Page 8 - זרעים - אדר ב' תשעא
P. 8

‫ועדת זהות יהודית‬

                       ‫יו"ר הועדה‪ :‬יהודה גרמן‬

‫"זהות יהודית" במועצה הקרובה‪ ,‬ערב פסח הבעל"ט‪ ,‬לדון‬             ‫שר החוץ אביגדור ליברמן אמר הבוקר (שני) כי קיים "מס‬
‫במכלול הסוגיות‪ ,‬כמקשה אחת‪ ,‬לברר לעצמנו‪ ,‬לבני עקיבא‪,‬‬           ‫שפתיים של הרבה אנשים בקשר לעלייה"‪ .‬ליברמן אמר את‬
‫מהי דרכה של תורה בעת הזאת‪ .‬מהן הדרכים הנכונות ליצור‬           ‫הדברים בכנס אשדוד לקליטת עלייה‪ ,‬שם התייחס לסוגיות‬
‫השפעה וחיזוק רוחני של הפרהסיה הציבורית של מדינת‬               ‫שונות בנושא‪ ,‬בהן גיור והפרדת דת ומדינה‪" .‬בעוד דור וחצי‬
‫ישראל‪ .‬בוועדה זו נעסוק בנושאים הציבוריים המרכזיים‬             ‫כמעט לא תישאר יהדות בעולם חוץ מהיהדות האורתודוכסית‪,‬‬
‫העומדים על הפרק וביניהם‪ :‬מעמד השבת במדינה‪ ,‬סוגיית‬             ‫בגלל התבוללות‪ .‬אל תגידו שלא אמרנו ולא התרענו‪ ,‬זה הדבר‬
‫הגיור‪ ,‬העמדה הערכית היהודית שיש להציב ביחס לעובדים‬
                                                                                           ‫המדאיג ביותר"‪ ,‬אמר שר החוץ‪.‬‬
                                                 ‫הזרים ועוד‪.‬‬  ‫קטע זה לקוח מתוך כתבה שפורסמה בעיתון "הארץ" בחודשים‬
                                                              ‫האחרונים‪ .‬נושא הגיור‪ ,‬כמו נושאים רבים אחרים כגון צביון‬
                      ‫פרופ' ידידיה שטרן‬                       ‫השבת במדינת ישראל‪ ,‬חוקים "דתיים" הקשורים לסטטוס‪-‬קוו‬
                                                              ‫באופן ישיר (מכירת חמץ בפסח‪ ,‬מכירת חזיר בחנויות‪ ,‬סגירת‬
                             ‫המכון הישראלי לדמוקרטיה‬          ‫מסעדות ובתי עסק‪ ,‬בתי קולנוע בשבת וכד') ואף אלו שאינם‬
                                                              ‫קשורים לכך‪ ,‬היו מאז ומעולם אבן נגף בפוליטיקה הישראלית‬
   ‫התחושה שלי זה זמן רב‪ ,‬היא שבמידה רבה מאוד‬
   ‫הציונות הדתית‪ ,‬ובעיקר רבניה ומנהיגיה הרוחניים‪,‬‬                                              ‫ובחיי החברה בישראל בכלל‪.‬‬
   ‫מתקשה לעכל את המדינה כמות שהיא‪ .‬מצד אחד‬                    ‫"מלחמות היהודים" בתחומים אלו היוו פעמים רבות את מרכז‬
   ‫אנחנו רואים קו רוחני ודתי שרואה את המדינה כחלק‬             ‫הכובד של הוויכוחים הקשים והמרים שבחברה הישראלית‬
   ‫מתהליך גאולי‪-‬משיחי‪ ,‬ולכן רואה בה מעין ביטוי דתי‬            ‫וגרמו לקרעים ולשסעים רבים‪ .‬כבר בימיה הראשונים של‬
   ‫שיש בו קדושה‪ ,‬וממילא מתקשה לקבל את המדינה כפי‬              ‫המדינה התגלעו ויכוחים מרים על הניסוח "מתוך ביטחון בצור‬
   ‫שהיא במצבה היום‪ .‬מאידך יש קו אידיאולוגי שמייצג‬             ‫ישראל" המופיע במגילת העצמאות בין אלו שראו חובה לאזכר‬
   ‫יותר ויותר את העמדה שהייתה בעבר נחלתם של‬                   ‫את הקב"ה לבין אלו שהתעקשו שלא לאזכרו‪ .‬על בסיס הדברים‬
   ‫החרדים‪ ,‬הגורסת שהמדינה היא 'מכשיר'‪ .‬אם לטעמנו‬              ‫הללו קמו בעשורים האחרונים ארגונים כמו "גשר"‪" ,‬צו פיוס"‬
   ‫הוא טוב – נשתמש בו‪ ,‬ואם הוא 'מזייף' – אז אנו רשאים‬         ‫וכדומה‪ ,‬מתוך ניסיון לתת מענה לתחושות קשות שליוו את‬
   ‫לסרב לכללים שעל פיהם המדינה מתנהלת‪ .‬שתי‬                    ‫חקיקת החוקים הללו‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬כהערה‪ ,‬חשוב לציין‪ ,‬כי רק‬
   ‫הדעות הללו הן בעצם דבר והיפוכו ‪ -‬הצד השווה שבהן‬            ‫לפני כחודש התפרסמה כתבה מקיפה בעיתון "מקור ראשון"‬
   ‫הוא שהן אינן מסתכלות על המדינה כדבר קיים‪ ,‬לטוב‬             ‫שעסקה באי קיומם (כמעט) של מפגשי דתיים‪ -‬חילוניים‬
   ‫ולרע‪ ,‬וככל שהציפיות הופכות להיות משיחיות מצד‬               ‫העוסקים גם בליבון סוגיות אלו ומעבר‪ ,‬בעיקר של בתי הספר‬
   ‫אחד או 'מכשיריות' מצד אחר‪ ,‬נוצר חיכוך שהולך וגדל‬           ‫הדתיים לעיסוק פנימה‪ ,‬בעולמם הפנימי של התלמידים‬
   ‫בינינו לבין המדינה‪ .‬בעיניי ביטוי מאוד מוחשי לכך הוא‬        ‫ובתוכנו כמגזר ובאי קיום מפגשים שכאלו כמעט בכלל (ע"פ‬
   ‫שאחרי ‪ 63‬שנות מדינה ההלכה שעל פיה אנחנו חיים‬
   ‫עדיין איננה הלכה ציונית‪ ,‬אלא מוסיפה להתנהל כאילו‬                                   ‫הכתבה ועפ"י הנתונים שהוצגו שם)‪.‬‬
   ‫אנחנו בגלות והמדינה אינה קיימת בהלכה‪ .‬כך בעניין‬            ‫גם הרצון לחוקק "חוקים דתיים" ושלוחותיהם מצד המפלגות‬
   ‫השמיטה‪ ,‬הגיור‪ ,‬היחס למיעוטים וכו'‪ .‬אנחנו מחמיצים‬           ‫הדתיות כולם‪ ,‬כולל החרדים‪ ,‬הצטמצם מאוד בשנים האחרונות‬
   ‫את הצד הריאלי ואיננו מתמודדים כקבוצה עם השינוי‬
   ‫המרכזי והגדול ביותר בתולדות העם היהודי‪ .‬איננו‬                                  ‫מתוך ההבנה שבכפייה לא נצליח לשנות‪.‬‬
   ‫מגיבים לשינוי לא בפן ההלכתי ולא באידיאולוגי‪ .‬המונח‬         ‫כהמשך לכך‪ ,‬סביב נושאים הקשורים לכך נוצרו מפגשים של‬
   ‫"מדינה יהודית" מופקר בידי זרים‪ ,‬מצד אחד קבוצה‬              ‫אנשים בעלי רצון כן ואמיתי להקשיב האחד לרצון חברו ולבנות‬
   ‫של גורמים בין‪-‬לאומיים ופוסט‪-‬ציוניים שטוענים כי‬
   ‫המונח "מדינה יהודית" סותר את הדמוקרטיה ולכן הוא‬                     ‫מסגרת חיים משותפת‪ ,‬מקובלת ומוסכמת על הרוב‪.‬‬
   ‫פסול‪ .‬ומצד שני‪ ,‬קבוצה אחרת שלוקחת "פטרונות"‬                ‫בדרך זו נוצרה א‪ .‬אמנת "גביזון ‪ -‬מדן" הידועה של הרב מדן‬
   ‫על ה"מדינה היהודית" שמחייבת כביכול התנהגות‬                 ‫ורות גביזון‪ ,‬הקמת בתי הדין לגיור כיחידות עצמאיות ועוד‪.‬‬
   ‫אנטי‪-‬דמוקרטית וכו'‪ .‬אם הציבור שלנו לא יניף בצורה‬           ‫ברור שמשמעות כניסה לצוותים ומחשבות שכאלו הם ויתור‬
   ‫ריאלית את דגל "המדינה היהודית" ולא ייצוק תוכן שפוי‬         ‫על חלק מהדברים שעד היום היו ערכי יסוד ובסיסיים לנו‬
   ‫וריאלי לחיבור בין ה"יהודית" ל"דמקרוטית"‪ ,‬מצבנו לא‬          ‫כדתיים‪ ,‬כגון הסכמה לסטטוס‪-‬קוו של שמירת שבת חלקית‬

                                      ‫ישתפר‪ ,‬אלא להפך‪.‬‬                                                   ‫בפרהסיה וכדומה‪.‬‬
                                                              ‫יש להניח שגם לצד השני יהיו ויתורים כאלה ואחרים על דברים‬

                                                                                   ‫שעד היום היו ערכי יסוד בסיסיים להם‪...‬‬
                                                              ‫מתוך התהליכים שעברנו יחד במדינה בנושאים אלו‪,‬‬
                                                              ‫בפרספקטיבה היסטורית‪ ,‬ומתוך רצוננו לראות את מדינת‬
                                                              ‫ישראל כמדינת העם היהודי המזדהה בפרהסיה עם היותה‬
                                                              ‫קשורה לזהות היהודית ההיסטורית‪ ,‬עם היותה קשורה לתנ"ך‬
                                                              ‫ולתורה מחד‪ ,‬ולחוסר רצוננו לשלהב את היצרים ולמנוע‬
                                                              ‫מאבקים וסכסוכים בין כל הצדדים בעם מאידך‪ ,‬נתכנס בוועדת‬

‫זרעים ‪ -‬עלון תנועת בני עקיבא בישראל | אדר ב' תשע"א‬            ‫‪8‬‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13