקנאים ולא יוכל להפריך את‬
‫שבו מוצגות זו לצד זו תרומותיהם של בני כל הדורות‬ ‫האמת הפשוטה‪ ,‬שההלכה מטבעה מצויה בהתחדשות‬
‫להתפתחותו‪ .‬קריאת שמע – מצוותה מן התורה‪ .‬תפילת‬
‫העמידה נסדרה על ידי אנשי כנסת הגדולה‪ ,‬והחובה‬ ‫הכרחית ומתמדת‪.‬‬
‫להתפלל שלוש תפילות ביום נקבעה רק אחרי החורבן‪.‬‬
‫פסוקי דזמרה ותחנונים ופיוטים רבים צורפו לסידור רק‬ ‫נעיין בדוגמאות מספר‪ .‬חז"ל הוסיפו על חגי התורה‬
‫בתקופת התלמוד ואחריה‪ ,‬בימי הגאונים והראשונים‪.‬‬ ‫שני מועדי שמחה‪ ,‬חנוכה ופורים‪ ,‬וארבעה ימי תענית‬
‫קבלת שבת הומצאה רק בימי המקובלים בצפת‪ ,‬במאה‬ ‫ואבל על החורבן – מועדים הטעונים במצוות ובמנהגים‬
‫ה‪ ,16-‬והפיוט 'לכה דודי' חובר רק אז‪ .‬התפילה לשלום‬ ‫מרובים‪ .‬גם בדורות מאוחרים להם נוספו ימי מועד וזיכרון‬
‫שנקבעו על ידי כל מיני קהילות להודיה על נס ולאבל על‬
‫המדינה היא הצעירה מכולן‪.‬‬ ‫אסונות‪ .‬בדור האחרון נוצר צורך לקבוע ארבעה מועדים‬
‫שלבי התפתחות הסידור קובעים את מידת החיוב של‬ ‫חדשים‪ :‬את יום הזיכרון לשואה ולגבורה‪ ,‬את יום הזיכרון‬
‫התפילות‪ :‬קריאת שמע היא דאורייתא‪ ,‬תפילת העמידה‬ ‫לחללי צה"ל‪ ,‬את יום העצמאות ואת יום ירושלים‪ .‬ההלל‬
‫היא מדרבנן והתפילות המאוחרות הן רק ברמת מנהג‪.‬‬ ‫של יום העצמאות ויום ירושלים נדחו על ידי פוסקים‬
‫מבחינת תודעת המתפללים‪' ,‬כל נדרי'‪ ,‬שמוצאו מימי‬ ‫חרדים משתי סיבות‪ :‬הביקורת על המדינה הציונית‪-‬‬
‫הגאונים‪' ,‬הזכרת נשמות'‪ ,‬שהיא מימי הראשונים‪ ,‬או‬ ‫חילונית גרמה להם לערער על שמחת יום העצמאות‬
‫'קבלת שבת' מתקופת האחרונים מרגשות ויקרות ללבנו‬ ‫ויום ירושלים‪ ,‬והחשש מפני חידושים גרם להם להתנגד‬
‫גם לקביעת ימי הזיכרון והאבל‪ ,‬ואפילו לזיכרון השואה‪,‬‬
‫במידה שאינה נופלת מתפילות החובה העיקריות‪.‬‬
‫שאינה עניין ציוני דווקא‪.‬‬
‫כל אימת שמתחדש במציאות דבר‪ ,‬חכמי ההלכה‬ ‫מאחר שאין סמכות רשמית אחת המקובלת על כל‬
‫מחויבים ליצור את תמונת ההלכה ההולמת אותו‪ ,‬אם זו‬ ‫עם ישראל כפי שהיה בימי הסנהדרין וכפי שקיווה‬
‫הקמת מדינת ישראל‪ ,‬אם המצאות טכנולוגיות חדישות‪,‬‬ ‫הרב קוק שהייתה הרבנות הראשית‪ ,‬מנהגים שונים‬
‫אם מהפכה תרבותית וחברתית כדוגמת השינוי במקומן‬ ‫מתקיימים זה לצד זה‪ .‬הללו אומרים הלל שלם‬
‫של הנשים בציבור‪ .‬לא בשמים היא‪ ,‬וגם לו יצאה בת קול‬ ‫בברכה‪ ,‬הללו אומרים חצי הלל והללו אינם‬
‫ופסקה מה לעשות לא היו החכמים מחויבים לשמוע‬ ‫מכירים ביום העצמאות כלל‪ .‬יידרשו עוד שנים‬
‫לה‪ .‬עליהם לדון בשאלות ולגבש עמדה על פי רוחב‬ ‫עד שיתברר כיצד התקבלה ההלכה בציבור;‬
‫ידיעותיהם ועומק הבנתם‪ ,‬ואם הם מגיעים למסקנות‬ ‫כפי שמסופר בגמרא על מחלוקות בית שמאי‬
‫חלוקות הם רשאים ואף מחויבים לנהוג כדעתם ולהורותה‬ ‫ובית הלל‪ ,‬שנחלקו שנים רבות עד שיצאה בת‬
‫לתלמידיהם גם אם תיווצר מחלוקת – ותישאר למשך‬ ‫קול והכריזה כמי ההלכה‪ ,‬וכפי שקרה וקורה‬
‫במחלוקות אין‪-‬ספור בכל הדורות שמימיהם ועד‬
‫זמן עד אשר תגיע להכרעה‪.‬‬
‫חידושים מעולם לא התקבלו בקלות‪ .‬גם בימים‬ ‫ימינו‪.‬‬
‫שהסנהדרין הייתה הסמכות הקובעת היו מחלוקות‬
‫עזות בין החכמים‪ ,‬ובוודאי לאחר מכן‪ .‬תקופה של ריבוי‬ ‫דוגמה אחרת לחידוש ניקח מסדר נשים‪ .‬על פי התורה‬
‫חידושים ומחלוקות היא תקופה של מבוכה להדיוטות‬ ‫מותר לאדם לשאת כמה נשים; כך נהגו האבות והמלכים‬
‫כמונו‪ ,‬הנושאים עיניהם אל מוריהם ואל רבותיהם‬ ‫בימי התנ"ך‪ ,‬וכך נהגו בחלק מעדות ישראל עד הדורות‬
‫האחרונים‪ .‬בתקופת הראשונים‪ ,‬לפני כאלף שנים‪ ,‬תיקן‬
‫ומצפים מהם להכרעה ברורה‪.‬‬ ‫רבנו גרשום מאור הגולה תקנה חדשה באשכנז האוסרת‬
‫בעת הזאת מוטלות עלינו שתי משימות עיקריות‪.‬‬ ‫על נישואים ליותר מאישה אחת‪ ,‬ותקנה זו ידועה בשמה‬
‫האחת‪ ,‬למצוא את החכם‪ ,‬את הקהילה או את בית‬ ‫'חרם דרבנו גרשום'‪ .‬היום‪ ,‬בעולם שבו תרבות המערב‬
‫המדרש שנוכל להשתלב בהם ולקבל תשובות‬ ‫מניחה את הביגמיה כאיסור פשוט‪ ,‬תקנה זו נראית‬
‫המתאימות לתפיסת עולמנו‪ .‬זוהי הדרך לממש את עצת‬ ‫מובנת וטבעית‪ ,‬אך בזמנה היו חכמים שהתנגדו לה גם‬
‫חכמים 'עשה לך רב'‪ .‬המשימה האחרת היא להיזהר‬ ‫מנימוקים הלכתיים‪ ,‬כגון שהיא ממעטת פרייה ורבייה‪.‬‬
‫בכבוד חכמים‪ ,‬ובעיקר בכבודם של מי שדעותיהם אינן‬ ‫איך אפשר לאסור על אדם לשאת אישה נוספת ולהימנע‬
‫כדעתנו וכדעת רבותינו‪ ,‬שהרי בית הלל זכו שנפסקה‬ ‫מלקיים בכך מצווה? ואמנם התקנה המקורית הוגבלה‬
‫הלכה כמותם דווקא מפני שנוחים וענוותנים היו ושנו את‬ ‫בזמן ובהיקף‪ ,‬ובחלק מתפוצות ישראל לא התקבלה כלל‪.‬‬
‫במקרה הזה דווקא כוחה של הרבנות הראשית במדינת‬
‫דברי בית שמאי קודם לדבריהם‪.‬‬ ‫ישראל הכריע את הכף הכרעה סופית‪ :‬תקנות הרבנות‬
‫הראשית בשנת תש"י‪ ,‬שנתיים אחרי קום המדינה‪ ,‬חייבו‬

‫��������������������������������������������������������������������������������������������������������������������� ‪///////////////////////////////// 7‬‬