Page 27 - זרעים - טבת תשע"ו

‫טור אישי‬

‫הנבחרים‬

‫שולי שוורץ‬

‫איור‪ :‬אלעד ליפשיץ‬

‫את עצמנו כל מיני שאלות ‪ -‬מה עושה הגרעין בחודש ארגון?‬ ‫"מה?! לא היית מדריכה?!"‬ ‫"אשקר אם‬
‫ולמה אין לנו סמינריון בדיוק כמו שיש למדריכים?‬ ‫יש שאלות שהייתי חושבת שיפסיקו לשאול אותי‬ ‫אומר שלא‬
‫באיזשהו שלב‪ ,‬בייחוד בהיותי נושקת לשלושים‪ ,‬ובכל זאת‬
‫אבל בצד כל האכזבה‪ ,‬הבנתי שהבחירה בידיים שלי‪,‬‬ ‫אני נשאלת את השאלה הזו בכל פעם כשאני עומדת מול‬ ‫היו ימים‬
‫איך אני מתקדמת הלאה‪ ,‬האם אני ממשיכה לעשות ולתרום‬ ‫קשים‪ ,‬בייחוד‬
‫למען העם בישראל דרך בני עקיבא‪ ,‬התנועה שאהבתי‬ ‫חבריא ב' של סניף שבו אני מתבקשת להעביר שיחה‪.‬‬ ‫בהתחלה‪ ,‬אבל‬
‫ושבה גדלתי‪ ,‬גם אם זה לא בדרך שחלמתי עליה כל‬ ‫אז אם יש שאלות שלא נעלמות‪ ,‬יש רגעים שכנראה‬ ‫בעצם לא רק‪,‬‬
‫השנים ובמסלול המקובל עד אז‪ .‬ההחלטה הראשונית לא‬
‫הייתה שלי‪ ,‬היא הייתה של מדריכים שלי‪ .‬לימים‪ ,‬כשאני‬ ‫יישארו אתי לכל החיים‪.‬‬ ‫כשכולם רק‬
‫בעצמי עסקתי בהכנסה להדרכה‪ ,‬הבנתי אילו החלטות‬ ‫היה זה מוצאי שבת פרשת שמות‪ ,‬הטלפון בבית מצלצל‪,‬‬ ‫דיברו על זה‪:‬‬
‫בלתי אפשריות המדריכים שלי קיבלו אז‪ ,‬ואלה שמכניסים‬ ‫המדריך שלי על הקו‪" ,‬בואי לסניף בשעה שבע"‪ .‬לא הייתי‬
‫להדרכה היום צריכים לקבל היום‪ .‬אז למרות שההחלטה‬ ‫צריכה להרים יותר מטלפון אחד או שניים כדי להבין לאן‬ ‫על הדרכה‪,‬‬
‫לא הייתה שלי‪ ,‬הרי שההחלטה מה לעשות הלאה ‪That -‬‬ ‫שובצתי‪ ,‬או בייחוד כדי להבין לאן לא שובצתי‪ :‬אני לא‬ ‫חניכים‪,‬‬
‫‪ .was on me‬שמתי בצד את כל הססמאות שבני עקיבא‬ ‫מדריכה‪ .‬ההנחה שלי הייתה פשוטה‪ :‬אם עוד חמישים‬ ‫ישב"צים‬
‫זה בעצם חב"ב‪ ,‬שההדרכה היא לא הכול‪ ,‬שתנועה שמחנכת‬ ‫איש נתבקשו להיות בסניף בשעה הזו‪ ,‬זה בוודאי גזר הדין‪.‬‬
‫חניכים שמחנכת מדריכים זה טיפשי‪ ,‬שבני עקיבא נהייתה‬ ‫ישבנו שם שישים אנשים והקשבנו לשיחה של חבר'ה של‬ ‫וצ'ופרים‪ ,‬ואני‬
‫מתנ"ס‪ .‬את כל אלה שמתי בצד‪ .‬ההחלטה היא בכלל ממקום‬ ‫"אור" משימות לאומיות‪ ,‬שאז היו רק גוף קטן שהקים את‬ ‫שתמיד הייתי‬
‫אחר‪ ,‬ממקום של הזדמנות‪ .‬אז החיים לא תמיד הולכים כמו‬ ‫סנסנה‪ .‬שמענו על חבר'ה שחלמו חלומות בסניף והפכו אותם‬ ‫בעניינים הייתי‬
‫למציאות‪ .‬שמענו כמה אנחנו מעולים ונבחרים‪ .‬כמה מצפים‬ ‫מחוץ לשיחה‬
‫שתכננו‪ ,‬אז זה אומר שמרימים ידיים?‬ ‫מאתנו לגדולות‪ ,‬כמה נהיה האנשים שמחוללים מהפכות‪ .‬זו‬
‫לכאב ולאכזבה יש מקום‪ ,‬אפילו גדול מאוד‪ ,‬וחשוב‬ ‫הייתה ישיבת הגרעין הראשונה שלי‪ .‬אבל הדרמה הגדולה‬ ‫הזו"‪.‬‬
‫שנהיה מסוגלים כולנו לתת להם מקום‪ ,‬כחברים‪ ,‬כמדריכים‪,‬‬ ‫התחוללה בתוך כל אחד ואחת מאתנו‪ ,‬ועד היום אני לא‬
‫כקומונריות וכהורים‪ .‬ביטול האכזבה והכאב הוא טעות גדולה‪.‬‬ ‫מצליחה לתת שם לרגשות של אז‪ .‬אני חושבת שזה היה‬
‫איפשהו בין אכזבה עצומה ומשבר זהות לבין ההרגשה שיש‬
‫יש להם מקום‪ ,‬משמעותי‪ ,‬אך מתוכם מתקדמים וצומחים‪.‬‬
‫מילה על התהליך‪ :‬תהליך השיבוצים הוא קשה מאוד‪.‬‬ ‫אפשרות להיות חלק ממשהו חדש‪.‬‬
‫הביקורות שנשמעות עליו הן לעתים מוצדקות‪ .‬האם אין‬ ‫רק שתדעו‪ :‬היה זה טרום ימי הגרעינים ברחבי הארץ‬
‫דרך טובה יותר לעשות את זה? או שכן או שלא‪ .‬האם תמיד‬ ‫והיה איש אחד משוגע לדבר‪ ,‬רני רוזנהיים‪ ,‬ששכנע אותנו‬
‫הדברים נעשים ברגישות המתאימה? לא‪ ,‬לצערי הרב‪ .‬ובכל‬ ‫שזה הדבר הגדול הבא‪ .‬לא היה לזה קבלות בשטח‪ ,‬אבל‬
‫זאת‪ ,‬משמח לדעת שיש תהליכים ושכולנו מתקדמים כל‬ ‫רציתי להאמין‪ .‬אשקר אם אומר שלא היו ימים קשים‪,‬‬
‫בייחוד בהתחלה‪ ,‬אך בעצם לא רק‪ ,‬כשכולם רק דיברו על זה‪:‬‬
‫הזמן‪.‬‬ ‫על הדרכה‪ ,‬חניכים‪ ,‬ישב"צים וצ'ופרים‪ ,‬ואני‪ ,‬שתמיד הייתי‬
‫לסיום‪ ,‬שנה או שנתיים אחרי שסיימתי י"ב פגשתי את‬ ‫בעניינים‪ ,‬הייתי מחוץ לשיחה הזו‪ .‬זה צף בכל מיני רגעים‪:‬‬
‫אחד המדריכים שלי ששאל אותי אם אני מתחרטת על‬ ‫החברות שמשתתקות כשאני בסביבה כי לא נעים לדבר על זה‬
‫ההחלטה להישאר בגרעין‪ .‬שמחתי אז להגיד שאני שלמה‬ ‫לידי‪ .‬זה היה לי כאדם יחיד‪ ,‬אבל גם לנו כקבוצה‪ ,‬כששאלנו‬

‫עם ההחלטה הזו‪ .‬ואם תהיתם לעצמכם‪ ,‬אז גם היום‪..‬‬

‫‪27‬‬