Page 2 - זרעים - טבת תשע"ו
P. 2
דבר המזכ"ל 20שנה ללכתו
חודש הארגון הסתיים .בסיוריי "יייקותקלבששינדשרסורוקרירוהיאאללשלארייםלל!הגל,גבוקושתדבאדמלותותיחננקלהי,ולמשדקיפומ"תלדרמםווישדבש"אשתנקאהמרו"מיתההרתיה.עץבשתגי.ארמשקשעיישנישבביהשדמייתםרבהשיקבנשותלוישוארלרודמרדודתבלבבבשוא.כק,,אשלתוארשררלדייל,יהלווהאמנבתבוקהלתושלנתה!וח"צ'ינוכה.ר"קנהת,ודי.ברגךרההי,,יפואלשהקאבו!איידבלענרריותחשםמעורקץקתיאריקיבמישודיויאהבהוכנאנחלס,דוונוחסשאמדהיש.זהתרםרומהומתהו'גאעומכמבובפילולאבראד.רנדעתאאאהגהכירק"ציהר.רמזחולבותץםי:ןץשץנ.ד.תום"
בסניפים נוכחתי שוב לראות את "'נעהוהעכהללפזקהיבאשדלנעדהוחינרומרדשחליחירשבשןחו:לדיליוךהשבייהינסדרכעיזמירמעב'הר'ויב,יליתיתליףהרכהורעעות,תך.ךאגםנהם:שמהנרתלויו.דםמהא'צהכאבעהךוברקקאעתזוהעפה,אלטרלתבדתאכםצףהנכימכל,יעלוןשויוהןי.ימםלרמבפםכםרצרךלדש'חשעועקהומר.רחלריפולהמאהברעשאח.תאמךבבןותעיבשת.יתחתאתקריוהבמחבשוחםעמפדבויוזיהךר?הה,שןצבוההזמתשרביזשוסת'ונדר,הלימקמושזחבהםהטחפבאך,יישגכהית.עההיואהברניית-ל'נאדראיםרלקארד.ירמודנתפךיפבונבווםתהבאיואלו'ינ?עמלםמצרתתה'תהסתקחכ.ווא.יזהארימששרופכ'עכההתחי,תםממ.ל,קלשררןההתאתשםושדבתובעמב'נחםלראברומומלל.הט!קחנעואלישוורקלרמחהטאפלכוכזדההלמלםץםהללסטךטלאיה.שרלאי.וק'טילאבפבנפובשאאהתפפווגינדדשלייואיתבלייומיכאהצתניבךאמאש!תזיהלממרתשגהאחשאווצטההחההיההשבהתפ,בצסדוותת?חענגיךפרשרלייכברךזדאהמיהי.יולאאבךמכלעטחראוול'ותאהעיכונם'.אא''יןחהלכת,הו.ר.רלךח,יה".צךב-לשיחש.חת.כי.ררןלרתואו.
עוצמתה של התנועה ,את גווניה הרבים ,את
כוח היצירה והעשייה .עברנו חודש שבו גילינו )הרב נריה ,שחר אורו ,עמ' (352
יכולות ומיצינו כוחות שלא הכרנו ,ועכשיו נשאלת השאלה
לא רק מי יעלה בהר ה' ,אלא בעיקר -מי יקום במקום
קודשו? חודש ארגון הוא תקופה של טיפוס ,של העפלה
בהר ,של הגעה לפסגות .אבל אל לנו להסתפק בתקופה
נפלאה זו :עלינו להיאחז בפסגה ,לשמר את ההישגים
ולהשתמש בכוחות שגילינו בעצמנו ,בשבט ובסניף.
בתקופה זו קבענו לעסוק במעגל ה'אני והמשפחה',
מעגל המחבר כל אחד מאתנו אל משפחתו ,אל המסורת,
אל המנהגים המיוחדים במעגל שקרוב אלינו ,מעגל
שבו אני מקבל ונותן ,נתרם ותורם ,מעגל שהוא מקור
כוח אמתי לכל אחד מאתנו .המסר הזה בא לידי ביטוי
גם בשם שבחרה התנועה לשבט החדש – "מורשה",
שם המבטא במידה רבה את היכולת ואת הצורך שיש
ב"מורשה" :היכולת לרשת ולהוריש ,להיות חוליה
בשרשרת ,ולהיות שליח במרוץ שליחים שבו כעת אני
מחזיק את הלפיד ,אבל אני זוכר לנגד עיניי ממי קיבלתי
אותו ולמי אני מוסר אותו .מה רצה הדור שמסר למסור?
ומה אני אצליח להעביר הלאה לדורות הבאים? זוהי
אחריות גדולה ,וזוהי בעיניי מורשה אמתית .יש לי בה
חלק ,אבל היא לא שייכת רק לי – אני לא לבד!
החודש מלאו עשרים שנה לפטירתו של מורנו ורבנו
הרב משה צבי נריה זצ"ל ,הרב שהיה לנו למורה דרך
מימיה הראשונים של תנועתנו ועד להסתלקותו .ביומנו
כתב הרב את המילים הבאות:
"גדולים החולמים חלומות -הופכים חלומות
למציאות.
גדולים העוסקים במעשים קטנים -הופכים את
המעשים לגדולים"...
אנו נלך בדרכו ולאורו ,נמשיך לחלום ונשתדל
להפוך את החלומות למציאות ,נשתדל להפוך מעשים
קטנים לגדולים.
בשיר האחרון שכתב לתנועתנו כותב הרב נריה:
"תדרוך נפשנו עוז
בענווה דרכנו נפלס
בכל הארץ בכל מחוז
ירום דגלנו יתנוסס
בתופים ובמצלתיים שיר ציון בקול נרים
לנו נצח ירושלים אנו לה שומרים
בעוז קדימה בני עקיבא בענווה יחדיו נצעד
בעוז קדימה בני עקיבא רגלנו לא תמעד"
דווקא בימים אלו דרושים לכולנו עוז וענווה – יחדיו
נצעד בסוד היחיד והיחד ובע"ה רגלנו לא תמעד...
בברכת חברים לתורה ועבודה ,בעוז ובענווה ,קדימה בני
עקיבא!
דני הירשברג
2
