Page 14 - זרעים - תמוז תשע"ה
P. 14

‫הרבבנילאואתזמהרוררה‬

‫בשלושת השבועות אנחנו מתאבלים על חורבן‬
‫בית המקדש ועל היציאה לגלות‪ ,‬אך כיום‪,‬‬
‫כשיש לנו מדינה‪ ,‬נראה שהאבל זר לנו‪ ,‬במיוחד‬
‫בקרב ציבור שאינו מצפה לבניין בית המקדש‪.‬‬
‫הרב בני לאו מציע מכנה משותף לימים האלה‪,‬‬
‫שיאפשר שיח בין כל חלקי החברה הישראלית‬

‫יום ירושלים‪ ,‬כך יש חובה להתבונן אל האין ולקרוא‬      ‫קשה לכתוב על חורבן בית המקדש הראשון והשני‬                   ‫"כשם שאנו‬
‫את מגילת איכה‪ .‬לא בגלל שאנו במצב של חורבן‪,‬‬          ‫מתוככי ירושלים ההולכת ונבנית עם רוב יהודי עצום‪.‬‬            ‫מברכים את‬
‫אלא כתמרור אזהרה הנועד לשמור על הערנות‬              ‫תחושת הריבונות‪ ,‬חידוש השפה העברית‪ ,‬התחדשות‬                 ‫ברכת ההלל‬
‫ולהגביר את האחריות‪ .‬ללמוד מלקחי החורבן‪ ,‬כדי‬         ‫החיים הרוחניים – כל זה עומד בניגוד גדול לתפילת‬
                                                    ‫תשעה באב על ה"עיר האבלה‪ ,‬החרבה‪ ,‬הבזויה‬                       ‫לכבוד יום‬
                         ‫שלא יתרחש כאן אסון נוסף‪.‬‬                                                                ‫העצמאות‬
‫האם יש לנו עיניים שחודרות את מסכי‬                                                               ‫והשוממה"‪.‬‬        ‫ולכבוד יום‬
‫ההיסטוריה‪ ,‬ושבאמצעותן ניתן להתבונן על הסיבות‬        ‫ניתן להבין מדוע למרות האיסור על פתיחת בתי‬              ‫ירושלים‪ ,‬כך יש‬
                                                    ‫תענוגות בתשעה באב‪ ,‬עדיין נראה שיום זה אינו נוכח‬          ‫חובה להתבונן‬
                            ‫שהביאו לחורבן הקדמוני?‬  ‫בציבוריות הישראלית‪ ,‬ונותר יומם של ה"דתיים"‬             ‫אל האין ולקרוא‬
‫כשלומדים את תולדות אבותינו ערב חורבן הבית‬           ‫בלבד‪ .‬המראה שמציבה בפנינו החברה הישראלית‬                     ‫את מגילת‬
‫הראשון (בספר מלכים ובספר ירמיהו) מתגלה אל‬           ‫דורשת מאתנו לשאול את עצמנו על מה אנחנו עוד‬
‫מול עינינו חברה קשה מאוד‪ :‬שחיתות‪ ,‬אלימות‪,‬‬           ‫מתאבלים‪ ,‬והאם אין זו כפיות טובה מצדנו להמשיך‬                      ‫איכה"‬
‫קנאות‪ .‬חז"ל כבר כתבו שלא נבוכדנצאר החריב את‬
‫הבית‪ .‬כשהוא בא לשרוף את ההיכל יצאה בת קול‬                      ‫ולבכות את האין כשהיש הוא כל כך גדול‪.‬‬                                 ‫‪14‬‬
‫ואמרה לו‪" :‬היכל שרוף שרפת‪ ,‬קמח טחון טחנת"‪.‬‬          ‫התשובה לשאלה הזו יכולה להיות בשינוי‬
‫החורבן לא היה גזרת גורל‪ ,‬אלא תוצאה ישירה של‬         ‫הפרספקטיבה שלנו כלפי ט' באב‪ .‬כשם שאנו‬
‫מעשינו‪ .‬אנחנו במו ידינו הטבענו את הספינה שבה‬        ‫מברכים את ברכת ההלל לכבוד יום העצמאות ולכבוד‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19