Page 23 - זרעים - אדר ב' תשע"ו

‫אדר ב' תשע"ו ‪ .‬מרץ ‪2016‬‬

‫הרב איתמר אלדר‬
‫ראשביתהמדרש‪,‬ישיבתההסדראמי"תאורותשאולרעננה‪.‬חברמליאה‬

‫האיור מוכן יש לנו איזה באג‪...‬‬

‫איור‪ :‬אלעד ליפשיץ‬

‫עד דלא ידע‬
‫"השכרות של פורים יש בה סכנה והיא מחייבת זהירות‪ ,‬שכן היא גוזלת מן האדם את כושר‬
‫הדעת‪ ,‬את השיפוט‪ ,‬את הריסון ואת השליטה עד כדי שחרור רסן שעלול להביא אמורא‬
‫לשחוט את חברו‪ .‬ואולם מנגד טמונה בה גם האפשרות להתבונן על המציאות במשקפי‬
‫טרום האכילה מעץ הדעת"‬

‫מתן פשר ומשמעות לרע‪ ,‬יש בו מן הטשטוש של הגבול שבין טוב‬ ‫"מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך‬
‫ורע‪ ,‬העלול להוביל ל'קידוש הרע'‪ .‬הקביעה של האר"י ז"ל‪ ,‬שאין‬ ‫מרדכי" (מגילה ז ע"ב)‪ :‬בספר פרי עץ חיים מובאת בשם האר"י ז"ל‬
‫לברך את הרע מתוך דעת‪ ,‬עניינה לומר שאין להעניק משמעות נגלית‬ ‫פרשנות מעניינת למשפט זה‪" :‬ידוע שיש ניצוץ של קדושה בכל קליפה‬
‫ומפורשת לקיומו של הרע‪ .‬מתן הסבר לרע‪ ,‬הניסיון להבין את סיבת‬ ‫המחייה אותה‪ ,‬ואם יסתלקו ממנו לא ישאר לו חיות ויתבטל לגמרי‬
‫קיומו בדרך הדעת והשכל‪ ,‬משמעותו לברך אותו בנגלה‪ ,‬והרי זה‬ ‫מיד‪ .‬והנה ביום הגדול הזה‪ ,‬שיש אותו הארה גדולה‪ ,‬אנו רוצין שגם‬
‫להעניק לו הרבה יותר ממה שראוי לו‪ .‬הברכה בטעות‪ ,‬משמעותה‬ ‫לזאת הנצוץ יגיע לו חיות לעצמו‪ ,‬מזה ההארה‪ ,‬אבל לא שיגיע כל כך‬
‫על פי האר"י ז"ל‪ ,‬שהדרך היחידה להאמין שאם הקב"ה ברא את הרע‬ ‫להאיר לקליפה ולזה צריך שישתכר האדם ביום הזה‪ ,‬עד שלא ידע בין‬
‫ארור מן לברוך מרדכי‪ ,‬אולי ישגה ויתן ברכה לאותו ניצוץ שבקליפה‬
‫סימן שיש לו תפקיד בעולם‪ ,‬היא במסלול "עוקף דעת"‪.‬‬ ‫ויתברך גם הוא‪ ,‬אבל לא תהיה ברכה כוונה שלימה‪ ,‬שאם יהיה כן יגיע‬
‫השכרות של פורים יש בה סכנה והיא מחייבת זהירות‪ ,‬שכן היא‬
‫גוזלת מן האדם את הדעת‪ ,‬את הריסון ואת השליטה עד כדי שחרור‬ ‫לו הרבה‪ ,‬ותתברך גם הקליפה" (שער ר"ח חנוכה ופורים פרק ו)‪.‬‬
‫רסן שעלול להביא אמורא לשחוט את חברו‪ .‬ואולם מנגד טמונה בה גם‬ ‫דרשה זו מניחה מספר הנחות יסוד מרתקות‪ .‬הראשונה‪ ,‬שבכל‬
‫האפשרות להתבונן על המציאות במשקפי טרום האכילה מעץ הדעת‪.‬‬ ‫דבר בעולם‪ ,‬כולל הקליפה והרשע‪ ,‬יש ניצוץ אלוקי המחיה אותם‪,‬‬
‫נראה שהדברים אף מקבלים משמעות המתקשרת לאחת ממצוות‬ ‫שהרי בלי קיומו של ניצוץ זה לא היו יכולים להתקיים‪ .‬השנייה‪ ,‬שגם‬
‫החג – משלוח מנות‪ .‬שכן או חבר שמנקודת מבטו של האדם עשו לו‬ ‫ניצוץ זה צריך להתברך על ידי האדם‪ .‬והשלישית‪ ,‬שניצוץ זה ראוי לו‬
‫עוול‪ ,‬או שסתם אינו מחבב אותם‪ ,‬מקוטלגים אצלו תחת הקטגוריה‬ ‫שיתברך על ידי האדם דווקא בטעות ולא בכוונה‪ .‬לכן מטרת הציווי‬
‫של 'מחוץ לתחום'‪ .‬אין הוא מצליח לראות בהם את הטוב‪ .‬והנה‬ ‫לשתות בפורים היא כדי להביא את האדם לשכרות שבהשפעתה יברך‬
‫בפורים לאחר כמה כוסות יין ההכרה מיטשטשת ואיתה היחס‬
‫המקובע בתודעה כלפי אותו אדם‪ .‬טשטוש זה פעמים רבות מאפשר‬ ‫את הניצוץ ההוא‪ ,‬החבוי ב"המן"‪.‬‬
‫מהי הברכה בטעות‪ ,‬ומדוע הניצוץ שבקליפה ראוי להתברך בברכה‬
‫ללב התמים‪ ,‬לשוב ולאהוב‪ ,‬ולגלות את הטוב שבשכן‪.‬‬
‫לעתים כשהאדם מתפכח מיינו הוא שוכח לגמרי את החיבוק שנתן‬ ‫של טעות?‬
‫אמש בפורים לשכנו–אויבו‪ .‬ודווקא לכן מתמיהה אותו התחושה‬ ‫נראה שמאז אכילת האדם מעץ הדעת העולם מתחלק על פי‬
‫המלווה אותו בפגשו את השכן לאחר חג הפורים‪ .‬משהו רך‪ ,‬מפויס‪,‬‬ ‫קטגוריות של טוב ורע‪ .‬כוחה של הדעת הוא בהבדלה‪ .‬זהו יתרונה‬
‫מציף אותו בהביטו בשכנו‪ ,‬הוא חש שרגש הכעס התקהה מעט בלי‬ ‫הגדול של הדעת‪ ,‬של יכולת ההבחנה‪ .‬ואולם זהו גם חסרונה – ההבחנה‬
‫שהוא מבין מדוע‪ .‬הדעת חוזרת לשלוט‪ ,‬אולם הרגע של ההצצה אל‬ ‫החד‪-‬משמעית בין טוב לרע סותמת את הגולל על האפשרות לזהות‬
‫העולם שלפני הדעת הטביע את חותמו על המציאות של הדעת ומילא‬
‫נקודה של טוב גם ברע‪.‬‬
‫אותו בניחוח של סוד שיצא אל העולם ובהרף עין שב לו להסתתר‪.‬‬ ‫הקביעה שבכל דבר יש ניצוץ אומרת שאם הדבר קיים‪ ,‬סימן שהוא‬
‫צריך להיות קיים ושיש משמעות לקיומו‪ .‬אך ברגע זה מגיעה הסכנה‪.‬‬

‫‪23‬‬