Page 10 - זרעים - שבט תשע"ז
P. 10
בחברון ,ולכן אין פה קליטה של זוגות צעירים .מי שמסתכל במפת הארץ ולכן האידאלים ההם קטנו לטובת הנוחות האישית ופינו מקום גם לטובת
רואה שיש אזורים ריקים שמצפים להתיישבות .הממשלה אינה מאשרת אידאלים אחרים ,כמו השתלבות במערכות השולטות במדינה".
את מרוצה מאופן העיסוק בעניין? בנייה ,אין שום תנופת בנייה יהודית וזה הגורם העיקרי לעליית מחירי
"נראה לי שהמגזר הדתי לא מתעסק מספיק בהתיישבות .צריך להגביר הדיור ולריסוק שכבות נרחבות באוכלוסייה .זה מוכרח להשתנות .אם
אנחנו מאמינים שקיבלנו את ארץ ישראל לעם ישראל ,צריך להאמין שזה את המודעות ,אם כי ברור שיש קבוצות באוכלוסייה שההתיישבות היא
בראש מעייניהן .הייתי רוצה להגביר את המודעות לחשיבות של חברון, רעיון מעשי".
שאנשים ידעו יותר על העיר הזאת; אני מגלה לאחרונה שלא רבים יודעים הציונות הדתית חזקה בתחום ההתיישבות?
"אני מגדיר התיישבות כהקמת יישוב מאפס במקום שיש בו ערך לאומי .מתי ואיך שוחררה חברון .כמו כן השמאל מדבר על 'גושי התיישבות',
בעיניי הציונות הדתית מובילה בתחום ההתיישבות ,וזה בא לידי ביטוי גם וחברון – שהיא אולי העיר הקדושה המשמעותית ביותר לעם היהודי אחרי
בכך שמזכ"ל בני עקיבא הוא איש התיישבות חלוצית שגר באחת הנקודות ירושלים – בכלל לא עומדת על הפרק".
"התיישבות ביהודה ושומרון חייבת להיות בשיתוף ִעם עם ישראל, הקשות של גוש עציון והר חברון.
"לצד זה יש לי גם ביקורת כלפי התנועה ,שבה אני מזהה נטייה להפחית אחרת זה לא יעבוד" ,אומר יאיר שחל ,מזכ"ל התנועה" .החיבור לקרקע
בשימת דגש על החשיבה הלאומית של התיישבות כרעיון מרכזי המוביל משמעותי ,ולכן בחרנו לגור בכרמי צור .במשך שלושה חודשים גרנו במרכז
את התנועה .אני מצפה שבני עקיבא תרים בגאון את הדגל של ארץ ישראל שפירא ,אבל כאשר שמענו שיש אישור להתיישב בגוש עציון ושצריך
במקביל לדגלים אחרים ,כמו אחדות עם ישראל ,קליטת עלייה והדגל לחזק את המקום ,עלינו ליישוב עם עוד ארבע משפחות חברים".
"בשנים האחרונות אנחנו מוציאים את הנוער החינוכי-חברתי .זה לא אומר שהתנועה הפסיקה
שלנו לטיולים בנקודות התיישבות ,וגם בט"ו לפעול בעניין ,היא בהחלט פועלת ,אבל היא אינה
בשבט נטייל ביהודה ושומרון .עניין ההתיישבות מניפה את הדגל ולא מדגישה את הערך הלאומי-
קולע להרבה כיוונים גם בהקמת יישובים ,בשיח, אידאולוגי של ההתיישבות.
בהוצאות טיולים ובהיכרות עם היישובים. "בקריאת המליאה שלא לעלות לעמונה
המועצות הקימו מרכזי מבקרים כדי לחשוף את כתבתי מכתב לחברי המליאה הארצית והבעתי
העשייה שלהן בשטח ,ואני חושב שאנחנו מרכז בו את התנגדותי להחלטה .אני מעריך את הדאגה
המבקרים הגדול ביותר בישראל – מטיילים לתנועה ,אבל אם היינו דואגים וחוששים לא היינו
בבקעה ,צועדים בארץ .כשאני צועד בארץ ישראל הולכים לסבסטיה .ברגע שאנחנו לא מקבלים
ומטייל בה אני מכבד את הארץ ,ואת האהבה לארץ יאיר שחל" :צריך להבחין בין אחריות אנחנו מפנים את הזירה לכוחות רדיקליים
נהפוך גם להתיישבות". התיישבות לדרכי מאבק על הרבה יותר; איפה האחריות שלנו כלפי המפעל?
התיישבות .צריך לקום ,להקים כלפי העתיד? לכן אנחנו כתנועה צריכים להוביל
ומה בנוגע לביקורת שנשמעה על התנועה את העניין ולקבל אחריות ,וזהו אחד מאתגרי
בעניין עמונה?
יישובים ולבנות אותם .מדינת "צריך להבחין בין התיישבות לדרכי מאבק על
השעה המהותיים ביותר".
התיישבות .צריך לקום ,להקים יישובים ולבנות ישראל צריכה לקדם זאת האם יש לך עוד חזון הנוגע להתיישבות?
אותם .מדינת ישראל צריכה לקדם זאת ואנחנו ואנחנו צריכים להיות השליחים "אני חושב שיש מקום להגשמת רעיונות
צריכים להיות השליחים שלה ולעזור לה בהקמת שלה ולעזור לה בהקמת התיישבות מגוונים :כפרי סטודנטים ,כפרי אמנים,
יישובים .כאשר יש מאבק עם המדינה אנחנו כפרים אקולוגיים ,יישובים מעורבים .יש הרבה
במקום אחר ,וצריך לזכור את כללי המאבק ,כי יישובים .כאשר יש מאבק עם יזמות וצריך לפתוח את השורות למגוון רחב של
אנחנו נאבקים בתוך המשפחה .סוגיית הביקורת המדינה אנחנו במקום אחר, אפשרויות שיתאימו לכל סוגי האוכלוסיות ,וזה
והתמיכה על עמדתי בסוגית דרך המאבק על וצריך לזכור את כללי המאבק, בעיניי מה שיוביל את הדור הבא קדימה ,לעשיית
עמונה היא לא סוגיה של התיישבות ,אלא מה כי אנחנו נאבקים בתוך קהילה לאומית ,ציונית ,יהודית והתיישבותית".
קורה כשההתיישבות מתנגשת במדינה ומה המשפחה" להגביר את המודעות
גבולות המאבק ואופי המאבק הראוי על ארץ
ישראל". נריה ארנון ,בתו של נעם ארנון ,שימשה בעבר
אתה חושב שההתיישבות השתנתה לאורך השנים? לצד אביה בתפקיד עוזרת דובר היישוב היהודי בחברון וכעת היא עובדת
"יש שינוי במורכבות של הקמת יישוב .היום מסובך הרבה יותר מבעבר באתר האינטרנט NRGומתגוררת ביישוב ראש צורים .בין העולמות
נריה מזהה את אידאל ההתיישבות הקיים ועומדת על השינויים שעבר להקים יישוב בכל חלקי הארץ .אני לא מרוצה מקצב ההתיישבות במדינת
לאורך השנים" .מטבע הדברים אידאל ההתיישבות השתנה .הדור ישראל ופועל להקים יישוב חדש מטעם התנועה .אני לא יכול לספור כמה
שלנו נולד למציאות שבה היישובים כבר קיימים ועומדים ,ופחות צריך אנשים היום פועלים באידאל התיישבותי ,אבל בטוח שבכל מקום שירצו
להילחם עליהם .בכלל ,המציאות היום נוחה הרבה יותר משהייתה פעם להקים נקודת יישוב נמצא את האנשים ואת הקהילה שיבואו לעשות זאת".
אלישיב רייכנר" :בכלל ,הייתי שמח אם יותר דתיים-לאומיים היו מכניסים במכלול קרדיט :יאיר קלייטמן
השיקולים לקביעת מקום מגוריהם גם מרכיב אידאולוגי ,ושואלים את עצמם לא
רק איפה הכי זול ,נוח ונעים לגור ,אלא גם איפה חשוב לגור"
//////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////// 10 //////////////////////////////