Page 5 - זרעים-שבת תנועה-אייר תשפ"ד-מאי 2024
P. 5
דני הירשברג: אלחנן גלט:
"כשאני קורא היום "זו הזדמנות להודות
למזכ"לים הראשונים
דברים שכתבו ששתלו את התנועה
ליפא ,הרב דרוקמן
ישר וזקוף ,ולא
והרב נריה ואת התרגשו מהרוחות
הדיונים שהתפתחו המצויות והלא-מצויות.
סביב זה ,זה מאוד הם המציאו מחדש
את הגלגל של דרך
חסר לי .צריכים
לחדש את בית תורה ועבודה"
המדרש התנועתי"
יאיר שחל:
שבעת הקומונרים שאהרוני היה אחד מהם "היכולת של בוגרים
היו כולם חברי גרעין ז' של בני עקיבא, בתנועה ליצור היום
שכבת הגיל האחרונה בתנועה שלא זכתה דברים חדשים היא
לשם ייחודי משלה .אחדים מהשביעייה
היו לימים לשמות מוכרים ,ובהם הרב מבחינתי המשך
חיים דרוקמן זצ"ל ,שנפטר בשנה שעברה, לקיבוץ הדתי"
וידעיה הכהן ז"ל (אז וינגרטן) ,ממייסדי
ישיבת הר עציון ואביהם של הרב רא"ם טרם המלחמה ,בקיבוץ סעד ,עסק לא קרדיט צילום :יוסי אלוני ,באדיבות מקור ראשון
הכהן ,האלוף (במיל') גרשון הכהן והרב מעט בשינוי שחל בזהותו של מזכ"ל
תנועת בני עקיבא ובמשמעות השינוי. את הרעיון לציין את יום הולדתו של
אלישיב הכהן. עשרות שנים ,עד תחילת שנות התשעים, אהרוני במפגש ובשיח של מזכ"לי התנועה
כיהנו בתפקיד המזכ"ל חברי הקיבוץ בעבר הגה בנו רמי לאחר פטירת המזכ"ל
כשהרב דרוקמן עבד בניקיון הדתי ,ותנועת הקיבוץ הדתי נחשבה גורם לשעבר אמנון שפירא בניסן של השנה
מוביל של תנועת הנוער הדתית-לאומית. שעברה .רמי התרגש לראות שבסיום
בימים שבהם הם היו קומונרים ,ראשית בראשית שנות התשעים נכנס לתפקיד ההלוויה של שפירא שרו כל הנוכחים
שנות החמישים ,עדיין לא היה מזכ"ל המזכ"ל איש החינוך אברהם ליפשיץ, את המנון התנועה ,והחליט לפעול
לתנועת בני עקיבא .את התנועה ניהלה תושב חיספין שבגולן ועד אז ראש כדי שהתנועה תערוך אירוע להוקרת
יחד קבוצת פעילים שכונתה ההנהלה אולפנת טבריה .לליפשיץ אומנם היה פועלו של אביו עוד בחייו .בני עקיבא
הארצית .הקומונרים נאלצו להשיג שפם ,סממן קיבוצניקי מובהק ,אבל הוא הרימה את העניבה ,ותנועת הבוגרים של
בעצמם תקציבים לפעילות ,ורובם גם צמח בערוגה אחרת ,גדל בבני ברק ולמד התנועה ,בראשות אליעד אברקי ,יזמה
נאלצו לעבוד לפרנסתם .רק רכזי הסניפים בישיבת הר עציון .מאז באו כל המזכ"לים שיח מזכ"לים לכבוד יום הולדתו ה91-
בירושלים ,בתל אביב ובחיפה קיבלו שכר, משדות החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי,
ושאר הקומונרים עבדו בעבודות נוספות. וכמעט כולם היו תושבי ההתיישבות של אהרוני.
הרב דרוקמן למשל היה מנקה בלילות עם השיח ,שזכיתי להנחותו באלול שעבר,
חבריו את בית הפועל המזרחי בתל אביב. ביהודה ושומרון.
"הייתה בעיה של תקציבים .לא היה אבל זה לא השינוי היחידי שחל בתנועה
ברור מי נותן אוכל לקומונר והיכן הוא מאז שימש בה אהרוני מזכ"ל ,בין מלחמת
יגור" ,סיפר ליפא אהרוני" .היינו צריכים ששת הימים למלחמת יום הכיפורים.
להתחנף לשר הפנים משה שפירא כדי בתחילת הערב סיפר המזכ"ל יגאל קליין
לבקש תקציב לסידורים ולחומשים. שהשנה יכהנו 323קומונריות ,רכזות
קבוצה אחת הלכה לבקש תקציב מיוסף סניפים ,בכל רחבי הארץ .אהרוני התרגש
בורג ,וקבוצה אחרת הלכה לשפירא כדי לשמוע את המספרים .בתקופתו כמזכ"ל
שנצליח להסתדר" .בשנת תשי"ז,1957 , היו 22קומונריות בלבד ,וכשהוא עצמו
מונה רשמית מזכ"ל ראשון לתנועה .זה היה קומונר ,בראשית שנות החמישים,
היה מתתיהו רוטנברג ,רווק ניצול שואה
שהיה חבר ההנהלה הארצית ורכז מחלקת היו בתנועה רק שבעה קומונרים.
ההדרכה ומחלקת יישובי העולים בתנועה.
אייר תשפ״ד 5
