Page 26 - זרעים - שבט תשע"ו

‫טור אישי‬

‫רחל נאומבורג ‪ -‬עובדת סוציאלית בתנועה‬ ‫מרחב אישי‬

‫איור‪ :‬אלעד ליפשיץ‬

‫עד איזה קו הוא רשאי להתקדם‪ .‬זה בוודאי יהיה שונה‬ ‫"אני לא מאמינה בגבולות‪ .‬החניכים שלי יודעים‬ ‫"זה לא קל וגם‬
‫ממעגל למעגל ומאדם לאדם‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬עליה לסמן‬ ‫שאפשר לדבר אתי על הכול ובאיזו צורה שהם‬ ‫לא תמיד נעים‬
‫ריבוע סביב המקום שבו היא עומדת‪ .‬לריבוע הזה אסור‬ ‫בוחרים‪ .‬אני אף פעם לא מעירה להם על התנהגות או‬
‫לאף אחד להיכנס‪ .‬זה המרחב האישי שלה‪ .‬אני מבקשת‬ ‫על מילים לא יפות שהם אומרים בנוכחותי‪ .‬חשוב לי‬ ‫להציב גבול‬
‫מנגה לתכנן את הריבוע כך שהיא תצליח לנוע בתוכו‬ ‫שהם ירגישו חופשיים אתי ושנתנהג בינינו בטבעיות‪,‬‬ ‫ולבקש שיכבדו‬
‫בחופשיות ובביטחון‪ ,‬אך לשים לב שנשאר מרחק סביר‬ ‫בלי כל הגבולות האלו‪ .‬אני רוצה שיקבלו אותי כמו‬
‫בינה לבין האנשים מסביב‪ ,‬שיאפשר לאחרים לשמוע‬ ‫אותו‪ ,‬אך זה‬
‫עוד סוג של חברה"‪.‬‬ ‫הכרחי‪ .‬ככל‬
‫אותה בלי שהיא תצטרך לצעוק‪.‬‬ ‫אם לא הייתי ממהרת לסמינריון הבא‪ ,‬הייתי יכולה‬ ‫שנהיה מודעים‬
‫נגה פקחה את עיניה‪ ,‬ומהמבט שלה הבנתי שמשהו‬ ‫להמשיך להקשיב לדברים של נגה ואולי גם להידבק קצת‬ ‫לקווי הגבול‬
‫בלהט ובהתלהבות שלה‪ .‬היא מ ִצדה הייתה רק בהתחלה‪...‬‬ ‫שלנו‪ ,‬כך נוכל‬
‫השתנה בדעתה לגבי הצורך בגבולות‪.‬‬ ‫אני שמחה שהיא העלתה את הדברים ושיתפה אותי‪.‬‬ ‫לשים לב כאשר‬
‫ודבר אחרון‪ ,‬חשוב ביותר‪ :‬אם מישהו מהאנשים‬ ‫הנושא של גבולות הוא נושא חשוב מאוד; הוא הבסיס‪.‬‬ ‫מישהו סביבנו‬
‫(הרחוקים או הקרובים) בוחר להתעלם מהסרט האדום‬ ‫גבולות מאפשרים לנו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מרחב אישי בטוח‪.‬‬ ‫בוחר לא לכבד‬
‫שנגה סימנה ועובר את הקו ‪ -‬אין כאן שאלה‪ ,‬הוא לא‬ ‫כשאנחנו מכירים את הגבולות שלנו ומתנהלים בהתאם‬ ‫אותנו ועובר את‬
‫להם‪ ,‬יש לנו מרחב לפעול בו בביטחון‪ ,‬ועוד יותר מכך‬ ‫הקו ‪ -‬חוצה את‬
‫מכבד אותה ועליה לקרוא לעזרה‪.‬‬ ‫‪ -‬אנחנו יכולים לנוע בתוכו בחופשיות וליצור חיבורים‬ ‫הגבול לכיווננו"‬
‫מרחב אישי בטוח ‪ -‬מה זה אומר‪ ,‬ואיך?‬ ‫נכונים‪ .‬חופש וחיבור ‪ -‬ההיפך ממה שנגה תיארה‪ .‬נכון‪,‬‬
‫‪ .1‬לזהות ‪ -‬המרחב האישי הוא אינדיבידואלי‬ ‫זה לא דבר קל וגם לא תמיד נעים להציב גבול ולבקש‬ ‫‪26‬‬
‫ומשתנה מאדם לאדם‪ .‬עליי לזהות איפה אני מרגיש\ה‬ ‫שיכבדו אותו‪ ,‬אך זה דבר הכרחי‪ ,‬וככל שנהיה מודעים‬
‫נוח ואיפה לא נעים לי (זה יכול לבוא לידי ביטוי באופנים‬ ‫לקווי הגבול שלנו‪ ,‬כך נוכל לשים לב כאשר מישהו‬
‫סביבנו בוחר לא לכבד אותנו ועובר את הקו‪ ,‬חוצה את‬
‫שונים‪ :‬מילולי‪ ,‬פיזי‪ ,‬רגשי‪ ,‬רוחני ועוד)‪.‬‬ ‫הגבול לכיווננו‪ .‬ומה עושים אז? מה עושים כשזה קורה?‬
‫‪ .2‬לסמן ‪ -‬לאחר שזיהיתי את גבולות המסגרת‪ ,‬עליי‬ ‫אני מחליטה לנצל את ההזדמנות שנגה נתנה לי‬
‫למתוח את ה"סרט" ולסמן את קווי המסגרת‪ .‬כך גם אני‬ ‫כדי לקחת את כל נושא הגבולות ובאמצעותו לדבר אתה‬
‫אהיה מודע\ת להם‪ ,‬וגם הסביבה שלי תהיה מודעת להם‪.‬‬ ‫(ועם כל החברות שבינתיים התקבצו סביבנו) על מרחב‬
‫כך גם יגדל הסיכוי שאבחין מוקדם ככל האפשר שקורה‬ ‫אישי בטוח‪ .‬אני עושה זאת באמצעות משחק דמיון‬
‫קצר‪ .‬אני מבקשת ממנה לעצום עיניים ולדמיין שהיא‬
‫משהו לא תקין‪.‬‬ ‫עומדת במרכזו של מגרש גדול‪ ,‬וסביבה עומדים אלפי‬
‫‪.3‬לפנות‪ -‬כאשר אני מרגיש\ה שקווי הגבול שלי‬ ‫אנשים‪ .‬את רוב האנשים היא איננה מכירה‪ ,‬הם יושבים‬
‫לא נשמרים ולא מכבדים אותי‪ ,‬עליי לפנות ולשתף‪ .‬גם‬ ‫בספסלים וביציעים המרוחקים‪ .‬סביבה על המגרש‬
‫אם אני לא בטוח\ה‪ ...‬ואולי אני סתם מדמיין\ת‪ ...‬זכרו‪:‬‬ ‫עומדות קבוצות של אנשים ממעגלים שונים בחייה‪ .‬אני‬
‫אם יש ספק‪ ,‬אין ספק! פנו להורים‪ ,‬ליועצת‪ ,‬לעובדים‬ ‫מבקשת מנגה לקחת סרט אדום ולסמן עבור כל אחד‬
‫סוציאליים‪ ,‬למדריכה\ך‪ ,‬לקומונרית‪ ,‬למורה‪ ,‬לרב‪ .‬פנו‬
‫למרכז סיוע ('תהל'‪ ,‬מרכז הסיוע לנשים ולילדים דתיים‬
‫‪ ,)02-6730002‬בחרו למי נוח לכם לפנות ולשתף‪ .‬אסור‬

‫להישאר עם זה לבד!‬