Page 15 - זרעים-ניסן-תשע"ז
P. 15
ניסן תשע"ז .אפריל 2017
אלי סהר עיתונאי ופרשן ספורט
אגדה של פסח.
כשמכבי תל אביב העפילה לפיינל פור בשנת תש״ס (שנת 2000למניינם) הלב
שלי היה חצוי .מצד אחד שמחתי לנסוע ולשדר את אירוע הכדורסל הנוצץ ,אבל
מצד אחר – ליל סדר ללא המשפחה? אחר כך צפו השאלות :האם בכלל אפשר
לשדר את הגמר ,שהרי מדובר ביום טוב שני של גלויות וגם ישראלי שנוסע לחו״ל
חייב לנהוג כמנהג המקום? ועוד דבר :איך מגיעים לשדר גמר שש דקות בלבד
אחרי צאת החג?
ארגנתי לי אפשרות לחזור ארצה בערב פסח אם מכבי תפסיד בחצי הגמר,
אבל מכבי הדהימה ,ניצחה את ברצלונה והעפילה לגמר מול פנאתינייקוס ,שבה
שיחק עודד קטש ,שגדל במכבי .מאיר איינשטיין ז"ל ,השדר האגדי של הערוץ
הראשון ,הודיע לי בסוף השידור" :את המרור אתה תאכל כאן".
בזכות הרב דיין ,רב העיר סלוניקי ,שאירח אותנו בביתו בסדר שערך לבני הקהילה וגם למחרת ,טעמנו
את החג הנפלא ,ותכננו לצאת אחר הצהריים לצעוד מרחק 13קילומטר לאולם .עם שלושה חברים דתיים
אחרים התחלנו בצעדה ,ואחרי מחצית הדרך החל לרדת מבול והוא אילץ אותנו לעצור בתחנת דלק.
התפללנו מנחה ושלחנו יונה ,אבל לא קלו המים.
בשמונה ,שעה לפני תחילת המשחק ,התחלנו בריצה לאולם בגשם שוטף .הנהלת מכבי פתחה לי את
חדר ההלבשה כדי שאוכל להתקלח .יצאנו החוצה ,התפללנו ערבית עם כמה אוהדים שצירפנו ,ועם צאת
החג דהרתי לעמדת השידור .מכבי הפסידה לקטש בגמר שלא יישכח .פרשנתי מאות משחקים ,אבל
שומרי מסורת וגם מי שאינם זוכרים לי בעיקר את ההליכה בגשם.
"אור לבן זורח מהקיטל של אבי .אור קורן מזקנו המלבין
ומעיניו הבורקות באושר בליל הסדר שלראשונה חגגו הוריי
בביתם .לראשונה היה אבי עורך הסדר" יפעת ארליך{
אתי אלבוים סופרת ועורכת
בשנה שעברה נסענו לארצות הברית לבקר את בתנו אוריה ,שיצאה לשנת שליחות
מטעם בני עקיבא בקהילה יהודית בניו-ג'רזי .המקום מדהים .האנשים נפלאים,
חמים ,נדיבים ,אוהבי ישראל .הכול שם ענק ,אקסטרה-אקסטרה לארג' .אמריקה.
הבתים ענקיים יותר ,הדשאים ירוקים יותר ,העצים פורחים בוורוד עז יותר,
הנחלים שוצפים יותר והכול מושלם במקום הזה ,חוץ מבעיה קטנה – הוא לא
בארץ ישראל .כשהתארחנו אצל משפחה יהודית ואמרנו להם" :יפה פה כל כך",
ענה לנו אב המשפחה" :אל תתבלבלו ,פה זה הגלות".
את ליל הסדר בחרנו לחגוג עם משפחה של שליחה אחרת מישראל ,עם צלחות
פלסטיק ואוכל מקייטרינג ,אבל בעברית .זו הייתה הפעם הראשונה שחגגנו
ליל סדר מחוץ לארץ ישראל והתחושות היו מעורבות .אמנם הבאנו אתנו את
ההגדות המוכרות מהבית ,אבל הניגונים של מזמורי ההגדה נשמעו שונים.
מוזר לקרוא על יציאת מצרים ,על גאולה ,על 'מעבדות לחירות' בארץ זרה .מוזר לשיר 'לשנה הבאה
בירושלים הבנויה' ולהיות רחוקים כל כך מירושלים הבנויה.
למחרת בתפילה אמרו בבית הכנסת (הענקי והמדהים ביופיו) תפילה לשלום המדינה בעברית .הקהל
עמד על רגליו ואמר את המילים בהתרגשות ובכוונה .מעולם לא שמעתי מישהו אומר את התפילה
לשלום המדינה בכוונה גדולה כל כך .רציתי לקום ולומר" :קדימה ,ארזו ובואו .נקבל בשמחה אנשים
מעולים ואיכותיים כמותכם" ,אבל אז הם הוסיפו באנגלית תפילה לשלום ארצות הברית והותירו אותי עם
מחשבות על גלות ועל גאולה .רובם רוצים לעלות ארצה ,אבל יש להם שם משפחה ,עבודה ,לימודים .אז
אולי בשנה הבאה? אנחנו כאן ,מחכים!
��������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������� ///////////////////////////////// 15
