Page 24 - זרעים - אדר ב' תשע"ו
P. 24
אשר בן אבו
מוזיקאי ,קומיקאי ,חבר בהרכב "אנדרדוס"
איור :אלעד ליפשיץ
צילום :מעלה
מיומנו של חניך הרא"ה בסניף חוזקיה צפון
לא הקמתי להן תחנת איפור ,כי לא הצלחתי לשנורר איפור ,וכשהצעתי לאפר בגואש כי
בחודש ארגון זה דווקא תופס ,הן הביטו בי בזעזוע.
בחודש ארגון זה דווקא תופס ,הן הביטו בי בזעזוע. "היכונו היכונו לשוק פורים של שבט הרא"ה!!!" ככה יהיה כתוב
על שלט ענק שיהיה תלוי לאורך הכיכר המרכזית ביישוב!" אמרתי
נשארנו אמיל ,בורא עולם ואני.
בהתלהבות לדלית הקומונרית שלנו בסניף חוזקיה צפון.
פתאום גיליתי שזה רק בורא עולם ואני ,כי אמיל נסע לאבן יהודה "המדפסת לא עובדת" ,לעסה דלית מסטיק בטעם אבטיח" .צריך
לבקר את המשפחה שלו לרגל "חג הזחילטה" הידוע אצל בני בחריין להשיג מדפסת".
"חוץ מזה שלכיכר אין אורך .כיכר היא עגולה" ,אמר בחכמה אמיל.
(חג ששותים בו יין ואוכלים סרפדים). אמיל הוא השכן של הסניף ומדי פעם הוא מגיע אלינו להעביר את
"אמיל ,איפה אתה?! מחר השוק ועוד לא הכנו כלום!" צעקתי הזמן ולקחת קצת מסטיק אבטיח .בחור טוב.
"אמיל!" אמרתי בפליאה" ,כמה זמן אתה כבר פה?"
לאמיל בטלפון. "אני? מ !!!'67-חה חה חה" ,צחק וקרץ (היתה לו בעיה בעין
מהמלחמה ההיא)" .אם אתה רוצה להצליח בשוק הזה אתה צריך ללמוד
"אל תדאג ,אבו!" ענה אמיל" ,מחר שוק מוכן ,מסודר ורווחי. ממישהו עם קצת ניסיון!" אמר אמיל בגאווה והצביע על חזהו החשוף.
"אתה היית בבני עקיבא ,אמיל??" שאלתי בהתלהבות.
להתראות ,עכשיו תורי לאכול סרפד" .זה היה הרגע שבו קינאתי "מה בני עקיבא בראש שלך?! אני מדבר איתך על שוק! שוק אמתי!
אני הייתי המלך של מחנה יהודה אז ב ,"'67-אמר אמיל בדמע.
מאוד בבנות ,בדוידי ובוסקילה ,או בכלל בחבר'ה המצוינים האלו "אבל תבין ,אמיל" ,ניסיתי להסביר" ,אנחנו מדברים פה על שוק
מבחריין ,שגם אלו וגם אלו נטולי דאגות ברגע זה. קצת שונה".
"שוק זה שוק זה שוק!" צעק אמיל ונתן חבטה הגונה על הספסל
יום השוק הגיע .קמתי מאוחר וקיוויתי שפספסתי יממה – אך המוכתם בגואש .הי"ד" .אמיל מוכר קשיו ,גדליה מוכר בננה – ואבו
לשווא .יצאתי מהבית אל עבר הרחבה שבה אמור להתקיים האירוע מוכר בלון עם קצף גילוח!"
הוויכוח הסתיים .ניצחו אראלים את המצוקים.
הגדול ,שתי ברכיי כושלות ובידיי פח זבל אחד .בעודי מתקרב התחלתי יום לפני השוק ,ההכנות בעיצומן – נסעתי לשנורר פרסים לתחנות
או כמו שהמוכרים קוראים לזה" :מה אתה רוצה מאתנו ילד?" .אמנם
לשמוע קול המון – צחוק ,דיבורים ,צעקות .התקרבתי לרחבה היו לי גם כמה הצלחות – בחנות אחת הסכימו לתת לי מכשיר מיוחד
שנראה כמו פח זבל ,כי כשלוחצים עליו עם הרגל אז הוא נפתח ואתה
ולא האמנתי למראה עיניי .שורות-שורות של בסטות עם רוכלים זורק לתוכו זבל ,אז זה פח זבל .עם זבל בתוכו .אבל אני בטוח שילד
ממוצע משבט ניצנים יעוף על הפרס הזה אם הוא יצליח לכבות נר עם
משופמים המשווקים את מרכולתם ,אנשים ,נשים וטף עוברים בינות אקדח מים .כל שאר הסניף גם נרתם כמובן – דלית לעסה מסטיק,
דוידי ובוסקילה אמרו שהם הלכו לעשות הכנה למסע פורים באיטליה
לדוכנים ומתמקחים עם הרוכלים ,בהמות משא מוליכות סחורה (חשוד) וכל הבנות עשו חרם על השוק .למה? כי לא הקמתי להן תחנת
איפור ,כי לא הצלחתי לשנורר איפור ,וכשהצעתי לאפר בגואש כי
בארגזים ,ובאמצע בדיוק יושב אמיל ,אוכל קבב.
24
"אמיל!" הגעתי בריצה" .מה כל זה לכל הרוחות?!"
"אבו רוצה שוק ,אמיל מביא שוק .קח קבב".
"אבל אמיל! אתה הבאת לכאן את שוק מחנה יהודה! כבר הסברתי
לך שאנחנו מדברים פה על שוק אחר!" עניתי על סף התמוטטות
עצבים" .אל תדאג בחורצ'יק צעירצ'יק" ,אמר אמיל וטפח על כתפי
(נקע!)" .הכול מסודר" ,הוא אמר והצביע על עבר הקצה המרוחק
של השוק .ניגשתי לשם נסוך חשש אבל גם חרד .ואז ראיתי את זה
– שלט ענק ועליו כתוב" :כל ההכנסות קודש לקניית בלונים וקצף
גילוח".
"יפה ,אה?" אמר אמיל בגאווה והצביע על עשרת אלפים יחידות
של בלונים וחמש מאות מכלים של קצף גילוח" .שוק זה שוק זה
לתגובותasheriko.ba@gmail.com : שוק!"
