Page 14 - זרעים - תמוז תשע"ה
P. 14
הרבבנילאואתזמהרוררה
בשלושת השבועות אנחנו מתאבלים על חורבן
בית המקדש ועל היציאה לגלות ,אך כיום,
כשיש לנו מדינה ,נראה שהאבל זר לנו ,במיוחד
בקרב ציבור שאינו מצפה לבניין בית המקדש.
הרב בני לאו מציע מכנה משותף לימים האלה,
שיאפשר שיח בין כל חלקי החברה הישראלית
יום ירושלים ,כך יש חובה להתבונן אל האין ולקרוא קשה לכתוב על חורבן בית המקדש הראשון והשני "כשם שאנו
את מגילת איכה .לא בגלל שאנו במצב של חורבן, מתוככי ירושלים ההולכת ונבנית עם רוב יהודי עצום. מברכים את
אלא כתמרור אזהרה הנועד לשמור על הערנות תחושת הריבונות ,חידוש השפה העברית ,התחדשות ברכת ההלל
ולהגביר את האחריות .ללמוד מלקחי החורבן ,כדי החיים הרוחניים – כל זה עומד בניגוד גדול לתפילת
תשעה באב על ה"עיר האבלה ,החרבה ,הבזויה לכבוד יום
שלא יתרחש כאן אסון נוסף. העצמאות
האם יש לנו עיניים שחודרות את מסכי והשוממה". ולכבוד יום
ההיסטוריה ,ושבאמצעותן ניתן להתבונן על הסיבות ניתן להבין מדוע למרות האיסור על פתיחת בתי ירושלים ,כך יש
תענוגות בתשעה באב ,עדיין נראה שיום זה אינו נוכח חובה להתבונן
שהביאו לחורבן הקדמוני? בציבוריות הישראלית ,ונותר יומם של ה"דתיים" אל האין ולקרוא
כשלומדים את תולדות אבותינו ערב חורבן הבית בלבד .המראה שמציבה בפנינו החברה הישראלית את מגילת
הראשון (בספר מלכים ובספר ירמיהו) מתגלה אל דורשת מאתנו לשאול את עצמנו על מה אנחנו עוד
מול עינינו חברה קשה מאוד :שחיתות ,אלימות, מתאבלים ,והאם אין זו כפיות טובה מצדנו להמשיך איכה"
קנאות .חז"ל כבר כתבו שלא נבוכדנצאר החריב את
הבית .כשהוא בא לשרוף את ההיכל יצאה בת קול ולבכות את האין כשהיש הוא כל כך גדול. 14
ואמרה לו" :היכל שרוף שרפת ,קמח טחון טחנת". התשובה לשאלה הזו יכולה להיות בשינוי
החורבן לא היה גזרת גורל ,אלא תוצאה ישירה של הפרספקטיבה שלנו כלפי ט' באב .כשם שאנו
מעשינו .אנחנו במו ידינו הטבענו את הספינה שבה מברכים את ברכת ההלל לכבוד יום העצמאות ולכבוד