Page 22 - זרעים - שבט תשע"ו
P. 22
להגביר את המודעות חששה" .עם החינוך אצלנו בבית ,הוא ירצה לתרום לימור חסון:
כשיגדל" ,אמרה. "אני לא מאמינה
"חברים של עומר מכירים את הסיפור ,אבל לא דשים
בו" ,מספרת לימור .לאורך הריאיון היא מביעה תקווה קשר מיוחד שאליה ימרוד
שהדיון יישאר תמיד ברמה התיאורטית ,ושעומר לא ויימנע מתרומה.
יצטרך יותר לראות בתי חולים מבפנים בתור חולה סרטן. אם גם לכם קפץ לראש הספר 'שומרת אחותי', ילד או נער יכולים
"את הסיפור על ההתאמה הגנטית אליה לא מכיר אתם לא לבד .בין הספר המצליח של ג'ודי פיקו למרוד בשיעורי
עדיין" ,אומרת לימור" .הוא עוד קטן .כשיגדל נספר (שאף עובד לסרט הוליוודי בשנת )2009ובין הסיפור
לו .עומר נורא גאה בזה שיש לו תאום גנטי .אם אליה של האחים חסון יש כמה קווים מקבילים ,אם כי לא בית או בניקוי
יצטרך לתרום לו ,חס ושלום ,זה לא יהיה תהליך נעים. מדובר בסיפורים זהים .בסיפור הבדיוני ,נדרשת האחות החדר שלהם,
גם הוא יצטרך להיות בבידוד ,לקבל מנות מזעריות של הבריאה והתואמת-גנטית להתאשפז עם אחותה כל אבל לא בדבר
כימותרפיה ,יאלצו לשאוב ממנו כמות גדולה של דם. כמה זמן ,ובשלב מסוים אף לתרום לה כליה .במקרה כזה .אצלנו בבית
כרגע זה בכל מקרה לא רלוונטי כי הוא קטן מדי ,וכמות של עומר ואליה ,התרומה של אליה תהיה בסך הכול אני מחנכת את
הדם שאפשר לשאוב ממנו היא קטנה .אבל המחלה לא תרומה של מח עצם – הליך לא נעים אבל חד-פעמי, הילדים תמיד
חזרה לעומר כבר תקופה ארוכה יחסית ,ולכן הסיכויים לערכים של אהבה
הדומה לתרומת דם ממושכת. ונתינה .כשאליה
שהיא עוד תחזור אליו נמוכים ,ברוך השם". עומר ,איך זה לגדול עם אח שהוא גם תאום ישמע שהוא
סיפרת שבעבר קיבלת גם תגובות קשות לסיפור מסוגל להציל את
הזה .שמעת אמירות כמו "לא מביאים לעולם ילד גנטי? החיים של אחיו,
שהוא חלקי חילוף" .מאיפה האומץ להמשיך ולספר "יש לי קשר מיוחד אליו .כולם מתים עליו ,ואני אני בטוחה שלא
במיוחד – הוא הביא אור חדש למשפחה ואני מרגיש יהיה מאושר
על זה לעולם? מאוד קשור אליו .אני אחראי כל בוקר להכניס אותו
"קודם כול חשוב לי להדגיש שרצינו להרחיב את לגן ,ובשנה הראשונה הוא פשוט לא היה מוכן להיפרד ממנו".
המשפחה עוד קודם ,ובלי קשר למחלה של עומר .מעבר ממני .אני מרגיש שינוי חיובי במשפחה מאז שהוא
לזה ,גם אחרי אליה ניסיתי להרות שוב כמה פעמים, 22
ולצערי העניין לא הצליח .התפללתי לבורא עולם שיביא נולד ,כולם נורא נהנים ממנו".
לי עוד ילד ,חברות שלי צחקו עליי שאני עוד מנסה חשבת מה יקרה אם ,חס ושלום ,המחלה תחזור
בגילי ,אבל יש לי מסירות נפש לגידול הילדים שלי.
תמיד אהבתי משפחות גדולות .מעבר לזה ,האמירות ותצטרך לקבל ממנו תרומה?
פגעו בי מאוד .זה צבט לי בנשמה .אבל אני משתדלת "אני לא מתעסק בזה ,לא רוצה לחשוב על זה.
מטבעי להסתכל על החיובי ולהתעלם מהשלילי, בכלל ,את כל התקופה של המחלה אני לא זוכר .הדבר
וקיבלתי החלטה" ,אומרת לסיום לימור בנחישות" ,אם היחיד שאני כן זוכר זה את אמא שלי יושבת לידי בבית
הריאיון יגדיל את המודעות להליך הרפואי הזה ,שיכול החולים .מבחינתי שנינו ילדים רגילים ,זה שהוא התאום
הגנטי שלי זה לא הבדל גדול .עם אחותי שירי אני רב
להביא להצלת חיים ,אז אני כאן ,מתראיינת". לפעמים ,אבל אליה עדיין ילד קטן אז אני לא רב אתו.
אתה יודע ,כמו אחים רגילים" ,הוא צוחק.