Page 14 - זרעים-ניסן-תשע"ז
P. 14
צילום :גור דותןבהלהחימייסשלדמערותי
פנינו לשישה אנשים מעניינים וביקשנו מהם{
שיכתבו לנו על ליל הסדר שלא ישכחו לעולם
יהודה ליבוביץ'
יפעת ארליך עיתונאית וסופרת
שנת 2006הייתה קשה שנה במיוחד .עוד לא הספקנו להתאושש מהקיץ הכתום של
גוש קטיף ,והנה הגיע הרס תשעת בתי הקבע בעמונה .אחד הבתים שנהרסו אז ,לפני 11
שנים ,היה ביתי .עמדתי בחלון הסלון בבית הוריי בעפרה וראיתי את ביתי קורס .אחזתי בידיי
תינוק בן שבועיים ולצדי עמד אבי .זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי את אבי ,הרב שמואל
אליקים קדר ,בוכה .בכי של ממש .בכי על הבית של בתו שנהרס ,בכי על חורבן ארץ ישראל.
בסוף אותה השנה ,כמה חודשים אחר כך ,בסוכות ,בכיתי אני על אבי שהיה ואיננו עוד .אבי חלה
בסרטן ונפטר בתוך שמונה שבועות מהרגע שבו הגיעה הבשורה המרה על מחלתו .בין שתי
נקודות הבכי הללו אני זוכרת אור גדול .אור של לבן זורח מהקיטל של אבי .אור קורן מזקנו
המלבין ומעיניו הבורקות באושר בליל הסדר שלראשונה חגגו הוריי בביתם .לראשונה היה
אבי עורך הסדר .עד אז נהגנו לחגוג את הסדר בבית הסבים ,שיאריכו ימים ושנים ,אך מאחר שאנו ,הילדים,
בגרנו – וגם דור הנכדים הלך וגדל – הוחלט לציין את הסדר בבית ההורים.
הרבה בלגן היה שם .ארבעה תינוקות יונקים ועוד זאטוטים צוהלים ובוכים לרוב ,אבל אבא לא התרגש מההמולה.
הוא הקפיד להושיב את הנכדים הבוגרים סמוך אליו ,ליד ראש השולחן .את הסדר ניהל אתם ,שואל ומקשיב,
מקשה ומשיב .והם ,הקטנים ,מוקסמים ממנו ומתשומת הלב שזכו לה ,שיתפו פעולה והכניסו גם אותנו,
המבוגרים ,לחוויית יציאת מצרים שבכל דור ודור.
תלמידים הרבה העמיד אבי; תלמידים בוגרים שלמדו בשיעוריו ובספריו וניגשו לבחינות הסמכה לרבנות .שם,
בערב הזה ,הקטין עצמו אבא בשביל החיבור לנכדיו הקטנים ולימד אותנו לימוד גדול של העברת המסורת מדור
לדור .סדר ראשון ואחרון עם אבי מורי ,הרב שמואל אליקים קדר ,סדר שעד היום נותר בלבבי ,מציף באור ובגעגוע.
��������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������� 14 //////////////////////////////
