Page 11 - זרעים - תשרי תשע"ב
P. 11
עמדה אישית
לפתוח את הקהילות
הקיץ היה הקיץ של המחאה החברתית .מבלי להיכנס לכל הבעיות והשאלות
שהיא מעלה ולכל הסוגיות החברתיות שדורשות ליבון ,אני חושב שהמחאה
חשפה את החוסר הזה במסגרת הקהילתית החשובה כל כך ,את הרצון של
אנשים להיות שייכים למשהו ,להיות יחד .יום הכיפורים הבעל"ט הוא הזדמנות
מיוחדת מאוד לפתוח את הדלת לרבים ,רבים שעומדים בפתח ומבקשים
להיכנס לקהילה
את הדלת לרבים ,רבים שעומדים בפתח ומבקשים להיכנס מאת :רועי זמיר
לקהילה .זו הזדמנות להזמין את כל אלו שחיים בסביבתנו,
שכנים ,מכרים ,בני משפחה ,להיות שותפים ולקחת חלק הוא נכנס לבית הכנסת מהוסס ,לא משנה כמה הוא ניסה
במתרחש .ברצוני להצביע על שלושה צעדים שעלינו לעשות להיראות נכון -אתה מיד מזהה אותו .זו יכולה להיות הכיפה
הלבנה והבוהקת ,מכנסי הג’ינס ,הכתובת על החולצה .מחפש
כדי לנצל את ההזדמנות הזו. מקום ישיבה ,מדפדף בסידור יתר על המידה ,מביט לצדדים
הצעד הראשון הוא ברמה האנושית הבסיסית ,פשוט להאיר ומנסה להבין באילו חלקים של התפילה יש לעמוד ובאילו מהם
פנים; לפעמים אותה קהילתיות ששיבחנו קודם עלולה יש לשבת .עבור יהודים רבים ביקור בבית הכנסת הוא חוויה
להתעוות ולהפוך את בית הכנסת למועדון סגור ,שיש בו שפה שכרוכה בתחושה של זרות .אם לפני דור או שניים המושג
מאוד מסוימת ומקום רק למי ששייך לקהילה באופן טבעי .אם “גירסא דינקותא” עדיין היה צרוב עמוק ב D.N.Aשל יהודים
אנחנו רוצים להיענות לאתגר שהצבנו צריך לפתוח את הלב רבים ,ולחלק גדול היה את בית הכנסת של אבא או של סבא,
לאורחים וגם להראות להם את זה (אפילו אם הם יושבים היום יש ציבור גדול שכמעט ולא פגש את העולם הזה ,וגם
בקרב ספרדים ובני עדות המזרח יש רבים שאין להם יותר חוט
בטעות במקום שלך).
הצעד השני הוא ויתור על השיפוטיות ,ויתור על ועדת הקבלה המקשר בינם לבין בית הכנסת.
הסמויה שלפעמים מכוננת בתוכנו ,בלי שנשים לב ,ומקטלגת רוב בתי הכנסת משמשים עבור המתפללים בהם יותר ממקום
אנשים לפי קריטריונים וסכמות קבועות מראש .מובן שבבית שמתפללים בו ,זהו המוקד שסביבו מתגבשת הקהילה על כל
הכנסת עלינו לשמור על כללי ההתנהגות ההלכתיים ,אך המשמע מכך .החל מהמפגש החברתי והשהייה המשותפת,
עלינו לזכור שלעתים להעלאת הרף ולתוכחה או הערה שאינה דרך השותפות בשמחות ובימים טובים של הפרט והציבור או
חלילה בימים של אבל וצער ,וכלה בעזרה הדדית ובתמיכה
במקום יש גם מחיר :ויתור על רבים שנשארים בחוץ. בשעת הצורך .בבית הכנסת יושבים להם יחד אנשים ממעמדות
הצעד השלישי ,והוא המורכב מבין שלושת הצעדים ,הוא שונים ומגילאים שונים שיכולים למצוא דרך הלימוד ,התפילה
היכולת שלא לחבר באופן מוחלט בין בית הכנסת והגדרה
דתית לבין הקהילה ,כלומר לאפשר למי שמעוניין בכך -גם וגמילות החסדים מכנה משותף.
אם אינו מתפלל קבוע או שאינו הולך עם כיפה -לקחת חלק המרחק של רבים שאינם שומרי תורה ומצוות מבתי הכנסת,
ולהיות זכאי להשמיע את קולו בכל מעגלי הניהול והארגון הלא יצר גם מספר רב של אנשים שהם נטולי קהילה ,הם חיים את
הלכתיים של בית הכנסת ,כגון טיול ,פעילות בחגים ,נושאים חייהם בביתם או בדירתם ,עם חבר פה או זוג חברים שם ,אבל
הקשורים להתנדבות וגמילות חסד ,מראה בית הכנסת וכדו’.
נראה לי שיש בכוחם של צעדים מעין אלה לאפשר לרבים קהילה -קבוצת שייכות כמעין משפחה מורחבת -אין להם.
מאחינו העומדים בפתח ונבוכים להיכנס ולמצוא בבית הכנסת הקיץ היה הקיץ של המחאה החברתית .מבלי להיכנס לכל
הבעיות והשאלות שהיא מעלה ולכל הסוגיות החברתיות
-בית. שדורשות ליבון ,אני חושב שהמחאה חשפה את החוסר הזה
הדברים המובאים בטור “עמדה אישית” מבטאים את עמדתו במסגרת הקהילתית החשובה כל כך ,את הרצון של אנשים
האישית של הכותב ,ואין הם משקפים בהכרח את עמדתה של
להיות שייכים למשהו ,להיות יחד.
תנועת בני עקיבא. יום הכיפורים הבעל”ט הוא הזדמנות מיוחדת מאוד לפתוח
זרעים -עלון תנועת בני עקיבא בישראל | תשרי תשע"ב 11