Page 12 - זרעים - גליון שבת ארגון כסלו תשפ"ו נובמבר 2025

‫שחר לינדנבאום‬ ‫אברהם יצחק מנדלביץ‬

‫רכזת מחוז מרכז בבני עקיבא‬ ‫רכז מחוז צפון בבני עקיבא‬

‫שקומונרית שואלת איזו שבת היא‬ ‫ביטו בתמונה בבקשה‪ .‬תתמקדו במשפט‪ ,‬תחשבו עליו רגע‪.‬ת‬
‫החשובה ביותר בחודש ארגון (כדי לדעת‬
‫באיזו שבת אפשר לשחרר ולחזור הביתה‪,‬‬ ‫את המשפט הזה כתב יאיר פלגי ז"ל‪ ,‬שהיה מפקד יחידת‬
‫כמובן)‪ ,‬אני עונה תמיד שהשבת שאחרי‬ ‫הצנחנים בצה"ל במלחמת השחרור‪ .‬היום המשפט הזה תלוי‬
‫על עוד בית בלב העיר ח'אן יונס‪ .‬זה אחד המוצבים שהגדוד‬
‫חודש ארגון‪ .‬למה? 'ודור יקום וחי'‪.‬כ‬
‫שלי ישב בהם בחודשיים האחרונים בגזרת ח'אן יונס‪.‬‬
‫והנה ההסבר‪ :‬השנים האחרונות נראות לי כמו מאיץ‬ ‫סבב רביעי בעזה‪ ,‬רחוק מהבית מהמשפחה‪ ,‬מכל המוכר‪ .‬בין הררי חורבות‬
‫חלקיקים של תהליכים עמוקים ועדינים בחברה שלנו‪.‬‬ ‫לפירי מנהרות שהתגלו ושלא התגלו‪ ,‬בחום הלח ובפודרה היבשה‪ ,‬בין‬
‫המלחמה לא הולידה דברים חדשים אלא בעיקר חשפה‬ ‫טנקים וחיילים ובין אויב שפל‪ ,‬בין רגעי הפחד‪ ,‬הגעגוע‪ ,‬האדישות‪ ,‬העייפות‬
‫זרמים תת‪-‬קרקעיים של אהבה ושל כאב ושל עוצמה‬ ‫והתשישות‪ ,‬אני מוצא את עצמי מביט במשפט הזה פעם ועוד פעם ומתמלא‬
‫במדינה ובעם שלנו‪ .‬הכוחות שגילינו‪ ,‬עומק הפער‬
‫החברתי והכאב שאנחנו נושאים בעקבותיו‪ ,‬וגם כמות‬ ‫בכוח ועוצמה‪.‬‬
‫האהבה שהופצה פה בשנתיים וחצי האחרונות‪ ,‬הם לא‬ ‫אני ניגש למפקד הגדוד ואומר לו‪ :‬עידו‪ ,‬תודה על המשפט הזה שמסתובב‬
‫נורמליים‪ .‬ובאמת זה היה פה קודם‪ ,‬התגלה במינון נמוך‪,‬‬ ‫בינינו‪ ,‬הוא ממש נותן לי כוח‪ .‬הוא מביט בי ואומר‪ :‬אתה יודע למה הוא תלוי‬
‫ורק חיכה להזדמנות להופיע במציאות‪ .‬והנה קיבלנו את‬
‫פה? כי גם לי הוא נותן כוח‪.‬‬
‫ההזדמנות הכואבת אבל המגדלת הזו‪.‬‬ ‫אני משתף במשפט ובתמונה את אשתי‪ ,‬והמשפט ממשיך ללוות אותנו במשפחה‪.‬‬
‫ועכשיו רשמית נגמרה המלחמה‪ ,‬ובתפילה לימים‬ ‫גם בעורף‪ ,‬אישה שבעלה הרחק במלחמה‪ ,‬ילדים שנמצאים כבר שנתיים‬
‫שקטים באמת‪ ,‬מלאי שלום ושלווה‪ ,‬אנחנו שואלים את‬ ‫במציאות לא נורמלית‪ ,‬הורים ששולחים שוב ושוב את ילדיהם החיילים אל הלא‬
‫עצמנו‪ :‬מה עכשיו? לאן עוד אפשר להגיע? האם אנחנו‬
‫בכלל רוצים לשבור שיאים נוספים? בדרך כלל זה בא‬ ‫נודע‪ ,‬כולם אומרים לעצמם‪ :‬מי ילך אם לא אני‪.‬‬
‫המשפט הזה בעצם מלווה את כולנו‪ ,‬עם ישראל‪ ,‬בשנתיים האחרונות‪ .‬גם‬
‫מתוך משבר‪ ,‬וממשברים ומכאבים כבר שבענו‪.‬‬ ‫מי שלא ראה את המשפט תלוי על חורבות בח'אן יונס חי את המסר שלו‬
‫שאלת ה'מה עכשיו' הזו היא דרמטית‪ ,‬והיא מכילה‬ ‫כבר שנתיים בלב פנימה‪ ,‬ובקריאה הזאת ממשיך קדימה בחזית ובעורף‪ ,‬ברגעי‬
‫שאלה על מה שקורה עכשיו‪ ,‬מה מתאר את המצב שלנו‪,‬‬ ‫התשישות וברגעים של סימני שאלה‪ ,‬ברגעים של פחד וברגעים של חושך‪.‬‬
‫בעוצמה גדולה הוא מזדקף וקורא‪" :‬העם הזה יוסיף להתקיים אם תמיד יימצאו‬
‫וגם את סוגיות העבר‪-‬הווה‪-‬עתיד שלנו‪.‬‬
‫'ודור יקום וחי'‪ .‬הנושא שלנו השנה מגלם בתוכו גם‬ ‫לנו כאלה שיאמרו מי ילך אם לא אני!"‬
‫את השאלה וגם את התשובה‪ .‬כשדור קם וחי זה קודם‬ ‫וכולם זועקים‪ :‬אני! הנני! דור שואג בכל כוחו מתוך הכאב האין‪-‬סופי של‬
‫כול תיאור פשוט של המציאות‪ .‬עולם כמנהגו נוהג‪ .‬זו‬
‫אומה פצועה‪ :‬חיים‪ ,‬חיים! אנחנו דורשים לחיות!‬
‫המציאות וזו הטבעיות של החיים שלנו‪ .‬פשוט חיים‪.‬‬ ‫עומדים הילד והילדה‪ ,‬הנער ונערה‪ ,‬הבוגר והבוגרת‪ ,‬אבא ואימא‪ ,‬סבא וסבתא‪,‬‬
‫ומנגד זו שאלה עמוקה ודרמטית‪ .‬איך קמים? איך חיים?‬ ‫ומבינים שעכשיו למרות הכול‪ ,‬עכשיו תורם‪ ,‬תורנו‪ .‬עומדים וקמים פעם‬
‫מה אנחנו לוקחים איתנו הלאה‪ ,‬ומה עוד נשאר לנו לרומם‬ ‫אחרי פעם בצמתים‪ ,‬בהלוויות‪ ,‬בניחומי האבלים‪ ,‬בהתנדבויות למשפחות‬
‫במציאות? מהי תקומה בימינו‪ ,‬ולאן פנינו כחברה וכמדינה?‬ ‫המילואים‪ ,‬לפצועים ולחולים בבתי חולים‪ ,‬בסניף‪ ,‬בגמ"חים‪ ,‬בקניונים‪ ,‬בבנייה‬
‫איך אנחנו קמים עכשיו וממשיכים את העוצמות שגילינו‬ ‫ובהתחדשות‪ ,‬בחיבור לעם‪ ,‬באהבה לאחר‪ ,‬בחיבוק לחלש‪ ,‬הכול עומדים‪ ,‬כל‬
‫בשנים האחרונות בעם ובעצמנו? איך אנחנו ממשיכים‬ ‫אחד במשימתו שלו‪ ,‬וכולנו כאחד אומרים וזועקים ושואגים בפה ובלב‪ ,‬בידיים‬
‫לגדול ולצמוח ולחזק את הטוב בחיים שלנו? ואיך כל‬
‫וברגליים‪ :‬אני! לכל משימה‪ ,‬לכל בקשה‪ ,‬לכל שליחות‪.‬‬
‫המילים הגדולות האלה מתכנסות לחיים פשוטים?‬ ‫איזו עוצמה של עם‪ .‬איזה כוח של דור‪.‬‬

‫בואו נמשיך לפעול בעוצמה המופלאה הזאת שהתגלתה בים השברים‬
‫וההריסות‪ .‬נמשיך להשפיע ולעשות טוב‪ ,‬נמשיך לתקן ולגאול עולם‪.‬‬
‫ודור יקום וחי‪ .‬עם ישראל חי‪.‬‬

‫ביטאון תנועת בני עקיבא בישראל‬ ‫‪12‬‬