Page 24 - זרעים - שבט תשע"ז

‫ובנו בתים וישבו‬
‫מיכאל מואטי‪ ,‬רכז מחוז שרון–שומרון‪ ,‬משתף‬
‫במחשבות בעקבות פינוי עמונה ויום השנה‬
‫להירצחה של דפנה מאיר הי"ד‪ ,‬אחותו המאומצת‬

‫ו' בשבט תשע"ז‪ .‬איזה תאריך קשה ועצוב‪ .‬יום מר ונמהר שבו חווינו הקיצוניים האלה אני מוצא גורם אחד חזק ומחבר‪ .‬גורם ששייך לעבר‪,‬‬

‫אבל יותר מזה צופה לעתיד‪.‬‬ ‫שתי חוויות מטלטלות; אולי מקבילות‪ ,‬אולי מצטלבות‪.‬‬

‫היסוד של עמונה אינו ההר‪ ,‬נוף המולדת או החשיבות האסטרטגית‪.‬‬ ‫ביום זה הושלם פינוי עמונה‪ .‬זה היה פינוי קשה וכואב‪ ,‬ולא רק‬

‫בגלל מראות הפינוי החוזרים וצפים בכל פעם מחדש – של משפחות מה שעומד שם ביסוד הכול הוא בית‪ .‬עשרות משפחות שעלו להר כדי‬

‫המגורשות מביתן; הפינוי הזה היה קשה לנו במיוחד כי התקווה שלצדו לעשות את הדבר הבסיסי ביותר – להקים בית‪ .‬לבנות משפחה‪ .‬לייצר‬

‫הייתה ממשית ומוחשית ופתרון הקבע היה בהישג יד‪ .‬מהלכיהם של חיים נורמליים של עם שחוזר לארצו‪ ,‬ארץ אבותיו שממנה גלה‪.‬‬

‫ודפנה – כל חייה עמלה לבנות‬ ‫העותרים על חלקות נטושות‪ ,‬שמלך ירדן‬

‫את ביתה‪ .‬על מצבתה כתוב‪ִ " :‬מ ֹלא‪-‬‬ ‫ודפנה – כל חייה עמלה‬ ‫אולי חילק ואולי בכלל לא‪ ,‬היו יכולים‬
‫בית באת ובית בנית ‪ /‬מילאת אותו‬ ‫לבנות את ביתה‪ .‬על‬ ‫להיעלם מן העולם ולסור גם מעמונה‪ .‬חוק‬
‫ההסדרה שהחל להתגבש נראה לנו חזון‬
‫אהבה וחמלה ‪ /‬הפכת לתל תלפיות‬

‫לנשים ‪ /‬ובמקדשך שלך נפלת‬ ‫מצבתה כתוב‪:‬‬ ‫טוב שיסדיר אחת ולתמיד את התיישבותנו‬
‫על מזבח אלוקים"‪ .‬מבית הרוס‬ ‫" ִמֹלא‪-‬בית באת ובית‬ ‫בארץ ולסתום את הגולל על עתירות‬
‫והתגלגלות בפנימיות למדה דפנה‬ ‫בנית ‪ /‬מילאת אותו‬ ‫שנועדו לגרש יהודים מביתם‪ ,‬ולא באמת‬
‫אהבה וחמלה ‪ /‬הפכת‬
‫להבין את חשיבות הבית כשהגיעה‬ ‫לתל תלפיות לנשים ‪/‬‬ ‫להחזיר אדמה גזולה לבעליה הערבים‪ .‬גם‬
‫אלינו ולמשפחות נוספות‪ ,‬וכשמסרה‬ ‫סעיף ‪ 7‬הרטרואקטיבי‪ ,‬שהיה אמור להחיל‬
‫את נפשה כדי לבנות את ביתה –‬ ‫את החוק אף על עמונה וגרם לבעיות‬
‫בזוגיות חזקה ומלאת ניגודים ואהבה‪,‬‬ ‫משפטיות ופוליטיות‪ ,‬לא נראה רחוק כל‬

‫בהריונות קשים ומלאי סיכונים‬ ‫ובמקדשך שלך נפלת‬ ‫כך מהמציאות‪ .‬ולצד כל זה הושג מתווה‬
‫ובתקיעת יתד בהר חברון במציאות‬ ‫על מזבח אלוקים"‪.‬‬ ‫בחסות הממשלה ולפיו גם לאחר הפינוי‬
‫ביטחונית לא פשוטה‪ .‬ומעל כל זה‬ ‫מבית הרוס והתגלגלות‬ ‫יישארו תושבי עמונה על ההר‪ ,‬ומצאנו בכך‬
‫בפנימיות למדה דפנה‬
‫היא עסקה כל חייה בפוריות ובתכנון‬ ‫נחמה פורתא‪.‬‬
‫המשפחה ועזרה לנשים רבות לבנות‬ ‫להבין את חשיבות‬ ‫אך לצערנו לא מיניה ולא מקצתיה‪.‬‬
‫את ביתן‪ ,‬וגם הכניסה לביתה באהבה‬ ‫עמונה פונתה מתושביה‪ ,‬המתווה נפסל‬
‫וברוחב לב שני ילדי אומנה והעניקה‬ ‫על ידי בג"ץ בעיצומו של הפינוי ומאות‬

‫להם בית‪.‬‬ ‫הבית כשהגיעה אלינו‬ ‫בני נוער שבאו למחות מצאו את עצמם‬
‫ובציפייה אל העתיד‪ :‬דפנה‬ ‫ולמשפחות נוספות‪,‬‬ ‫כואבים ומפוזרים באוטובוסים ברחבי‬
‫ממשיכה לחיות בקרבנו ברוחה‬ ‫ומסרה את נפשה כדי‬
‫ובשיגעונותיה‪ ,‬ביתה הפרטי ממשיך‬ ‫הארץ‪.‬‬
‫וביום זה היה עוד משהו‪ .‬ביום זה מלאה‬

‫להיבנות למרות הכאב ומכוחה עוד‬ ‫לבנות את ביתה‬ ‫שנה להירצחה של דפנה מאיר הי"ד‪ .‬דפנה‬
‫הולכים ונבנים בתים רבים בעם‬ ‫הייתה אחותי המאומצת – כאחות ממש‪,‬‬

‫ישראל‪ .‬ועמונה? תושביה יודעים‬ ‫ומשפחתה לי גיס ואחיינים‪ .‬ביום זה‬

‫מלאה שנה לרצח הנפשע של מחבל שפל שתפס אישה בפתח ביתה שאת הבית האמתי איש לא הרס ואיש אינו יכול להרוס‪ ,‬והבתים‬

‫האלה‪ ,‬המיוסדים על אדני קודש ועל אהבת הארץ‪ ,‬ימשיכו לבנות‬ ‫ובדקירות סכין גדע את חייה לעיני ילדיה‪.‬‬

‫ובקו הארוך המטלטל את הנפש ומחבר בין שני האירועים את ה אומה בארצה‪.‬‬

‫‪����������������������������������������������������������������������� 24 //////////////////////////////‬‬