Page 15 - זרעים - גליון שבת ארגון כסלו תשפ"ו נובמבר 2025

‫צילום‪ :‬שרון רביבו‬ ‫דורון שנפר‬ ‫נועה שליט‬

‫דובר עיריית‬ ‫מזכ"לית תנועת הנוער‬
‫קריית שמונה‬ ‫המחנות העולים‬

‫דור שחווה חורבן‬ ‫ניכי תנועת בני עקיבא היקרים‪ ,‬שנתיים כואבותח‬
‫אך בוחר בתקומה‬
‫עברו עלינו‪ .‬מלחמה עקובה מדם‪ ,‬אובדן‪ ,‬פחד‪.‬‬
‫תמונה שאני חוזר אליה שוב ושוב צולמה במאי‬ ‫לא האמנו שזה יכול לקרות לנו‪ ,‬בסיוטים‬
‫‪ ,2024‬דקות אחדות אחרי נפילת טיל בלב קריית‬
‫שמונה‪ .‬אני עומד שם‪ ,‬לבוש שכפ"ץ וקסדה‪,‬‬ ‫הגדולים ביותר לא שיערנו‪.‬‬
‫ומאחוריי כבאי שנלחם בלהבות ומנסה להשתלט‬ ‫נחמה אחת הייתה לנו‪ :‬ההתגייסות המופלאה של‬
‫העם‪ ,‬ובפרט של הדור הצעיר‪ .‬הדור שכה לגלגו עליו הוכיח כי‬
‫על שרפה שפרצה‪ .‬זו אינה רק תמונת תיעוד‪.‬ה‬ ‫ביום פקודה הוא מתייצב‪ ,‬ובהמוניו‪ .‬ללחימה‪ ,‬לחינוך‪ ,‬לחקלאות‪,‬‬

‫בשבילי זו תמונה של דור‪ .‬דור שמקבל עליו אחריות‪ .‬דור שקם‪.‬‬ ‫לכל משימה לאומית התייצבתם‪ ,‬הנוער‪.‬‬
‫דור שחי‪.‬‬ ‫ומה יקרה עכשיו? מה תעשה האומה בכוחות המופלאים הללו‬

‫שנתיים שלמות של מלחמה נשארתי בעיר עם צוות מצומצם‪.‬‬ ‫שהתגלו לה פתאום?‬
‫לא יצאתי מקריית שמונה לרגע אחד‪ .‬רציתי להיות כאן עם מעט‬ ‫בשנת ‪ ,1905‬אחרי פרעות קישינב‪ ,‬חש הסופר יוסף חיים ברנר‬
‫התושבים שבחרו להישאר ולתווך את מה שקורה בעיר לאלפי‬ ‫שקיומו של העם היהודי תלוי על בלימה‪ ,‬וממקום מושבו בלונדון‬
‫התושבים שפוזרו בכל הארץ‪ .‬להיות החיבור בין הבית שנפגע‬ ‫כתב זעקה ליהודים ברחבי העולם‪" :‬וכה ייָאמר לה‪ :‬שמע‪ ,‬בן‪-‬‬
‫ובין האנשים שנאלצו לעזוב אותו‪ .‬החוויה הזו יצרה בי הבנה‬ ‫ישראל‪ ,‬שמע בן‪-‬הצער‪ ,‬שא ראשך‪ ,‬שא ראשך – ויינשאו פתחי‪-‬‬
‫עמוקה של מהי שליחות בזמן של חוסר ודאות ומה המשמעות‬ ‫עולם‪ַ .‬אל מנוחה ואל הונאה עצמית‪ ,‬תהי איזו שתהיה‪ַ ,‬אל יראה‬
‫של דור שקם וחי‪ .‬לא רק בזמן אזעקה אלא בכל יום שהיה צריך‬ ‫מפני כל תוצאות‪ ,‬תהיינה מה שתהיינה‪ַ .‬אל קורט של שקר‬
‫ורכות‪-‬הלב‪ .‬הלאה עננים‪ ,‬צא מנקרת הצּור‪ .‬הסר מעליך את הכף‪.‬‬
‫להחזיק את העיר ולשדר יציבות‪ ,‬אומץ ואמונה‪.‬‬ ‫גשה עד הערפל‪ ,‬עלה לפרדס‪ ,‬ראה את פני ההוויה‪ .‬השג את‬
‫כשנפל הטיל באותו בוקר הרחוב היה שקט באופן כמעט לא‬
‫טבעי‪ .‬עשן סמיך‪ ,‬ריח של חומר נפץ‪ ,‬חלונות מנופצים‪ .‬ואז מבט‬ ‫מהותה‪ ,‬את כבודה‪ .‬התקדש!"‬
‫אחד של שכן שיצא מביתו רועד‪ .‬לידו כבאי שנכנס אל תוך‬ ‫המצב של העם היהודי ב‪ 2025-‬שונה בתכלית ממצבו ב‪.1905-‬‬
‫העשן בלי לחשוב פעמיים‪ .‬ברגע הזה הבנתי שהכוח האמיתי לא‬ ‫יש לנו מדינה ריבונית וחזקה‪ ,‬אפשר בהחלט להתבונן במציאות‬
‫נובע מהציוד שעלינו או מהכותרות‪ .‬הוא בא מהאנשים‪ .‬מהלב‬ ‫מבעד לעמודי החדשות ולחשוב‪ :‬העם היהודי הראה את עוצמתו‪,‬‬
‫שלהם‪ .‬מהבחירה המודעת לקום ולחיות גם כשיש הרס מסביב‪.‬‬ ‫את גדולתו! יצאנו להגן על הבית‪ ,‬הוכחנו שאנחנו יודעים לעמוד‬
‫זה הדור שלנו‪ .‬דור שמכיר פחד אך פועל באומץ‪ .‬דור שנפגע‬
‫אך אינו מוותר על עמידה‪ .‬דור שחווה חורבן אך בוחר בבנייה‪.‬‬ ‫מול אויבינו‪.‬‬
‫ברחובות שנשמעה בהם אזעקה ועוד אחת אחריה ראיתי תנועה‬ ‫ואני רוצה לשאול אתכם‪ :‬האם די בזה?‬
‫פנימית של תקומה‪ .‬רוח חזקה שמרימה אותנו גם כשנדמה‬ ‫אמת כואבת התגלתה לנו בתקופה זו‪ ,‬והיא שגם אירועים‬
‫מטלטלים מאוד‪ ,‬מזוויעים או נהדרים‪ ,‬לא בהכרח משנים‬
‫שהאדמה רועדת‪ .‬רוח של חיים‪.‬‬ ‫תפיסות עולם‪ .‬מעטים הם המוכנים לזוז ולשנות את מהלך‬
‫כשאני חושב על הנושא 'ודור יקום וחי'‪ ,‬אני חושב על אותה‬ ‫חייהם בעקבותיהם‪ .‬כמה מהר נהפכו האחדות והערבות לשסעים‪,‬‬
‫תמונה ממאי ‪ 2024‬ועל השנתיים שנשארתי בעיר בלי הפסקה‪.‬‬ ‫לקרעים‪ ,‬למילים רעות‪ ,‬לאלימות‪ ,‬לחוסר אמון‪ .‬כמה מעט‬
‫אני חושב על קהילת קריית שמונה‪ ,‬שממשיכה למרות הכול‬ ‫הסכמנו ללמוד על המצב הממשי שעמנו מצוי בו‪ .‬כמה מהר‬
‫ליצור‪ ,‬לעזור‪ ,‬להתנדב‪ ,‬לשיר ולחלום‪ ,‬ועל חברים וחברות בבני‬ ‫חזרנו איש איש למקומו הנוח והמוכר‪.‬‬
‫האם אנחנו ניצבים כדברי ברנר אל מול פני ההוויה? או כמילות‬
‫עקיבא שמוסיפים אור בכל מקום שהם נמצאים בו‪.‬‬ ‫הרב קוק – איזה סוד לוחשת לנו ההוויה כולה? האם אנחנו‬
‫תקומה אינה רגע אחד‪ .‬היא בחירה יום‪-‬יומית‪ .‬היא היד שנשלחת‬ ‫מקשיבים? האם הדור שלכם ייצור פה דבר מה חדש? מה הזעקה‬
‫לשכן‪ .‬היא האמונה שהטוב גובר‪ .‬היא הנשימה העמוקה לפני‬ ‫של הדור הזה? מה עליו לקדש‪ ,‬ובמה עליו למרוד?‬
‫שממשיכים הלאה‪ .‬היא הידיעה שגם מתוך העשן יכול לצאת אור‬ ‫עומדת לפנינו משימה גדולה‪ :‬לבנות את ישראל מחדש‪ .‬זו‬
‫גדול‪ .‬וכמו שכתב הרב קוק‪' ,‬ודור יקום וחי' אינו רק תיאור של‬ ‫המהפכה הציונית השנייה‪ .‬גם היום דרושים לנו חלוצים‪ ,‬צעירים‬
‫המסרבים להונאה עצמית‪ ,‬המבקשים לראות את פני ההוויה‪.‬‬
‫מציאות‪ .‬זו קריאה‪ .‬זו שליחות‪ .‬זו אחריות‪.‬‬ ‫דרושים אנשים ביקורתיים שאינם מקבלים את החלוקות‪ ,‬את‬
‫התמונה שבה אני עומד לבוש שכפ"ץ וקסדה‪ ,‬ומאחוריי כבאי‬ ‫המחנות‪ ,‬את התיוגים הפוליטיים כפי שהם‪ ,‬שמטילים ספק‬
‫שמכבה שרפה בתוך ההרס‪ ,‬היא סמל קטן למה שעשה הדור הזה‬ ‫בריא בכל מה שנאמר שהוא אפשרי או שאינו אפשרי‪ ,‬שאוחזים‬
‫בשנתיים האחרונות‪ .‬היא מזכירה לי בכל יום כי האור לא כבה‪.‬‬ ‫בפיכחון ברגבי האדמה‪ ,‬ועיניהם מופנות לשמיים‪.‬‬
‫כי הנשמה הישראלית חזקה‪ .‬וכי כל עוד יש מי שקם‪ ,‬מי שחי‬ ‫בתנועת המחנות העולים חרטנו על דגלנו את בניין חברת המופת‬
‫בכברת הארץ הזו‪ .‬אנחנו נדרשים לפרש כל העת מה המשמעות‬
‫ומי שמוביל‪ ,‬האומה שלנו תמשיך לצמוח‪ ,‬להתחדש ולהאיר‪.‬‬ ‫של חברה כזו‪ ,‬לדמיין כיצד היא נראית ולחתור אליה בנחישות‪.‬‬
‫בעיניי זו חברה שוחרת שלום‪ ,‬חברה שאין בה עוני מרוד‪ ,‬חברה‬

‫של ערבות הדדית ושוויון‪.‬‬
‫מהי חברת המופת של בני עקיבא? איפה ניפגש בדרך?‬

‫עלה נעלה!‬

‫חניכי בני עקיבא מקיבוץ סעד ומדריכי המחנות העולים‬
‫במלון בים המלח‪ ,‬בונים משהו חדש‪ .‬אוקטובר ‪2023‬‬