Page 6 - זרעים - אדר ב' תשעא
P. 6
ועדת חינוך ואקדמיה
יו"ר :יונה גודמן ,ראש תחום חינוך אמוני מכללת אורות
בצורה נוקבת וכנה ,את תפקידנו החינוכי כלפי מעגלים אחרים בניין החינוך ובניין האומה כרוכים יחדיו' .הדואג לדורות יחנך
באומה .אם חלילה נסלול את דרכנו בצורה לא רגישה ולא נשמות' .מי כמונו ,חברי בני עקיבא ,מאמינים במרכזיות
ראויה – אנו עלולים לחלל שם שמים ולהזיק למטרותינו .אך החינוך כרכיב בבניין הדור הבא של עַם ישראל .בפועל ,על
אם בע"ה נשכיל לבחור בצורה ראויה את דרכינו ,אנו עשויים פי רוב אנו עסוקים בעיקר בחינוך עצמנו .במסירות רבה אנו
מעשירים את מדריכינו ומחנכים את חניכינו .מעת לעת אנו אף
להועיל הרבה לחברה ולקדש שם שמים ברבים. זוכים לפתוח שבטים לחניכים קצת "אחרים" ,כיאה ל"תנועה
של עם" .אך מה עם שאר חלקי העם? מה עם אלו השייכים
הרב שי פירון
בבירור לזרמים אחרים? האם אין לנו מה לתרום לחינוכם?
שבט "התחייה" סניף בת-ים ,ראש הישיבה התיכונית זאת ועוד .אנו לא רק מחנכים את חניכינו – רבים מחברינו
פתח-תקווה ויו"ר עמותת "הכול חינוך". ממשיכים לעסוק כל ימי חייהם בחינוך .אך שוב ,רובם מרוכזים
כאשר אנו באים לבחון מהן המטרות והשאיפות שלנו במשימה החשובה של חינוך ילדי הציונות הדתית.
בתחום החינוך והאקדמיה ,עלינו לשבור את ההסתכלות הגיעה העת לשאול את עצמנו אם יש לנו מה לתרום בחינוך
המיושנת שלפיה האקדמיה היא דבר שמאיים על שאר חלקי החברה .האם יש לנו מה לתרום למערכות החינוך
האמונה והתורה וגורם שעומד בסתירה לערכים שבהם הכלליות המכונות 'חילוניות'? האם יש לנו מה לתרום לתנועות
אנו מאמינים .אנחנו צריכים לראות באקדמיה ממש נוער אחרות? מה מכל אלה ניתן לעשות כעת ,בגיל של חבריא
כמשמעות המילה :אקדם-יה .זהו כלי לקידום שם ה'
בעולם .אחת המלאכות החשובות ביותר במלאכת שבת ב' ,ומה נרצה לקרוא לחברינו לעשות בעתיד כבוגרים?
היא מלאכת בורר ,וכך גם באקדמיה יש לברור ולהבחין היכולת להשפיע על מערכות אחרות במדינה מעוררת אף
מה אמת ומה שקר .לא כל מילה ומילה היא קודש שאלות אישיות חשובות .למשל האם יש עניין לכתחילה ללמוד
הקודשים וצריך להפעיל ביקורת ,אבל כשבאים מתוך באוניברסיטה כללית – או שמא עלינו לקרוא לחברינו להעדיף
בהירות אמונית והבנה שאין תחרות בין עולם האקדמיה מסגרות לימוד דתיות? מה המשמעות והמחיר של כל הכרעה
לתורה ,מבינים שעלינו להיות שם עם כל עם ישראל
יחד .ההפרדות והמסגרות האקדמיות הנפרדות לדתיים בשאלה זו?
ולאלה שאינם דתיים לדעתי מהוות עיכוב גדול בגאולה הדיון החיוני הזה מחייב אותנו להוסיף עוד שאלה ערכית
ובמציאות של 'לך כנוס את כל היהודים" .יש משקל נוקבת – מתוך איזו תודעה נפשית אנו ניגשים לדיון זה? האם
עצום לכלל ישראל .כרגע נראה שאנחנו אוהבים לדבר הרצון להשפיע ולחנך בזרמים אחרים – מקורו בהתנשאות או
על "כלל ישראל" ,אבל מעדיפים להיות עם אלה הדומים בשליחות? כיצד הוא יכול (או עלול )...להתקבל אצל הצד השני,
לנו .מובן שחשוב להמשיך ולשמור על מסגרת של לימוד
תורה ,והיום ב"ה אפשר למצוא כמעט בכל בתי הכנסת שאותו אנו רוצים לחנך?
המועצה החשובה שלנו מתקיימת בע"ה ערב פסח ,החג שבו
בארץ שיעורי תורה. יישבו סביב שולחן הסדר כל סוגי הבנים; החכם והרשע ,התם
וזה שאינו יודע לשאול .כשאנו מסתכלים על ארבעת הבנים
במושגים של אומה – כמי אנו מזהים את עצמנו וכמי את
זולתנו? האם אנו החכמים ואחרים הם הרשעים?! הייתכן שיש
חכמים גם במגזרים אחרים ,שעלינו ללמוד מהם? והרי משה
אמת ותורתו אמת!
קיצורו של דבר ,ועדת החינוך במועצה מבקשת לבחון יחד,
עקבו אחרי
הכתבים הצעירים
של עלון זרעים
באתר כיפה
זרעים -עלון תנועת בני עקיבא בישראל | אדר ב' תשע"א 6
